משחקי הכס היא הדוגמא הטלוויזיונית הבולטת לכך שכשאתה מקצר את העונות, כל פרק חשוב הרבה יותר. אבל זו נוסחה שלא הומצאה בווסטרוז. העונה הקצרה היא אחד מכוחות המשיכה הגדולים של ה־NFL - ליגת הספורט המוצלחת בעולם. ובאן.בי.אי, כרגיל, לא נשארים מאחור. כל ניצחון או הפסד בפלייאוף הזה הרה גורל עבור קבוצה, כוכב או מאמן, וכשהחוזים של הכוכבים מתקצרים וכך גם הזיכרון הקולקטיבי, זה נהיה נכון יותר עם הזמן.
בפילדלפיה, שעפה בחצי גמר המזרח שנה שנייה ברציפות אחרי הפסד לטורונטו, סביר להניח שהמאמן ברט בראון יפוטר. ושני שחקני חמישייה חשובים – ג'ימי באטלר וטוביאס האריס – הופכים לשחקנים חופשיים. בבוסטון, קיירי אירווינג חופשי וכולם מחכים לניסיון להביא את אנתוני דייויס בטרייד. שתיהן יכולות להיות קבוצות אחרות בעונה הבאה.
ביוסטון, ההפסד הביתי לגולדן סטייט נטולת קווין דוראנט הוסיף עוד שכבה של כישלון למורשת הפלייאוף הבעייתית של ג'יימס הארדן ומאמנו מייק ד'אנטוני. עכשיו יורדים עליהם, כשרק לפני כמה שבועות עפו שם השוואות למייקל ג'ורדן.
ואם כבר הזכרנו את טורונטו ואת גולדן סטייט, אז אפילו אצל הקבוצות שהמשיכו הלאה יש יותר מאשר אליפות על כף המאזניים. הקליעה המקפצת של קוואי לאונרד מול פילי (90:92), שהיתה לבאזר־ביטר הראשון במשחק 7 בתולדות הליגה הטובה בעולם, לא בהכרח תספיק לרפטורס כדי להשאירו. גם לאונרד חופשי בקיץ, והדיווחים הם שרק הופעה בגמר תגרום לו להשתקע בקנדה.
קוואי לאונרד חוגג. להזכירכם, שחקן חופשי בקיץ הקרוב // צילום: אי-פי
ובווריורס, יכול להיות שכעת כשהם צריכים לשחק ללא דוראנט (ייעדר בוודאות ממשחק מספר 1 בחצי גמר המערב מול פורטלנד), זו רק חזרה על רטוב לקראת עתיד שלא כולל את הסקורר המוביל שלה שגם הוא - ניחשתם נכון - חופשי בקיץ, והסיכוי אם יחליט להישאר או לעזוב תלוי בטבעת אליפות נוספת במפרץ.
הנוסחה עובדת. זה ממכר.
אלא שנוסחה לבדה, טובה ככל שתהיה, אין בה די כדי להעמיד מוצר טלוויזיוני אדיר שמושך עשרות מיליוני צופים בכל פעם מחדש. גם התוכן חייב להיות מעולה, ובעוד עונה 8 של משחקי הכס מעוררת תחושות מעורבות, הרי שפלייאוף 2019 מצליח להיות גם דרמטי, גם איכותי לפרקים ופונה לקהלים ותיקים וצעירים כאחד.
הקצב הואט, כל 8 העולות לסיבוב השני זורקות פחות שלשות מאשר בעונה הסדירה, ממוצע הנקודות נמוך יותר, רוב הזמן הכדורסל קשוח, ולמעט יוסטון ומילווקי הקבוצות לא חוששות לזרוק מחצי מרחק. דוראנט, לאונרד, סי.ג'יי מקולום, ג'מאל מארי ואחרים הוכיחו שקליעה מחצי מרחק (משחק המיד־ריינג') הוא כלי חשוב בפלייאוף.
קוואי לאונרד נפרד מג'ימי באטלר. כל 8 העולות לסיבוב השני זורקות פחות שלשות מאשר בעונה הסדירה // צילום: גטי אימג'ס
לכן גם אין סמלית יותר מאשר הקליעה של קוואי. בייס־ליין ג'אמפר בתנועה, מכדרור, מעל יד של מגן ענק כשהוא קרוב לקו ה־3, אבל זו לא שלשה. במלים אחרות: "הזריקה הכי גרועה בכדורסל", לפי אנשי האנליטיקס שעל חלקם בהרס הכדורסל ילמדו בשיעורי פילוסופיה של האסתטיקה. כמה גרוע, ככה טוב.
מה שכן, כשארבע העולות לגמרים האזוריים מובלות על ידי יאניס אנטטוקומפו (מילווקי), לאונרד (טורונטו), סטפן קרי (גולדן סטייט) ודמיאן לילארד (פורטלנד), האן.בי.אי חולקת עוד נדבך בנוסחה עם סדרת הטלוויזיה המוצלחת בדור הזה - בכל שבוע או שבועיים אנחנו נפרדים מכמה דמויות ראשיות. לפעמים זה אכזרי כמו כדור שמקפץ 4 פעמים על הטבעת. לפני שהוא מכריע גורלות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
