אני יושבת באולם עם עוד כמאה איש, ובמשך ארבע שעות אנחנו מהופנטים. רוב הזמן אנחנו 'מהופנטים' בסלנג, כלומר מרותקים מהקשבה לדברים שמספר לנו ד"ר תומר סברון, פסיכולוג קליני-רוחני וד"ר לנוירוביולוגיה, אבל לקראת סוף המפגש אנחנו כבר 'מהופנטים' באופן פיזי כי הוא מלמד אותנו להיכנס להיפנוזה עצמית.
תשכחו ממה שאתם יודעים על היפנוזה. סברון מסביר שהיפנוזה היא מצב שבו המוח שלנו בסך הכל מוריד הילוך וגלי המוח הופכים איטיים יותר, כמו שקורה לנו כשאנחנו כמעט נרדמים. לא מדובר על צלילה לשינה עמוקה או למצב הכרתי לא נשלט שקשה לצאת ממנו, כמו שרואים לפעמים בסרטים.
אבל בשביל מה זה טוב המצב הזה? סברון מספר לנו על מחקרים רבים שהוכיחו שהמוח שלנו הוא גמיש, ושאפשר להשפיע עליו ולשנות דפוסי התנהגות - גם כאלה שאנחנו בטוחים שהם בלתי נתונים לשינוי ואפילו תורשתיים.
סברון פיתח את הטכניקה הייחודית כדי לאפשר לנו לייצר בעצמנו את השינוי הדרוש, כי כשהמוח פועל בגלים יותר איטיים הוא למעשה נמצא במצב היפנוטי, והתת-מודע שלנו נגיש ופתוח לבצע בו שינויים: להשמיע לו משפטים מעצימים ומחזקים, לדמיין אותנו כמו שהיינו רוצים להתנהג, להרגיש, או להיראות.
ד"ר סברון (56) נכה מתקופת שרותו הצבאי, וישוב על כסא גלגלים. הוא אב לארבעה וסב לארבע נכדות, ומאחוריו כבר שלושה ספרים שכתב. בסדנה, שנמשכת ארבע שעות, הוא מלמד מספר טכניקות פשוטות להיכנס למצב היפנוטי המתבצע בעיניים עצומות (למשל: נשימות עמוקות וממושכות, דמיון של ירידה במדרגות לולייניות או ירידה במעלית), ואז מסביר מה עושים כשנמצאים בטרנס היפנוטי כדי להביא לשינוי החיובי שאנחנו רוצים.
"טרנס היפנוטי" מסביר ד"ר סברון, "הוא מצב שבו אנחנו מצד אחד נמצאים בהרפיה, ומצד שני חלק אחר שבנו נמצא בפוקוס והוא אקטיבי, הוא יוזם ומכוון את מה שאנחנו רוצים ליצור".
באופן זה השינוי הוא עוצמתי, עמוק ומהיר. כשאנחנו במצב של טראנס היפנוטי מופעלת בגוף מערכת העצבים המרגיעה (הפרה-סימפתטית( ובאופן אוטומטי מביאה לשינויים חיוביים בגוף: שינויים בחומרים שמשתחררים לזרם הדם, שינויים בזרימת הדם בגוף ובמוח, שינוי בקצב הלב, בלחץ הדם, ועוד. הגוף עובר לפעולה הרמונית של כל האיברים, והמוח, שבמצב טבעי פועל בגלי בטא, מוריד הילוך: בהתחלה לגלי אלפא (הדומה למצב של חלום בהקיץ), ובהמשך לגלי תטא, שזו הרפיה עמוקה יותר וטראנס היפנוטי עמוק יותר, אם כי לא מצב של שינה עמוקה, שבה המוח פועל בגלי דלתא.
"לכוון את מה שאנחנו רוצים ליצור". ד"ר סברון // צילום: באדיבות המצולם
במצב הזה של גלי התטא השדה האלקטרומגנטי של הלב הופך להיות עוצמתי יותר ובתדר גבוה יותר, ואתם הופכים להיות מחוברים ומסונכרנים אנרגטית עם היקום כולו. לכן כאשר אתם יוצרים בדמיונכם במהלך הטראנס ההיפנוטי את מה שאתם רוצים ואת איך שאתם רוצים להיות, אתם יוצרים את זה גם במוח שלכם ובתודעה שלכם, וגם בשדה האנרגטי. אתם גם "מחנכים" את הגוף שלכם למצב חדש (למצב להיות רגועים במקום עצבניים) ולמעשה יוצרים שינוי ברמה התאית של הגוף שלכם".
בהמשך אנחנו לומדים שחשוב להגדיר לעצמנו לפני הכניסה לטראנס ההיפנוטי את הנושא שאנחנו רוצים לשנות, ואת מה שאנחנו רוצים ליצור, ובמדויק. לכתוב על פתק את המשפטים החיוביים הרלוונטיים לנושא שאנחנו רוצים לשנות, ולהריץ בראש את הסרטון שבו אנחנו נראים מרגישים ומתנהגים כפי שהיינו רוצים.
הטכניקה פשוטה ונעימה, ואנחנו מתרגלים אותה במלואה בחלק האחרון של הסדנה. אבל עכשיו נשארה לנו המשימה הקשה מכל: לפנות מידי יום חצי שעה לתהליך הזה - חצי שעה שבה הנייד כבוי, ואיתו הוואטסאפ והפייסבוק וגם הטלוויזיה והמחשב ושאר ההסחות שהתמכרנו אליהן.
חצי שעה שבה אנחנו לבד ובשקט רק עם עצמנו, נושמים נשימות מלאות ומרגיעות, מורידים את ההילוך ואת התדרים במוח, ומדמיינים לנו את עצמנו במצב שהיינו רוצים להיות. מי שהצליחו לעשות זאת, מספר לנו סברון, חוו ודיווחו על שינויים משמעותיים בחייהם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו