"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
עקף את הגדולים: מכון ויצמן למדע דורג במקום השלישי בעולם
המוסד האקדמי - בצמרת מדד איכות המחקר של כתב העת היוקרתי Nature • נשיא המכון פרופסור זייפמן: "במדע הגודל אינו הכל"
מתקן מאיץ החלקיקים במכון ויצמן למדע| צילום: יהודה זליגר

עקף את הגדולים: מכון ויצמן למדע דורג במקום השלישי בעולם

המוסד האקדמי - בצמרת מדד איכות המחקר של כתב העת היוקרתי Nature • נשיא המכון פרופסור זייפמן: "במדע הגודל אינו הכל"

,עודכן

מכון ויצמן למדעמדורג במקום השלישי בעולם באיכות המחקר המדעי. כך עולה ממדד חדש של כתב-העת המדעי Nature שהתפרסם היום (רביעי) לראשונה.

המדד משקלל את מספר המאמרים ה"איכותיים" שפורסמו בכתבי-עת מובילים בתחומימדעי הטבע, ביחס לתפוקת המאמרים הכוללת של מוסד אקדמי מסוים. במקום הראשון והשני במדד המשוקלל ניצבים, בהתאמה, מכון המחקר Cold Spring Harbor Laboratory בארצות הברית והמכון למדע ולטכנולוגיה (IST) באוסטריה.

״הדירוג המשוקלל מבליט כמה מהמוסדות הקטנים יותר, שמותירים מאחור מוסדות גדולים וחזקים בהרבה", אמר דייוויד סווינבאנקס, מייסד מדד Nature.

"למוסדות הקטנים ביותר בעשירייה הראשונה יש כמה מאפיינים משותפים: שאיפה להיות הטובים בעולם, בין-תחומיות, ובחלק מהמקרים, גיבוי של חתני פרס נובל", הוסיף סווינבאנקס.

המדד המשוקלל עקב אחר תרומות ל-60,000מאמרי מחקרשפורסמו ב-82 כתבי-עת מדעיים מובילים, ואשר נבחרו על-ידי קבוצת מדענים עצמאית, בהשוואה לסך של 3.88 מיליון מאמרים מדעיים שאותרו במאגר מידע דיגיטלי. גם בטבלאות הדירוג המסורתיות, דורג מכון ויצמן למדע בין 100 מוסדות המחקר המובילים בעולם, ובמקום הראשון בישראל.

עקף את הגדולים בעולם. מכון ויצמן למדע ברחובות // צילום: יוסי זליגר

לדברי נשיא מכון ויצמן למדע, פרופ' דניאל זייפמן, ״אנחנו יודעים כבר זמן רב שבכל הנוגע למצוינות במדע, גודל אינו חזות הכל. עבור מכון ויצמן למדע, חתירה להיות הטוב ביותר פירושה למשוך למכון את מיטב המדענים ולתת לסקרנות שלהם להוביל אותם. כמו כן, בין-תחומיות ושיתוף פעולה בין מדינות הם חלק מה-DNA שלנו, ואנו גאים בכך".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו