1990: משא כבד

רצף הטעויות שליווה את ריטה בדרכה לזאגרב התחיל כבר בקדם 1986 והסתיים במקום ה-18, על אף איכויותיה הבלתי ניתנות לערעור של הזמרת • שתי מסקנות הוסקו מהתוצאה העגומה: צריך לתת צ'אנס גם לאמנים לא מוכרים והכל פוליטי, גם כשמדובר באירוויזיון

תאריך הגמר: 5 במאי 1990

העיר המארחת: זאגרב, יוגוסלביה

מספר המדינות המשתתפות: 22

הנציג הישראלי: ריטה

"שרה ברחובות", מקום 18

מקום ראשון: איטליה

טוטו קוטוניו, "Insieme: 1992"

שתי טעויות מרכזיות נעשו בכל מה שקשור לריטה והאירוויזיון. הטעות הראשונה הייתה לא לשלוח אותה לאירוויזיון 1986 והטעות השנייה הייתה לשלוח אותה לאירוויזיון 1990. ארבע שנים לפני שריטה יצגה את ישראל באירוויזיון, היא התמודדה בקדם אירוויזיון 86 ונשאה על כתפה החשופה את הביצוע המעולה ל"שביל הבריחה". את אותה שנה סיימה ריטה ככוכבת הגדולה בישראל, אבל הקדם התקיים לפני צאת אלבום הבכורה שלה. למרות ששני שירים שלה כבר ככבו במצעדים, היא עדיין נחשבה זמרת בתחילת דרכה ובנקודות השיפוט העדיפו לשלוח אנשים עם קצת יותר ותק בימתי. בסופו של דבר בחרו לשלוח את מוטי גלעדי ושרי צוריאל עם השיר "יבוא יום", שיר וביצוע נחמדים אבל לא משאירים חותם כמו "שביל הבריחה" של ריטה, וישראל הסתפקה במקום האחד לפני האחרון.

ב-1989 החליטו ברשות השידור לתקן את העוול ההיסטורי ולשלוח את ריטה לאירוויזיון 1990 ללא קדם. השיר שנבחר לייצג את ישראל הוא "שרה ברחובות" שצרויה להב כתבה ורמי קליינשטיין הלחין, אותם אנשים שיצרו את הלהיט "ימי התום". לכאורה, נוסחה מנצחת שכוללת את כל המרכיבים שמהם עשויה הצלחה אירוויזיונית. על הנייר היה נדמה שזכייה באירוויזיון נמצאת במרחק כרטיס טיסה ליוגוסלביה, בעיקר לאור העובדה שמלבד איטליה, ששלחה את טוטו קוטוניו שנחשב כוכב די גדול, שאר הנציגים היו אלמוניים יחסית.


"זה מטען כבד ואני נורא מקווה שאני לא אאכזב אף אחד". ריטה // צילום: גיא כושי ויריב פיין

בריאיון שהעניקה ריטה לרבקה מיכאלי בתוכנית "סיבה למסיבה" חודש לפני התחרות, היא נשאלה על הציפיות שלה והשיבה: "אני חושבת שעצם הבחירה שלי זה דבר נורא יפה שקרה לי, אבל זה משא כבד, זה מטען כבד ואני נורא מקווה שאני לא אאכזב אף אחד". הלחץ מהמעמד היה נראה לעין ואת הכתף הנועזת שהבליחה מהז'קט הצהוב ב"שביל הבריחה", החליפו כתפיים דואבות שנושאות עליהן את משקל הכבוד הלאומי של ישראל. 

הסוף כבר ידוע, ההבטחה הגדולה התחלפה באכזבה קשה וביום שלמחרת האירוויזיון התמלאו העיתונים בכותרות ענק שלא חסכו ביקורת מהזמרת. לרגע היה נדמה ש"שרה ברחובות" זה לא רק שיר, אלא הצעד הבא בקריירה של ריטה, לאחר שהיא הגיעה למקום ה-18 מתוך 22 מדינות. הנבואות הקודרות לגבי הקריירה של ריטה היו מוקדמות מדי ולמעשה זו היתה השנה היחידה בתולדות האירוויזיון שהמדינה המארחת התפרקה לגורמים, אבל הקריירה של הנציגה הישראלית המשיכה בנסיקה בטוחה, גם שלושה עשורים אחר כך.

בנוסף לשתי הטעויות שכבר הזכרנו, חוכמת הבדיעבד מלמדת אותנו על שלוש טעויות נוספות, שהובילו לתוצאה הנמוכה. ראשית, ריטה בחרה, בניגוד למרבית הזמרים, לא להשתמש בפלייבק, שהיה מותר באותה תקופה, ולבצע את השיר חי על הבמה. למרות הקילומטראז' הבימתי העצום שהיא צברה, בזמן אמת היא הייתה לא מדויקת וקולה נשבר. טעות נוספת הייתה ההעמדה שנעה על הציר שבין מפתה למפרכסת. אם באירוויזיון 2019 הזמר ההולנדי הופיע בעירום מלא בקליפ הרשמי, הרי שלפני 30 שנה התחרות הייתה הרבה יותר מהוגנת ופוריטנית, ודמותה של ריטה הצעירה שכורעת על הברכיים בעודה נאחזת במעמד של המיקרופון ומתנשפת, נחשבה לפרובוקטיבית מדי.

אך הסיבה המעניינת ביותר היא ההקשר ההיסטורי. באוקטובר 1989 נבחר השיר "שרה ברחובות", חודש לאחר מכן, בנובמבר 1989, נפלה חומת ברלין ורוח של שינוי, שלום ואחדות נשבה בכל רחבי אירופה. בעקבות זאת, מדינות רבות החליטו לנצל את המומנטום ולשלוח לתחרות שירים באווירת התקווה המתחדשת. אוסטריה שרה על עולם ללא חומות, נורבגיה שלחה שיר הלל לשער ברנדנבורג, פורטוגל התהדרה בשיר שלום וגם השיר הזוכה של הנציג האיטלקי קרא לאירופה להתאחד. בין כל ההמנונים הללו, "שרה ברחובות" נשמע לא שייך. ההקשר הפוליטי הוא משמעותי ביותר גם בתחרות שמתיימרת להיות מנותקת מכל דבר פוליטי, ויעידו על כך יוצרי "דיווה" שנכתב בשיא המהפכה הגאה של שנות ה-90 ויוצרי "Toy" שנכתב בהשראת קמפיין Metoo.

<< השם הוא הבמאי

נלחמנו יחד >>

• פרויקט מיוחד: ישראל באירוויזיון - הסיפורים מאחורי השירים

• ישבור שיא: חשיפה פנומנלית לאירוויזיון

• אירוויזיון פוליטי: האם אירופה תנקום באנגליה?

• לגעת בתהילה: מחזמר שירי אירוויזיון בדרך

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו