"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
בנק ישראל הפחית את דרישות המינוף מהבנקים
המפקח על הבנקים מקל בחצי נקודת האחוז את דרישות הלימות ההון, כדי לאפשר להם להקצות אשראי גדול יותר • יאיר אבידן: "מצטרף לצעדים נוספים" • לידר שוקי הון: "הבנקים לא מנצלים את כל האשראי"
בניין בנק ישראל // צילום ארכיון: אורן בן חקון // בניין בנק ישראל

בנק ישראל הפחית את דרישות המינוף מהבנקים

המפקח על הבנקים מקל בחצי נקודת האחוז את דרישות הלימות ההון, כדי לאפשר להם להקצות אשראי גדול יותר • יאיר אבידן: "מצטרף לצעדים נוספים" • לידר שוקי הון: "הבנקים לא מנצלים את כל האשראי"

,עודכן

"על רקע התמשכות משבר הקורונה והשלכותיו על הכלכלה, וכדי להמשיך בתמיכתהעמדת האשראיעל ידי המערכת הבנקאית כמענה לצורכי המשק, הפיקוח על הבנקים מפחית את דרישות יחס המינוף מהתאגידים הבנקאיים בחצי נקודת האחוז, ובכך מבטיח כי יחס המינוף לא יהיה חסם להעמדת אשראי למשקי הבית ולמגזר העסקי". כך הודיע אתמול המפקח על הבנקים בבנק ישראל, יאיר אבידן.

בנק ישראל מבקש להבטיח בכך מענה לצורכי האשראי הגוברים בשל משבר הקורונה והפגיעה הקשה בעסקים ובמשקי הבית. כיום הבנקים הגדולים מחויבים לכך שלפחות 6% מ"הכספים המסוכנים" (אשראי וסיכונים תפעוליים נוספים) שלהם יהיו מגובים בנכסי הבנק - בהון עצמי. הבנקים הקטנים יותר מחויבים לשמור על יחס של 5% בין הנכסים המסוכנים שלהם לבין ההון. כעת בנק ישראל מפחית את החובה הזו ל־5.5% לבנקים הגדולים ול־4.5% לבנקים הקטנים. בנק ישראל מסביר את העניין במצב הלא שגרתי שנקלענו אליו ובשאיפה לאפשר לבנקים לעמוד בביקוש הגבוה מהרגיל לאשראי.

בהודעת הפיקוח על הבנקים הודגש שהקביעה הזו אינה באה להקל בשיקולי העמדת האשראי, שצריכים להמשיך להיות שיקולים עסקיים שבין הבנקים ללקוחותיהם.

המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, אמר: "צעד זה מצטרף לשורת צעדים שנקט הפיקוח על הבנקים מאז פרוץ משבר הקורונה, שנועדו לאפשר שמירה על היצע האשראי במשק, לצד הקלה על משקי הבית והעסקים. הקלה זו, כמו הקלות אחרות הכלולות בהוראת השעה, ניתנה לאחר בחינה מדוקדקת של הסיכונים ובהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים המקובלים להקלה בעת משבר הקורונה".

"ההקלה ניתנה לאחר בחינה מדוקדקת של הסיכונים". יאיר אבידן // צילום: דוברות בנק ישראל
"ההקלה ניתנה לאחר בחינה מדוקדקת של הסיכונים". יאיר אבידן // צילום: דוברות בנק ישראל

לדברי יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון, בסיס הכסף - השטרות והמטבעות בשוק, גדל ב־25% בשנה האחרונה וכמות הכסף הכוללת גם את המזומנים והפיקדונות הנזילים, כולל צמודי מט"ח ופיקדונות מט"ח - גדלה ב־20%, אך בינתיים הציבור לא מגדיל את הצריכה, וגם הבנקים לא משתמשים בכל האשראי שבנק ישראל מקצה להם. עם זאת, הם צופים כי "מתישהו בעתיד הביקוש לכסף צפוי לחזור ולהשפיע על האינפלציה".

בינתיים, כותבים לידר שוקי הון בסקירתם, בשבוע האחרון שוקי המניות רשמו את הירידות החדות ביותר מאז חודש מארס, זאת על רקע העלייה בתחלואה בארה"ב ל־5,910 איש ביום חמישי האחרון, החלת סגרים חדשים באירופה, וכמובן אי־הוודאות סביב הבחירות המתקרבות. עם זאת, הנתונים הכלכליים הפתיעו לחיוב - ברבעון השלישי הצמיחה בארה"ב הייתה מעט גבוהה מהציפיות, ההזמנות של מוצרים בני קיימא, ההכנסה האישית והצריכה גם הם עלו מעל הציפיות, ומספר דורשי העבודה החדשים ירד. השווקים מסתכלים קדימה על ההשפעה הממתנת של העלייה בתחלואה והאפשרות הסבירה להטלת מגבלות על הפעילות בארה"ב, בדומה למגמה באירופה.

סימני התאוששות בישראל

בישראל רואים סימני התאוששות: הרכישות בכרטיסי האשראי עלו ב־20% מאז הפתיחה החלקית של הסגר. גם הניידות לעבודה עלתה, כפי שפורסם ב"ישראל היום", והיא נמוכה כעת רק ב־15% ביחס לשגרה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו