הזירה הלשונית: לכל איש יש שם משפחה

מצד אחד, שמות המשפחה היהודיים-ישראליים הם שער לעולם מגוון, שאפשר ללמוד ממנו הרבה על תפוצות ישראל, ועל חיי היהודים בעולם ובארץ. מצד שני, הנסתר רב בו על הגלוי, ובמקרים רבים שם משפחה מוליך אותנו לכיוונים שונים ולהשערות הרחוקות לעיתים זו מזו.

אהרן מוריאלי, איש השמות של "הזירה הלשונית", הוציא לאור ספר שהוא מפעל חיים, "ספר השמות: מילון שמות המשפחה בישראל". מוריאלי הוציא לאור בעבר ספרים נוספים בנושא. הפעם הוא מביא כ-15,000 שמות משפחה, כולם מופיעים במאגר שהכין על פי ספרי הטלפון, ועל כל שם הוסיף הערות ומידע על מוצאו. הספר יצא בהוצאת צמרת. 

להלן מבחר טעימות מ"ספר השמות".

אבישלום. השם הזה הוא גרסה של אבשלום, והוא מקובל בין יהודי מרוקו, שכן השם אבשלום נאסר שם, כי הוא רצח את אחיו אמנון ומרד באביו, והמדרש מגנה אותו. גם 'אבישלום' מופיע בתנ"ך.

אדולף. כן, יש שם בארצנו משפחה בשם זה. עד שזוהם על ידי היטלר הוא נחשב שם כבוד, הרכב של אדאל, אציל+וולף, זאב, והיה מקובל גם באנגליה.

אוהב עמי. שם משפחה פרסי, לצד השמות אוהב ציון ואוהב שלום מאותה עדה. הפרסים אימצו שמות המבטאים כמיהה לארץ ישראל ותמיכה ברעיון הציוני.

אוסקר. בלשון הגאלית פירושו חבֵר לצבאים, כלומר, עדין ומתחשב. באנגלית העתיקה פירושו חנית האל.

אקסלרוד. בימי הביניים זה היה שם פרטי, כנראה גלגול של אלכסנדר. אחרים סבורים שזהו חיבור של שתי מילים בגרמנית ופירושו גלגל כתף, המתייחס לתג עגול שהיהודים נהגו לשאת על כתפיהם. היום axle rod הוא מוט הסרן במכונית.

ארדיטי. השם נגזר המילה הספרדית ardiente שפירושה נלהב. השם היה נפוץ בקרב יהודי טורקיה, רומניה והבלקן, והיה גם כינוי ליחידות העילית של הצבא המלכותי במלחמת העולם הראשונה. יש גם מקור ערבי: ארד' פירושו אדמה. צורת קיצור: רודיטי.

בהרט. בהודית זהו שמו של גיבור במיתולוגיה ההודית שפירושו נתמך, מי שמפרנסים אותו. זהו השם הרשמי של הרפובליקה ההודית. בטורקית פירוש השם הוא תבלינים.

בוסקילה. וגם בושקילה ובוזקילה. פירוש ראשון לשם הוא 'בעל הצלקת'. פירוש שני: שמלה לבנה-אדומה שלבשו יהודים בפרובאנס ובצפון אפריקה בימי הביניים. וגם: אבו סקילה, אבי יחזקאל, בפי הערבים.

ביילין. הבן של ביילה, הלא היא בֶלָה, ובעברית: יפה.

יוסי הבן של היפה // צילום: דודי ועקנין

בָך. בגרמנית זהו פלג נחל. בעברית אלה ראשי תיבות: 'בן כבוד' וכן 'בני כוהנים'. הסברים נוספים: קיצור של העיר בכרך, והמילה Bache, בשר מעושן בגרמנית.

היידה. זו לא רק קריאת זירוז, זה שם משפחה שפירושו בגרמנית עובד אלילים, וכן ערבה או שדה בור. זהו גם שם של ערים בגרמניה ובצ'כיה, ואפילו כינוי חיבה לאדלהאייד.

הרוש. בברברית זהו המנהיג העומד בראש. פירושים נוספים בשפות צפון אפריקה: ארוך וגבוה, מוכֵר אוכל מבושל, חמוץ וחריף, וגם אחד מצאצאי הרא"ש: הרב אשר בן יחיאל מהמאה ה-13.

חתוכה. שם משפחה תימני בעקבות סיפור עממי על בעל שקיבל חתיכת בשר לא כשרה kארוחה, וזו החלה לצוף במרק כדי שלא ייטעם ממנה.

לבנת. גרסה עברית של השם האשכנזי וייס (לבן) או ציגלר (לבֵנה). יש שנותנים את השם הזה לבת שנולדה בעשרת ימי תשובה, כי הצבע הלבן מסמל טוהר.

לימור טוהר // צילום: גדעון מרקוביץ'

מדינה. השם נקשר לעיר או לאזור, ומכאן כמה כיוונים. הוא ניתן למשפחה עירונית-בורגנית, למי שגר ליד השוק, לרוכלים יהודים בצ'כיה שנדדו מעיר לעיר, וכן ליוצאי ערים ערביות וספרדיות שנקראו מדינה.

מֶרְקָדו. בספרדית פירושו 'הקנוי'. כאשר מתו ילדים במשפחה ונותר אחד בחיים היה הסנדק "קונה" את הילד, משנה את שמו, מטפל בו כמה ימים ומחזיר לאם כדי לעקוף את עין הרע ומלאך המוות.

עבדאללה. עבד האלוהים, בערבית. גרסאות נוספות: עבד אלהאדי (עבד האל המדריך), עבדלקאדר (עבד האל הכל-יכול), עבדאל ראוף (עבד האל החומל), ואפילו עבדלרחמנוב, בנו של עבד האל הרחמן.

קטורזה. המספר ארבע עשרה בצרפתית ובספרדית. במשחק הקלפים פיקֶה חמשת הקלפים הגבוהים שווים כל אחד 14 נקודות. השם המקביל בערבית ברברית הוא ארבַּטשי, קיצור של ארבַתעשר.

ישראל ארבַּטשי // צילום: רונן אקרמן

רפפורט. שֵם רב פירושים. רַפֶּה די פורטו פירושו העורב מפורטו, עיר איטלקית. יש סבורים שהשם נוצר מזיווג בין משפחות רַפֶּה ופורטו. השם רפופורט הוא גרסה מורחבת.

שהרבני. שם עירקי נפוץ. מיוחס למי שבא מהעיר שהארבאן, השוכנת צפונית-מזרחית לבגדד. פירוש השם, וכנראה מקורו, הוא אחשדרפן, פקיד המלך בפרסית. שהרבאני הוא גם שוטר בערבית-עירקית.

הזמן קצר, ומצעי המפלגות בדרך

מאירה צבי כותבת: "לקראת הבחירות למועצת התלמידים, מתבקשים התלמידים להתנסות בהליך דמוקרטי הכולל הצגת מצע. הייתי רוצה שהתלמידים יכירו את המילה מצע לעומק. אשמח לעזרתך".

אשמח לעזור. המילה 'מַצָּע' מופיעה בתנ"ך פעם אחת במשמעות מרבד או אריג כלשהו המונח על הארץ, בפסוק הידוע מספר ישעיהו "כי קצר המצע מהשתרע". היום אנחנו משתמשים בעיקר בצורת הרבים: 'מצעים', בהקשר של כלי המיטה, ולכן אנחנו 'מציעים' את המיטה. השורש הוא יצ"ע, ומי שהולך לישון "עולה על יצועו".

בשנות העשרים של המאה הקודמת חיפשה העיתונות העברית מילה מתאימה עבור התכנית והרעיונות שמציגות מפלגות שונות. המילה האנגלית המקבילה היא platform, במה גבוהה שעליה מציגים או מניחים חפצים ומשאות, והיא שימשה גם בגרמנית, בצרפתית וברוסית, אבל לא התאימה לדוברי העברית. הדימוי של מעין מרבד שעליו שוטחים חפצים, ובהשאלה רעיונות של קבוצת אנשים בעלי אמונות משותפות, התאים יותר, וכך נבחרה המילה העתיקה מַצָּע. בעיתון "הפועל הצעיר" מן ה-21.10.1925 נכתב על "האפשרות של המפלגה למצוא מצע משותף בהנהלת הציונות". ואכן, הצירוף "מצע משותף" היה נפוץ לאורך שנים רבות באותו הקשר, אבל היום נותרה המילה הבודדת: מצע.

מצע משותף // צילום: משה שי

חיסון או תרכיב

ד"ר אלישע פרוינד מרחיב בנושא המילה 'חיסון': "הרפואה המודרנית לא הייתה יכולה להתקיים אלמלא הומצא במאה השמונֶה עשרה החיסון", אמר מדען חשוב. ואולם לא החיסון הומצא באותו זמן אלא התרכיב המחסן מפני מחלות למיניהן. התרכיב הראשון הופק מנסיוב של פרה נגד מחלת האבעבועות השחורות, ואכן, השם הלועזי vaccine מקורו ב־ vacca בלטינית, כלומר פרה. את המונח 'תרכיב' חידש ד"ר מזי"א, ולפעולת החדרת התרכיב לגוף - vaccination - קרא הרכבה. כנראה בחר בו משום שבעברית החדשה הרכיב מובנו גם מיזג, ערבב, הכין תרכובת וגם חיבר ענף של עץ פרי מעולה לגזע או לענף של צמח אחר. נכון לומר "קיבלתי תרכיב נגד שפעת ועכשיו אני מחוסן מפני המחלה", ולא "קיבלתי חיסון נגד שפעת".  

כמה כותבים נחלצו להבהיר את תעלומת ה'רוֹבָּה', החומר המשמש לסתימת החריצים בין המרצפות בעבודת השיפוץ. יעקב כותב: "رٌبّ בערבית (שורש רבב): עיסה, רסק, ריבה - קרוב לוודאי שזה מקור המילה של הרַצָפים. אפשרות נוספת אך פחות סבירה: roba או robba האיטלקית, שהיא שם גנרי לדבר, חפץ, חומר ואף לפריט לבוש". נרי שנידור מוסיף: "יש במילון שרוני הפועל רַאַבַּ אל-צדע, שפירושו סָתַם את הפרצה או סתם את הסדק". אורי טל משלים: "רוֹבָּה (روبة) היא מילה בערבית המדוברת המהווה ללא ספק שיבוש של המילה בשפה הספרותית רֻאְבָּה (رۥأبة) שעליה כותב המילון: כפיס עץ או כל דבר אחר המשמש לסתימת סדק או לתיקון שבר". ושורה תחתונה: המקור ערבי, ללא ספק.

עבודה ערבית. חיסון // צילום: ThinkStock

שאלת השבוע: מה זה מקצוע?

ביצירה ״המתמיד״ משתמש ביאליק במילה ״מקצוע״ כמה פעמים, וברור שאינו מתכוון ל-occupation. אז מה זה בדיוק? 

פירוש המילה 'מקצוע' בשיר של ביאליק הוא זווית, כמו בשורה "אל עבר הקיר במקצוע האפל". המקור בספר נחמיה: "עַד־הַמִּקְצוֹעַ וְעַד־הַפִּנָּֽה" (ג 24), במשמעות זווית. במסכת בבא בתרא במשנה נכתב: "הרוצה שיחכים יעסוק בדיני ממונות, שאין לך מקצוע בתורה גדול מהן". במדרש מופיע הביטוי "מקצועֵי תורה". חכמי התלמוד והמדרש ראו את המקצוע כפינה או זווית מסוימת בעולם הדעת ובעולם התורה. על כך כתב ביאליק במאמרו "לכינוסה של האגדה": "אין לך מקצוע של הרגש והמחשבה שלא נגעה בו האגדה". משמעות 'מקצוע' כמשלח יד נקבעה בימי תחיית הלשון, שהרי כפי שיש מקצועות לימוד – יש מקצועות עבודה.

קיבלתם תרכיב נגד שפעת? כנסו עכשיו לאתר הזירה הלשונית

 • נינט ויוסי מזרחי חוזרים לשנות התשעים

 • ללא הסבר: מוזיקאי ישראלי נעצר ברוסיה

 • בלי נטע ועומר: אלבומי השנה תשע"ח

 • הטוב, הרע והתקווה: סיכום פסטיבל מטאור

 • סיכום תשע"ח: אנחנו שאלנו, אתם הכרעתם

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו