דו"ח ה-OECD על החינוך בישראל: לומדים יותר - אך מבינים פחות

מערכת החינוך בישראל מובילה בשורה של תחומים על פני מדינות החברות ארגון ה-OECD, כמו בתחום ההשכלה הגבוהה, אך עדיין נראה שרשימת הפערים ביחס לאותן מדינות גדולה, למשל בתחום הכיתות הצפופות. כך פורסם היום (שלישי) בדו"ח של ארגון ה-OECD.

לפי נתוני דו"ח Education At A Glance לשנת 20202, אשר מתייחס ל-38 מערכות חינוך במדינות החברות ב-OECD, התלמיד הישראלי לומד יותר – אך מבין פחות. כיתות צפופות, שכר מורים נמוך ושעות למידה מרובות (שלא בטוח שהן יעילות) אלה עדיין הבעיות המרכזיות שלמערכת החינוך בישראל.

אחוז המשכילים בישראל בעלי תארים על-תיכוניים ואקדמיים גבוה באופן משמעותי מזה של ה-OECD (בישראל הוא עומד על 50.2%, ב-OECD על 38%). גם הנשים בישראל משכילות יותר מהנשים בארגון (57.3% בישראל, 51.3% ב-OECD). עם זאת, יש לומר כי בשלוש השנים האחרונות מעמדה של ישראל בקטגוריה זו פחתה. כמו כן, ישראל היא מבין המדינות הבודדות שחוק חינוך חובה מתחיל מגיל 3, ולכן שיעור הילדים שמקבלים חינוך מגיל גן הוא גבוה מאוד ביחס למדינות האחרות.

אלא שנראה שרשימת הפערים ביחס ל-OECD גדולה: כך, למשל, הכיתות בישראל צפופות יותר. ממוצע התלמידים בכיתה ביסודי בישראל עומד על 26.4, לעומת ה-OECD שם הממוצע עומד על 21.1 תלמידים בכיתה. ההפרש גדול יחסית גם בחטיבות הביניים: בישראל הוא עומד על 28.2 תלמידים בכיתה, לעומת ה-OECD, שם הנתון עומד על 23.3 תלמידים בכיתה.

עוד מציין הדו"ח כי תלמיד בישראל לומד יותר מתלמיד ב-OECD, אך זה לא מוביל להישגים טובים יותר. התלמיד ביסודי בישראל לומד 154 שעות יותר בשנה מאשר התלמיד הממוצע ב-OECD (ישראל – 958 שעות, OECD – 804 שעות). גם תלמידי חטיבות הביניים בישראל לומדים יותר, כשההפרש עומד על 62 שעות נוספות (ישראל – 984 שעות שנתיות, OECD – 922 שעות שנתיות). היקף השעות הרב לא הוכיח את האפקטיביות שלו, שכן הישגי התלמידים של ישראל במבחני פיז"ה לשנת 2018 הצביעו על ירידה. כך, הציון הממוצע של ישראל באוריינות הוא 470 נקודות לעומת 487 נקודות בממוצע ה-OECD. באוריינות מתמטיקה הציון הממוצע של ישראל הוא 463 נקודות, לעומת 489 נקודות בממוצע ה-OECD. באוריינות מדעים הציון הממוצע של ישראל הוא 462 נקודות, לעומת 489 נקודות בממוצע ה-OECD.

הנתונים בדו"ח מתייחסים ברובם לשנת 2019, וחלקם האחר מתייחס לשנים 2018 או 2017. הדו"ח סוקר שורה של תחומים. באשר למורים, נראה שהוראה הוא עדיין מקצוע שנשלט בישראל על ידי נשים. בנוסף, המורים בישראל מרוויחים פחות מהמורים ב-OECD. מנגד, במשרות הניהול שיעורם של הגברים גבוה יותר.

חלק נוסף בדו"ח מתייחס להוצאה הלאומית על חינוך. לאורך השנים 2017-2012, ההוצאה של ישראל על חינוך הייתה הגבוהה ביותר – 4.4% בשנה לעומת ממוצע ה-OECD , העומד על 1.6% לשנה. כמו כן, ההוצאה פר תלמיד בישראל גבוהה מזו של ה-OECD. עם זאת, הדבר נובע ממספר התלמידים הגבוה בישראל שמחייב מתן כיתות ושעות לימוד. יש לזכור כי בישראל הפערים עדיין גדולים יותר, הרמה הלימודית נמוכה יותר ודרושים עוד משאבים וכספים רבים למערכת החינוך.

במשרד החינוך ביקשו לציין כי השנה חל שינוי בהיקף שעות הלימוד, שעבר התאמה לכל שכבת גיל באמצעות צמצום החומר הלימודי בין 20% ל-30%. בנוסף, למנהלי בתי הספר ולמורים ניתנה גמישות בשעות הלימוד, תוך הנחיה לשמירה של היקף השעות המינימלי. עוד ציינו כי "המורים ראויים לתגמול על עבודתם החשובה, ולכן מגיע להם שכר גבוה יותר. במסגרת הדיונים על הסכם שכר חדש למורים, בכוונתו לקדם את הנושא".