בינואר 2011 מונה מוטי איווניר למאמן מכבי ת"א. לאחר שסיים את העונה במקום ה-3 בטבלה ולאחר פתיחת עונה מוצלחת בעונה שלאחר מכן - 2011/12 חלה ירידה ביכולת הקבוצה. לאורך כל התקופה של ההידרדרות ביכולת איווניר בחר שלא להשתמש בגל אלברמן והשאיר אותו לאורך תקופה ארוכה על הספסל של הצהובים כאשר רפי דהן ומושיקו לוגסי מקבלים עדיפות על פניו.
אלברמן שבא למכבי לאחר תקופה לא מוצלחת במנשנגלדבאך הגרמנית, לא פצה פה לאורך כל התקופה, קיבל את החלטת המאמן והמשיך להתאמן באותה אינטנסיביות, התנהגות שונה באופן מוחלט מהלך הרוח בכדורגל שלנו. לאחר פיטורי איווניר, ניר לוין הגיע כדי לשמור על הגחלת ושנה לאחר מכן החלה תקופת ג'ורדי קרוייף שבמהלכה אלברמן היה אחד הברגים המרכזיים בדרך להשתלטות של הצהובים על הכדורגל הישראלי למשך 3 עונות.
אלברמן על הספסל בתחילת הדרך במכבי // צילום ארכיון: עמי שומן
הרבה קשרים אחוריים גדולים צמחו בכדורגל שלנו לאורך השנים. טל בנין, יוסי אבוקסיס, עידן טל (היום היה נחשב לקשר 50-50). כל אחד מהם התאפיין בהרבה דברים בולטים וגם במשהו ספציפי אחד שבלט מעל כולם. בנין הפך ללגיונר הראשון שלנו באיטליה, היה קפטן הנבחרת לאורך שנים והיה אישיות גדולה על המגרש. אבוקסיס היה המוסר אולי הטוב אי פעם בליגה שלנו ולאחד שהיה אליל בקבוצות בהם שיחק ולאויב העם אצל הקבוצות היריבות.
אלברמן התאפיין באישיות יוצאת דופן. כפי שהוא היה מחוץ למגרש כך הוא התנהל על כר הדשא. קשר אחורי מטבעו הוא פועל שחור. אחד שלא רואים כמה הוא עובד על המגרש. תוסיפו לזה אישיות כל כך שקטה וחסרת דרמות ותקבלו שחקן שנחבא אל הכלים בגרסא הקיצונית ביותר שראיתם. בכל קבוצה שאליה הגיע אלברמן הוא עשה סדר בקישור. עם בית"ר זכה ב-2 אליפויות גדולות בעידן גאידמק ונבחר ב-2008 לשחקן העונה. את מכבי הוא החזיר לימים הגדולים שלה והפך לאחד השחקנים האהובים על יושבי שער 11.
אלברמן הוא מהזן הנדיר של הכדורגלנים. הוא רהוט ואינטליגנט בצורה יוצאת דופן והוא בדיוק האיש שכל אוהד היה רוצה שיהפוך לחלק אינטגרלי במועדון שהוא אוהד לאחר הפרישה. במכבי ת"א הדברים לא הסתדרו כפי שהוא רצה והצהובים איבדו את מה שחיפה הולכת לקבל. ע"פ הדיווח, אלברמן הולך להיות עוזרו של מרקו בלבול. מעוזר מאמן נדרשת לויאליות לדרך ולאופי של המאמן שמעליו, שיידע לנטרל רעשי רקע בעייתיים משחקנים כאלה ואחרים ושתחת המאמן לו הוא עוזר, ייקח דברים שיהפכו אותו בהמשך למאמן ראשי מצליח.
אלברמן מתוסכל בחיפה. לא הצליח לתרום על הדשא בסמי עופר // צילום: אלן שיבר
אם ניקח את ירדן שועה כדוגמא שהיא מתבקשת לאור הפרשיות של החלוץ בסוף העונה, תדמיינו מה שיחה אחת או כמה שיחות עם אלברמן יוכלו לעשות לראש ולנפש של השחקן המוכשר שהתקשה למצוא את עצמו בכרמל בניגוד לתקופה בשכונת התקווה. מה עצה אחת שאלברמן יביא לשחקן צעיר אחר תתרום לו לקריירה.
כל אחד יכול לספק עצות. השאלה אם יש ביסוס לעצות האלה. לקבל עצה ממישהו שעבר בכדורגל כישלונות והצלחות, ריצה קבועה בהרכב או ספסולים לא ברורים, הצלחה כבירה עד לבחירה ל'שחקן העונה' או דעיכה בלתי נמנעת בשלהי הקריירה, היא בסיס מספיק חזק כדי שמי שיקבל את העצה, יקשיב ויישם על עצמו. חיפה לא זכתה לקבל מאלברמן ממה שהיה לו ברגליים. תהיו בטוחים שהיא תקבל ממה שעובר לו בראש.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
