"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כל קול קובע: שלדג ששר חזק - משיג זיווג טוב יותר

מחקר ענק שנערך במשך שנתיים באגמון החולה גילה: שלדג ששר בקול רם ומרשים שובה את לב הנקבה הפורייה יותר • התוצאה: הוא מעמיד יותר צאצאים

,עודכן
צילום: אייל מרגולין-ג'יני // "קול רם שובה את ליבה של הנקבה הפורייה". שלדג באגמון החולה

מחקר שנערך בשנתיים האחרונות באגמון החולה וסביבתו קובע כי זכרי השלדג לבן החזה, שצבעם הכחול העז חזק יותר, ואשר מצייצים בעוצמה גבוהה ובציוצים מגוונים יותר ממתחריהם, משיגים לא רק שידוך טוב יותר לנקבה איכותית, אלא גם מעמידים מספר צאצאים רב יותר. עוד התגלה כי ככל שקצב השירה של הזכר הוא מהיר יותר ורם יותר בצליל שהוגדר כ"לונג טריל", כך היו לו יותר ביצים בקן.

אם נקבות שלדגים לבני חזה מסוגלות להטיל 6-2 ביצים, אז זיווג עם זכר ששירתו רמה יותר וקצבית יותר הפך אותה לאמא "מרובת ילדים" עם 6 ביצים בקן.

"אנחנו מעריכים שהשלדג ששר בקול רם יותר ומרשים יותר, מצליח לשבות את ליבה של הנקבה הפורייה יותר, ולכן הם גם מצליחים להעמיד יותר צאצאים מהזוגות האחרים", הסבירה דנה סלע־קליין, שביצעה את המחקר במסגרת עבודת התזה שלה בהנחייתם של ד"ר יוני וורטמן מהחוג למדעי החי ופרופ' יזהר לבנר מהחוג למדעי המחשב במכללה האקדמית תל חי.

המחקר, שבוצע בשנתיים האחרונות, הוא הראשון שבוצע בישראל על שלדגים לבני חזה, ובין הבודדים שבוצעו בעולם. במסגרתו נחקרו 26 קינים ו־216 פרטים של שלדגים משני המינים. מהשלדגים שנחקרו נלקחו דגימות דם - הדרך היחידה להבחין בין זכר לנקבה ממין זה.

הוצמדו להם משדרים, הם סומנו בטבעות והוקלטו. הצלבת הקולות עם נתוני הקינון של הפרט שנחקר הביאה לתוצאות המפתיעות, שאליהן הצטרף עוד אינדיקטור לשאלה אם מדובר בזכר או בנקבה.

"ראינו באופן מובהק שהזכרים מבטאים הרבה יותר מהנקבות את ה'לונג טריל' ולעיתים תדירות יותר. הנקבות משתמשות בקול הזה לעיתים נדירות מאוד. יש לנו רק שלושה תעודים של נקבות שהשמיעו את הקול הזה", הסבירה סלע־קליין.

צילום: אייל מרגולין-ג'יני

הקלטות שירת השלדגים הוזנו על ידי פרופ' יזהר לבנר לתוכנת מחשב מיוחדת, שסייעה לאפיין את השוני בין הציוצים, וכך נמצא רפרטואר עשיר של 15 קולות מרכזיים שאפיינו את התקשורת ביניהם. כך, לדוגמה, הצליל שהוגדר כ"לונג טריל" נשמע אמנם לאורך כל השנה, אולם תדירותו גוברת משמעותית באביב ובקיץ - תקופת החיזור והקינון.

"אני לא מתיימרת להגיד מה הם אומרים, אני כן יכולה להגיד באילו הקשרים הם משמיעים את הקולות", מסכמת סלע־קליין.

שיר לאבולוציה

לדבריה, "באבולוציה יש שני כוחות שפועלים, לכאורה, בצורה מנוגדת זו לזו. הראשונה היא הברירה הטבעית, שבאמצעות התאמה לסביבה, מגדילה את יכולת ההישרדות של בעלי החיים, והשנייה היא הברירה הזיווגית, שמאפשרת להם למצוא בני זוג משובחים יותר לרבייה. ההסבר של דרווין הוא שהתכונות שמבליטות את בעל החיים אמנם פוגעות ביכולת ההישרדות שלו, אבל הברירה הזיווגית מפצה על כך".

המחקר יוצג בכנס מחקרי גליל שיתקיים מחרתיים במכללה האקדמית תל חי.

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר