הגיע הזמן של הכדורסל הישראלי להפוך אולמות

צילום: דודו גרינשפן // "הקונכייה" של ב"ש

מינהלת הליגה הציבה לעצמה מטרה לשנים הקרובות - שיפור מצב האולמות והמתקנים של מועדוני הכדורסל בישראל, ובעיקר בניית כמה אולמות חדשים כבר בשנים הקרובות.

בשיחות עם גורמים בספורט אומר יושב ראש המינהלת שמואל פרנקל כי לדעתו מה שמונע מהענף להתקדם זה מצב המתקנים והעובדה שבשנים האחרונות לא נבנו אולמות כדורסל חדשים. למרות ששרת הספורט הקודמת מירי רגב הבטיחה שייבנו מתקנים חדשים ואף הוקצו לצורך כך מאות מיליוני שקלים, בפועל דבר לא נעשה.

אולמות מקדמים

במקביל להכנות הלוגיסטיות המורכבות לקראת עונת 2020/2021 וההתמודדות עם הקורונה, ולצד הניסיונות לאשר הכנסת קהל למגרשים, במינהלת לא מתכוונים להזניח את סוגיית האולמות.

לידי "ישראל היום" הגיע מסמך שנשלח בימים האחרונים מהמינהלת למשרד הספורט ובו מוסבר השדרוג המשמעותי שאירע בעשור האחרון למועדונים שנכנסו למתקנים משודרגים.

אנשי המינהלת צירפו גם את מכתבו של מנכ"ל הפועל ב"ש תומר ירון שמסביר את חשיבותן ההיסטורית של אולם הקונכייה לקבוצה ולעיר, כמו כניסת משקיעים ועליית מספר הילדים והילדות המשחקים במחלקת הנוער מ־270 ל־1,000. "אם לא היתה 'קונכייה' לא היתה קבוצה בוגרת ולא היו באים כל הילדים האלו", כותב ירון, "נבנתה קהילת כדורסל בעיר, העירייה ואנשי עסקים נכנסו חזק לתוך זה - רק משום שיש מתקן ראוי. זה גלגל שמניע את כל הכדורסל".

משיחות עם גורמים בענף אכן עולה כי בניית מתקנים חדשים מזרזת משיכת אנשי עסקים אמידים להשקיע במועדוני ספורט ולעיתים אף לרכוש את הבעלות עליהם, כמו למשל אורי אלון בהפועל ירושלים, שלמה אייזיק בהפועל חולון וכפיר ארזי בהפועל באר שבע.

התנופה נבלמה

בין 2013 ו־2015 נחנכו בישראל ארבעה אולמות - הקונכייה בב"ש (2013), הארנה בירושלים (2014), הדרייב אין בת"א (2014) והיכל הטוטו בחולון (2015). אולמות אלה הביאו להתקדמות מקצועית כמעט בכל הקבוצות וגם לשדרוג כלכלי, ובין השאר גם למוטיבציה של רשויות ומועדונים נוספים לבניית אולמות חדשים. בראשל"צ היתה תוכנית מתקדמת לבניית ארנה עם 6,000 מקומות ישיבה, אך היא בוטלה (או הושהתה). גם בערים אחרות עלו הצעות לבניית אולם חדש, אך כל הרעיונות נפלו בשל חוסר בעיות תקציב וביורוקרטיה. למעשה, מאז שנת 2015 נחנך אולם גדול אחד בלבד, בחדרה, ולא החלה אף בנייה של אולם נוסף.

משיחה עם אנשי קבוצות המשחקות באולמות מיושנים, ניתן להבין כי המצב הנוכחי לא תואם את התקופה. קבוצות המשחקות באולמות בתי ספר נאלצות לחפש זמני אימון בין שיעורי ההתעמלות.

מועדונים ללא אולם חדיש תקועים מבחינת תשתית וארגון ונגרם להם אובדן משמעותי ביכולת לייצר הכנסות. כמו כן הם אינם יכולים לארח משחקים בינלאומיים. "אין שום הצדקה שב־2020 קבוצות בליגת העל ישחקו באולמות מיושנים עם כמות מושבים קטנה", כותבים אנשי המינהלת.

בשיחות שקיים פרנקל עם אנשי משרד הספורט הוא הבהיר כי בניית אולמות חדשים היא בעלת משמעות רבה עבור העיר שתוכל לארח מופעי תרבות, אירועי ספורט וכנסים בסדר גודל שעד היום לא היתה יכולה. לדבריו, הדבר יביא לשיפור תדמית הערים וליצירת מקומות עבודה נוספים.

ממשרד הספורט נמסר: "במסגרת תוכנית המתקנים הלאומית ניתנו כ־150 הרשאות בגובה של כ־780 מיליון שקלים לטובת הקמת אולמות אימון, המשמשים התשתית של כל ענפי הספורט התחרותי בישראל בדגש על ענף הכדורסל. כמובן אולמות אלה משמשים גם לטובת משחקים בליגות הנוער ואף בליגות הבוגרים הנמוכות יותר. כמו כן מתכנן המשרד לפרסם קול קורא נוסף לטובת הקמת אולמות אלה בחודש הבא".