"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
סימנים להתאוששות: המדד המשולב עלה ב־1.1%
הראל ביטוח: סיכוי טוב שעם החיסונים מגמת הגידול בחוב תשנה כיוון • "פחות מ־10% מהחוב של ישראל - חיצוני" • ארה"ב מזרימה 2 טריליון דולר לשוק • עליית המדדים - איתות להתאוששות מהירה במשק לאחר הסגר השני
הבורסה לניירות ערך בתל אביב // צילום: קוקו // הבורסה לניירות ערך בתל אביב // צילום: קוקו

סימנים להתאוששות: המדד המשולב עלה ב־1.1%

הראל ביטוח: סיכוי טוב שעם החיסונים מגמת הגידול בחוב תשנה כיוון • "פחות מ־10% מהחוב של ישראל - חיצוני" • ארה"ב מזרימה 2 טריליון דולר לשוק • עליית המדדים - איתות להתאוששות מהירה במשק לאחר הסגר השני

,עודכן
הגירעון הגבוה לא יהווה איום על דירוג האשראי של ישראל או על עלויות הגיוס הממשלתיות בשנת 2021 – כך מעריך עופר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים.

קליין התייחס לאומדן הראשוני של האוצר, שלפיו יחס החוב־תוצר לשנת 2020 יסתכם בכ־73% - עלייה של כ־13% אמנם בהשוואה ל־2019 – נמוכה מהתחזיות המוקדמות וממדינות מפותחות אחרות. "כיום בעקבות רכישות בנק ישראל, ובשל העובדה שפחות מ־10% מהחוב הישראלי הוא חוב חיצוני, אין איום על דירוג האשראי של ישראל השנה או על עלויות הגיוס הממשלתיות".

עם זאת, קליין מציין כי העלייה ביחס החוב לתוצר תימשך גם השנה, ותטפס לכ־80% בתום 2021 - כשהאתגר הגדול לממשלה יהיה לשנות את המגמה בשנים הבאות. יצוין כי על פי תחזיות מקומיות ובינלאומיות, ישראל תצליח בכך – בהנחה שהחיסונים ייתנו אותותיהם ורוב מוחלט מאוכלוסיית ישראל תהיה חסינה לנגיף.

איתות חזק להתאוששות

בתחזית מצוין גם הפרסום של בנק ישראל על עליית המדד המשולב לחודש דצמבר ב־0.5%, שמשלים עלייה של 1.1% בחודשיים האחרונים של 2020. לדברי קליין, עליית המדדים מהווה "איתות ברור להתאוששות המהירה של המשק לאחר הסגר השני". אמנם בינואר נראה חזרה של המדד לטריטוריה שלילית, בעקבות הסגר השלישי וההחמרה של ההגבלות, אך הנתון מאותת על כך שכשההגבלות יוסרו נראה שוב חזרה מהירה לפעילות של המשק. הציפיות לאינפלציה המשיכו לעלות גם בשבוע האחרון, בתמיכת הפיחות בשקל, ובהראל מעריכים כי היא תסתכם השנה ב־0.7% - ובכך יכסה על אינפלציה שלילית של 0.7% בשנה החולפת.

הממשל יהיה סבלני לסין

בתוך כך, בארה"ב שרת האוצר הנכנסת של ביידן, ג'נט ילן, הודיעה על תמיכה בהרחבה נוספת של ההוצאות הציבוריות, בסך כ־2 טריליון דולר, מעבר לתוכנית של 900 מיליארד דולר שכבר אושרה בתקופת טראמפ. נגיד הבנק המרכזי לא צפוי לשנות את הריבית - כפי שהתחייב עד לסוף 2023. ילן הדגישה את ההיסטוריה הקלוקלת של סין לגבי שמירה על קניין רוחני, והתמיכה של הממשלה בחלק מהענפים שגורמת למחירי היצף. מנגד דוברת הבית הלבן אמרה שהממשל החדש יהיה "סבלני" כלפי סין, וישקול לבטל את הצו של טראמפ להרחיק מהבורסה האמריקנית חברות סינית המפירות זכויות אדם.

שרת האוצר סוזן לין // צילום: איי.אף.פי
שרת האוצר סוזן לין // צילום: איי.אף.פי

באירופה נראה שהתוצר מתכווץ עם תחילת השנה. הבנק המרכזי בגוש היורו מגיב באיחור, כשהותיר את הריבית ומדיניות רכישות החירום שלו, על סך 85.1 טריליון יורו - ללא שינוי. ארגון הסחר פרסם שסין עקפה לראשונה את ארה"ב כיעד העיקרי להשקעות ישירות זרות. בשנת 2020 נהנתה סין מהשקעות של 163 מיליארד דולר, כשארה"ב היתה שנייה לה עם 134 מיליארד דולר - ירידה חדה של קרוב ל־50%, אז היקף ההשקעות הזרות בה הסתכם ב־250 מיליארד דולר. באירופה ההידרדרות בעקבות הקורונה היתה משמעותית עוד יותר - ירידה של 71% ב־2020 בהשוואה לשנה שלפני, עם ירידות בולטות בבריטניה, בספרד וברוסיה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו