איזנקוט בטקס סיום קורס קצינים // צילום: Reuters

שגיאה מסוכנת: חמאס מניח שצה"ל יהסס לפלוש לעזה - ועלול לגרום למלחמה

ארגון הטרור מתוסכל מהמאזן העלוב מול ישראל בסבב העימות הנוכחי: יותר מ-150 הרוגים פלשתינים מול קרוב לאפס נפגעים ישראלים • טרור העפיפונים הוא ההצלחה החלקית היחידה שחמאס יכול להציג, וראשיו מניחים שישראל תעדיף להתמקד באיום מצפון • פרשנות

חמאס אותת אתמול לישראל כי בכוונתו לשנות את המשוואה ברצועת עזה. מעתה, כל תקיפה ישראלית תיענה בתקיפה מנגד - של רקטות ומרגמות לשטח ישראל.

זה הרקע ללילה הלבן שעבר אתמול על תושבי עוטף עזה. צה"ל תקף יעדי חמאס בתגובה לטרור העפיפונים, וחמאס הגיב בירי לישראל. בשונה ממקרים קודמים, הפעם הוא ביצע את מרבית השיגורים בעצמו, אבל הקפיד לפעול בצורה מבוקרת: רק בלילה, רק ליישובים סמוכי גדר ותוך כדי ניסיון לוודא שלא יהיו נפגעים, כדי להימנע מהידרדרות בלתי רצויה.

לשינוי המדיניות של חמאס יש שתי סיבות מרכזיות. הראשונה, שינוי המדיניות הישראלית ביחס לטרור העפיפונים. לקח לישראל זמן רב מדי להגיב ולהגדיר את העפיפונים כטרור שיש לפעול נגדו, אבל כשזה קרה - החלה פעולה שיטתית שכללה ירי בקרבת מפריחי העפיפונים, ירי סמוך לכלי הרכב שמסיעים אותם, וגם פגיעה במטרות חמאס בעזה.

הסיבה השנייה היא המצוקה הפנימית של חמאס בעזה. מאז החלו האירועים סביב הגדר יש לו יותר מ־150 הרוגים וצה"ל ביצע כ־100 תקיפות נגד יעדים של הארגון, ומנגד - יש לו אפס הישגים ושום ישראלי לא נפגע. במצב הזה, חמאס מחפש משהו להיאחז בו, והצבת קווים אדומים ברורים מול ישראל בדמות ההכרזה ש"תקיפה תיענה בתקיפה" מציבה אותו כמי שמגן על עזה מפני ישראל.

הבעיה במצב הדברים הזה היא שאף על פי שמשחק באש הוא שפת דיבור שגורה במזרח התיכון, העניינים עלולים לצאת מכלל שליטה. צה"ל מקפיד אמנם להימנע מנפגעים בתקיפות בעזה, ולכן גם המליץ לא לפגוע במישרין במפריחי העפיפונים (גם משום שברוב המקרים מדובר בנערים, ובעיקר מחשש שהדבר יוביל להסלמה), אבל שליטתו בתוצאות התקיפות ברצועה לא מלאה. גם חמאס לא יכול להיות בטוח שכל רקטה או מרגמה ייפלו בשטח פתוח, ולא יפגעו באזרחים.

מצב הדברים הזה, בצירוף הנפיצות המובנית בעזה כתוצאה מהמצב ההומניטרי־כלכלי בה, מותיר מרחב משחק גדול מדי לאלילת המזל. חמאס אמנם בונה על כך שישראל לא רוצה מלחמה כדי להמשיך להתרכז בזירת הצפון, אבל הוא טועה בהערכתו שישראל תהיה מוכנה להשלים עם המשך פעולות טרור העפיפונים ובקרבת הגדר, ובוודאי בהערכה שהיא תירתע מלפעול על רקע הקווים האדומים החדשים ששרטט.

בשלב מסוים, הסבלנות הישראלית תפקע. זה עשוי לקרות בגלל נפגעים, חלילה, או פשוט כי לתושבי העוטף יימאס לראות את שדותיהם נשרפים ואת ילדיהם נאלצים להעביר את החופש הגדול במרחבים מוגנים. זה לא שבעוטף מחפשים מלחמה (שבה הם יהיו הראשונים לשלם את המחיר), מה שמחפשים שם זה שקט. ומיום ליום, האתגר של צה"ל לספק להם את השקט הזה הופך להיות מורכב יותר ויותר.

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו