"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בטכניון מייצרים דלק מחיידקים

מחקר בטכניון הצליח לרתום הליכים בחיידקים פוטוסינתטיים (היוצרים אנרגיה מאור) כדי ליצור זרם חשמל, ומימן היכול לשמש לתחבורה

,עודכן
חיידקים פוטוסינתטיים // איור: איתי גולדשמיד

בשנים האחרונות נערכו לא מעט מחקרים שבחנו את האפשרות להפיק אנרגיה ומימן מחיידקים פוטוסינתטיים. כעת פרסם כתב העת
Nature Communicationsטכנולוגיה חדשה שפותחה בטכניון, המאפשרת קציר של אנרגיה מחיידקים פוטוסינתטיים, הידועים גם בשם ציאנובקטריה. מדובר במשפחה של חיידקים הנפוצה באגמים, בימים ובסביבות אחרות, כאשר חיידקים אלה פיתחו במהלך האבולוציה מנגנוני פוטוסינתזה המאפשרים להם לייצר אנרגיה לעצמם מאור השמש. יתר על כן, הם מייצרים אנרגיה גם בחשיכה באמצעות מנגנוני נשימת תא, המבוססים על פירוק סוכר, שנוצר כתוצאה מחשיפה לאור.

חשיבותם של החיידקים הפוטוסינתטיים רבה, שכן הם המקור לחמצן שבאטמוספרה ומקור חיוני של חומר אורגני (כגון סוכר) המהווה חוליה ראשונה בשרשרת המזון. לחיידקים יש "תאים סולאריים" טבעיים(PBS) שבעזרתם הם קולטים קרינת שמש בספקטרום רחב של עוצמות ואורכי גל – בין 400 ל-700 ננומטר – וכך מנצלים היטב את מקור האנרגיה הבלתי נדלה הזה.

את אותה אנרגיה הם מנתבים אל מרכזי הריאקציה הכימית שבהם הם מפרקים מים, תוך יצירת זרם אלקטרונים ויוני מימן המשמשים לייצור אנרגיה כימית, שבאמצעותה הם מייצרים לעצמם מזון. חוקרי הטכניון יצרו מערכת להפקת אנרגיה הן מתהליך הפוטוסינתזה והן מהתהליך הנשימתי. פירוש הדבר הוא שהאנרגיה נאספת גם בשעות היום (פוטוסינתזה) וגם בחשיכה (נשימה). את האנרגיה הנאספת רתמו החוקרים לייצור חשמל, שמנוצל כדי להפיק מימן. חוקרים רבים מאמינים כיום שמימן הוא דלק העתיד, שכן כלי רכב המונעים במימן אינם פולטים שום זיהום, רק מים.

העתיד, במייל שלכם

הירשמו עכשיו לניוזלטר טכנולוגיה, מדע וסביבה של היום

המערכת מבוססת על photocurrent – זרם חשמלי הנוצר כתוצאה מאור. החוקרים גילו כי מדובר בזרם יציב למדי, המאפשר הפקה רציפה של מימן. להערכתם מדובר במקור אנרגיה מבטיח שכן זוהי אנרגיה נקייה שאינה מזהמת לא בשלב הייצור ולא בשלב השימוש בתוצריה (דלק מימן).

המחקר נערך במשותף על ידי פרופ' נעם אדיר מהפקולטה לכימיה, פרופ' גדי שוסטר מהפקולטה לביולוגיה ופרופ' אבנר רוטשילד מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון, תוך שיתוף פעולה בין הדוקטורנטים גדיאל סאפר ודן קלמן ועמיתיהם מבּוֹכוּם, גרמניה וממכון ויצמן למדע.

שלושת החוקרים שיתפו פעולה גם בעבר, בין השאר בהפקת אנרגיה מעלי תרד באמצעות אור השמש – מחקר שהתפרסם גם הוא ב-Nature Communications, לפני שנתיים.

עוד סיפורים מחזית המדע - בערוץ הטלגרםשלנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר