"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"חשבתי שזה הסוף, אמרתי לאשתי שתשמור על הילדים"

תשבו, קחו הרבה אוויר, ותקראו את הסיפור שמאור מליקסון שמר אפילו מהאנשים הקרובים אליו ביותר • איך בעקבות ניתוח פשוט יחסית בשרירי הבטן, קשר הפועל ב"ש כמעט איבד את חייו? • הראיון המלא – מחר ב"ישראל היום"

,עודכן
צילום: לירון מולדובן // מליקסון, היום במתחם האימונים של הפועל ב"ש

מאור מליקסון מסיים את ארוחת הצהריים ומתיישב לראיון. ניכר שהוא מתרגש. עד כה רק מעטים ידעו מה עובר עליו בחצי השנה האחרונה. אשתו טל, משפחתו וחבריו בהפועל ב"ש היו בסוד העניינים, ואפילו שני ילדיו לא שותפו בכל הסיפור.

מליקסון (35), אחד משחקני הכדורגל הגדולים בישראל, נכנס להליך כירורגי פשוט יחסית, וכמעט לא שב ממנו. זה לא הולך להיות סיפור על כדורגל, אלא הרבה מעבר לכך. כעת החליט מליקסון לפתוח הכל ולדבר בגילוי לב יוצא דופן על השתלשלות האירועים. "זה נס שאני כאן", הוא פותח את דבריו, "זו לא פציעה של כדורגל. אם תחפש מחקרים בנושא, תמצא בקושי אנשים שעברו דברים כאלה. זה מקרה ספציפי מאוד, השתלשלות מוזרה וארוכה".

איך הכל התחיל?

"בשנה שעברה שיחקתי תקופה ארוכה עם כאבים בשרירי הבטן. לפני כמה שנים עשיתי ניתוח בקע וחזרו לי הכאבים. היינו אז בתמונת האליפות, אז דחיתי וניסיתי לסחוב עד לסוף העונה. אחר כך גביע, שוב דחיתי, והמאבק על אירופה היה חשוב למועדון, אז חיכיתי שוב. אחרי שניצחנו את הפועל חדרה רציתי לסיים עם זה כי חשבתי שהבטחנו את המקום באירופה".

מליקסון בימים יפים. התכונן לגרוע מכל // צילום: דני מרון

ומה קרה אז?

"נותחתי בשרירי הבטן, ויום אחרי השתחררתי הביתה הכל היה בסדר. ביום שישי הייתי אצל ההורים של אשתי ביבנה, ולמזלי היו שם עוד אנשים. בשעות הערב סתם נשכבתי במיטה ותכננתי להגיע למשחק מול מכבי ת"א בשבת. בסביבות 18:00 ניסיתי לקום ומייד נפלתי חזרה לספה. הרגשתי כאב שאי אפשר להסביר. מאפס למאה? רמת הכאב היתה אלפיים. לא הצלחתי לדבר. ניסיתי ללחוש לאשתי שתגיע, היא שמעה במקרה והגיעה. אמרתי לה שתזמין אמבולנס. ניסיתי להתרומם שוב ואז כבר איבדתי את ההכרה.

"התעוררתי על הרצפה עם זיעה קרה, והתברר שיש לי דימום קשה בבטן. מובן שבאותו רגע לא ידעתי מזה. התחלתי לראות שחור בעניים, רק לשמוע, לא ידעתי איפה אני. חשבתי שזה הסוף. קראתי לאשתי ואמרתי לה שאני אוהב אותה, שתשמור על הילדים וזהו. מרגע שצוות של מד"א הגיע אני כבר לא זוכר מה היה. העבירו אותי לאסותא באשדוד - ניתוח חירום לדימום פנימי גדול מאוד בבטן. הצילו אותי, זה לא היה רחוק מלהיגמר הכי גרוע שיש".

יכולת למות?

"מסתבר שלא היה רחוק שאסיים את דרכי. היה לי וריד פגוע שדימם".

הראיון המלא מחר בעיתון "ישראל היום"

israelhayom

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר