רומנטי ועשיר בפרטים: עיצוב אירופי בישראל

אם ביליתם בחופשת החגים ברחבי אירופה, סביר להניח שגם בכם עברה המחשבה להעתיק כמה מהבניינים היפהפיים הנראים מכל עבר אלינו לכאן, לארץ. נכון, יש לנו ארץ נהדרת, אך גילה הצעיר ניכר לעיתים גם בסגנון הבנייה שלה, שכמעט אינו מזמן מבנים אדריכליים עוצרי נשימה, כמו שיש באוסטריה, באיטליה, בספרד ובפנינים אחרות באירופה.

דגימות קטנות של עיצוב בסגנון אירופי נמצאות אצלנו ב"מושבות הגרמניות" בירושלים (עמק רפאים), בחיפה (שדרות בן־גוריון) ובתל אביב (מתחם שרונה), ובמושבים בני עטרות, אלוני אבא ובית לחם הגלילית - שכולם נבנו במחצית השנייה של המאה ה־19 ובתחילת המאה ה־20 על ידי הטמפלרים, גרמנים פרוטסטנטים שהגיעו לארץ מתוך אמונה שקירוב הגאולה יושג ממגורים ומעבודה בארץ הקודש.

עיצוב חם ועשיר של איקאה // צילום: איקאה

בשנים 1933-1919 התפתח בגרמניה "הסגנון הבינלאומי" המוכר בשם "באוהאוס" (על שם בית הספר שבו נלמד), וגם הוא מצא את דרכו אלינו באמצעות אדריכלים ישראלים. כך זכתה תל אביב למבנים יפהפיים שעוצבו בסגנון זה, מה שזיכה בשנת 2003 את "העיר הלבנה" שבה בתואר "אתר מורשת בינלאומי".

"יש היסטוריה ארוכת שנים באירופה של תרבות ואדריכלות שחוצה את היבשת, ואפילו מופיעה גם בארה"ב, בזכות האירופאים", מסבירה מעצבת הפנים אריאלה עזריה ברקוביץ'. "לישראל, בתור מדינה יחסית צעירה שעוד מגששת את דרכה ומחפשת את טביעת האצבע הייחודית שלה בתחום העיצובי, קל להיתלות בווילונות גבוהים ולנסות לאמץ מהסגנון האדריכלי האירופי. זו המשמעות של כפר גלובלי קטן - לחיות בכל מקום על כדור הארץ וליישם בו כל סגנון אסתטי שאוהבים".

צבעים רכים, בעיצוב אריאלה עזריה ברקוביץ' // צילום: אלעד גונן

"השורשים של כל סוג אדריכלות נטועים בתנאי הסביבה, וכך גם הצורניות של האדריכלות האירופית נוצרה כדרך התמודדות עם מזג האוויר באזור, למשל בעזרת גגות רעפים משופעים, שימנעו הצטברות שלגים ולא יקרסו תחתם", מוסיפה האדריכלית לירן בן איבגי, שהשיקה לאחרונה את הספר "בתים מהלב" (בהוצאת סטימצקי), שעוסק בעיצוב האירופי בישראל.

"בארץ, כמובן, אין לכך רלוונטיות, ולכן האלמנטים המושאלים מתרכזים לרוב בחומרים. פעמים רבות נעשה שימוש בחומרים שמיובאים מאירופה, כמו לבנים או עצים שאינם גדלים כאן, והרעיון הוא להשתמש בחומרים שיוצרים אווירה חמה וביתית שהישראלים מתחברים אליה, בבנייה שתתאים לאקלים המקומי", ממשיכה בן איבגי, "מבחינת עיצוב פנים, האופי העיצובי האירופי מתיימר ליצור חמימות, שמפצה על הקור בחוץ. אנחנו אמנם לא זקוקים לסגנון הזה כדי להתגבר על קור עז, אבל בהחלט יכולים להשתמש בו כדי להעניק לבית חמימות באמצעות שימוש בחומרים טבעיים. אלה משתלבים בצורה הרמונית גם בנוף הישראלי, ופלטת הצבעים הבהירה והמרגיעה הולמת היטב את הבית".

עיצוב של לירן בן איבגי - לב אדריכלות // צילום: עידן גור

בלי לשבור קירות

אז מה גורם לנו להתאהב בבנייה האירופית כשאנו מטיילים באירופה? "העין שלנו נמשכת לדברים שנעימים לה, כמו סימטריה או עושר של טקסטורות וחומרים", מציינת ברקוביץ', "טיול בסמטאות מרוצפות אבנים לא מטויחות וליד בתי לבנים עם תריסי עץ יגרום לנו להתלהב, כי משהו בסגנון הזה מרחיב את הלב. האדריכלות המודרניסטית היא מתוחכמת יותר אך היא חפה מקישוטים, ולעומתה העושר של האדריכלות האירופית פונה למכנה משותף רחב הרבה יותר".

"הסגנון האירופי הוא על־זמני, תמיד רלוונטי, ואינו מונע מטרנדים עכשוויים", מוסיפה מעצבת הפנים והנדסאית האדריכלות נירית פרנקל, "הוא חם ומשפחתי במראה, ויכול להשתלב עם סגנונות נוספים. כדי לשלב אלמנטים של העיצוב האירופי, צריך לתת פרשנות עכשווית לעיצוב מהעבר, המתאפיין בשימוש באובייקטים פרובאנסיים כמו אבן, תריסי עץ, מרפסות עם פרזול בסגנון רומנטי, גגות רעפים, שולחנות אבירים, שפע טקסטיל, בעיקר בדי פשתן וקטיפה ווילונות נשפכים, והחשוב מכולם - ירידה לפרטים. הפרשנות העכשווית היא בעצם הטמעת אותם אלמנטים, לרוב עם חומרים מודרניים שמדמים את הדבר האמיתי, שהם בדרך כלל חומרים נגישים כמו מתכת, אלומיניום ועוד".

עיצוב של שרה ונירית פרנקל // צילום: גלעד רדט

בן איבגי מוסיפה כי לא חייבים לשבור קירות כדי להפוך את הבית שלנו ליותר אירופי: "אפשר, למשל, לחפות קיר בחלל מרכזי או בחדר השינה בלבנים, להשתמש בצבע בגוונים חוליים או אדמדמים, לרצף בפרקט, לשלב אריחים מאוירים או מעוטרים, למקם ריהוט עץ ייחודי, להכניס קמין נייד מברזל, להשקיע בווילונות בעלי נוכחות שיתאימו לחלון ולהוסיף תריסי עץ חיצוניים".

אם כל זה יותר מדי בשבילכם, פרנקל ממליצה למנן את הסגנון, ולשלבו בעיצוב הפנים עם סגנונות נוספים כדי להקליל את האווירה והחללים.