"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
"הנקה ופיט": סיפור על אומץ וחברות
בשבת יציינו במדיטק את הצגת ה־100 של "הנקה ופיט", שמגוללת סיפור חברות אמיתי בין הנקה היהודייה ופיט ההולנדית שמשפחתה הסתירה את הנקה בזמן השואה בביתם
צילום: אליצור ראובני // פיט האמיתיות

"הנקה ופיט": סיפור על אומץ וחברות

בשבת יציינו במדיטק את הצגת ה־100 של "הנקה ופיט", שמגוללת סיפור חברות אמיתי בין הנקה היהודייה ופיט ההולנדית שמשפחתה הסתירה את הנקה בזמן השואה בביתם

,עודכן

בשבת יציינו בתיאטרון המדיטק בחולון את הצגת ה־100 של "הנקה ופיט", העוסקת בסיפורן האמיתי של שתי ילדות, האחת הולנדית והשנייה יהודייה שהסתתרה בביתה במהלך המלחמה, שנותרו חברות טובות עד היום.

ההצגה מבוססת על ספרו של רן כהן אהרונוב, שכתב למעשה את סיפורה האמיתי של אמו, הנקה. את ההצגה, שזכתה בפרס הצגת השנה לילדים לשנת 2016, ביים נועם שמואל. העלילה מתרחשת בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, כשהנקה (חנה) מגיעה לביתם של ווים וסופי פרימוויס באמסטרדם, בימי הגירוש של יהודי הולנד אל המחנות בפולין. מה שאמור היה להיות זמני - הסתתרות ללילה אחד או שניים - הפך לסיפור הישרדות מדהים שנמשך שלוש שנים, שבמהלכן הסתתרה הנקה בבית משפחת פרימוויס. בתם של בני הזוג, פיט, הפכה לחברתה הטובה של הנקה, וכנגד כל הסיכויים החברות נמשכת עד היום, כשהשתיים הן כבר סבתות. הנקה חיה בישראל ופיט עדיין חיה באמסטרדם. הצגת ה־100 בשבת תתקיים בנוכחותן של השתיים.

"הכרנו את הסיפור בתור ילדים, וגם פיט היתה נוכחת בחיים שלנו, היא היתה כמו משפחה", מספר רן כהן אהרונוב. "אמא שלי אמנם היתה צעירה בזמן מלחמת העולם השנייה, אבל השואה צבעה הרבה מהחיים שלה. אף פעם לא ממש נגעתי בסיפור שלה. ואז, לפני כשש שנים, נסעתי לפולין, לאושוויץ, למפגש עם סטודנטים. לקחתי איתי מכתבים של אמא ואיך שהתחלתי לקרוא אותם - התחלתי לבכות. פתאום הבנתי שאני צריך לכתוב את הסיפור של אמא שלי. הייתי ער כל הלילה וכתבתי טיוטה ראשונית. כשסיימתי, הקראתי לאמא שלי והיא בכתה. אני חושב שזו היתה הפעם הראשונה שמישהו ניסה להביע במילים את ההרגשה שלה בתקופת הילדות".

מתוך ההצגה "הנקה ופיט"// צילום: בני גם זו לטובה

אמו של כהן אהרונוב היתה ילדה בת 3 באמסטרדם, כשהולנד נכבשה על ידי הנאצים. "לאבא שלה היתה חנות נעלים ואמא שלה היתה ספורטאית אולימפית בקפיצה לרוחק בנבחרת הולנד", מספר כהן אהרונוב. "הגרמנים הגיעו אליהם הביתה, החרימו לה את המדליות והודיעו שלמחרת הם באים לקחת אותם. חברה שלהם שהיתה במחתרת, אירגנה מחבוא ליהודים מחוץ לאמסטרדם, במקום כפרי ושקט, אבל היה פחד שילדה בת 3 תעשה רעש ויעלו עליהם, והוחלט להפריד ביניהם. בתור הורה לילדים מאוד קשה לי להבין את ההחלטה הזאת. היא עברה בין כמה משפחות, כי היו שטינקרים והיה חשש שיעלו עליה, ואז היא הגיעה למשפחה של פיט, שהיתה בת 6. היא היתה אמורה להישאר כמה ימים ונשארה שלוש שנים. פיט היתה ילדה יחידה, והיא קיבלה את אמא בצורה מדהימה. הלכה לבית הספר ושמרה על סוד שהיא מחביאה ילדה בבית שלה. הן שומרות על קשר עד היום. אמא בת 79 ופיט בת 82".

רן כהן אהרונוב// צילום: יובל כהן אהרונוב

להצגת ה־100 תגיע פיט ביחד עם הבת שלה והנכדים שלה. "תירגמתי לה את הספר להולנדית והיא מספרת אותו בבתי הספר של הנכדים שלה", מספר כהן אהרונוב. "יש פה התרגשות גדולה מאוד לקראת בואם. כשפיט ראתה את ההצגה בפעם הראשונה, את התפאורה שמתארת את הבית שלה, היא התחילה לבכות. ההצגה משקפת קודם כל את הכוח המדהים של ההורים של פיט, אנשים נדירים שהסכימו להחביא ילדה באמסטרדם ולסכן את חייהם. כשסבא וסבתא שלי באו לקחת את אמא שלי אחרי המלחמה - היא לא רצתה ללכת איתם. סבתא שלי הציעה שפיט תבוא לישון אצלם, וככה במשך חודש הם ישנו לילה פה לילה שם. גם סבא וסבתא שלי נקשרו לפיט, מה שמאוד עזר לשמר את הקשר לאורך השנים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו