צוות המעבורת קולומביה שנספה באסון. מימין: אילן רמון ז"ל // צילום: NASA

"דן חלוץ התקשר לאילן ואמר לו: 'יא אסטרונאוט, קיבלת את התפקיד"

רונה רמון חוזרת לרגע שבו התבשר בעלה כי יהיה הישראלי הראשון בחלל, ואת היום שבו יצא למסע שממנו לא שב: "הוא השאיר לי הודעה שהוא אוהב אותנו ורק מחכה שניפגש שוב"

זה התחיל משיחת טלפון הזויה, שאילן קיבל בשעה 6 בערב כשהיה במטה בתפקידו כראש מחלקת אמצעי לחימה בחיל האוויר. ניסים, שהיה חבר שלו מהטייסת ועבד אז בלשכת מפקד חיל האוויר, התקשר לשאול אותו אם הוא רוצה להיות אסטרונאוט.

אילן אמר לו, כמו בעל טוב, "תעזבו אותי, אני רוצה ללכת הביתה. אשאל את אשתי ואודיע לכם מחר". הוא בא עם זה הביתה מאוד נרגש, הביא תמונה של מעבורת ומכר לי את החלום שלו ואת החלום האמריקני שלי. 

הייתי אז בהריון עם נועה. זאת היתה הפתעה והיתה לנו התרגשות גדולה, אבל החלטנו שבשלב הזה, כשאילן עדיין מועמד ועוד לא קיבל את הבשורה הסופית, לא נספר לילדים. אסף היה בן 9, טל בן 7, ויפתח בן 4.

זה לקח עוד חודש וחצי בערך. היו מועמדים אחרים, כמובן. ואז דן חלוץ, שהיה ראש מטה חיל האוויר, התקשר לאילן ואמר לו: "יא אסטרונאוט, קיבלת את התפקיד". 

התחושה של שנינו היתה שהוא מגשים חלום. זה תמיד סיקרן אותו, הוא ואסף תמיד בנו בבית תחנות חלל וכאלה. היה ברור לו ולי ולכולנו שלא אומרים לא לדבר כזה. הבנו שאנחנו יוצאים לשליחות מאוד גדולה. אז עוד לא הבנו עד כמה היא גדולה. 

סיפרנו לילדים על התפקיד המרגש ויוצא הדופן שאבא קיבל, שיחייב אותנו גם לעבור לגור בארה"ב. זה לקח שנה שלמה עד שטסנו לשם. התארגנות, בחירת הניסוי הישראלי בחלל, מבדקים בנאס"א, תיאומים, כל הבדיקות הרפואיות שאילן היה צריך לעבור. 

לימדנו את הילדים כמה משפטי מפתח באנגלית, ויצאנו לארה"ב בהרגשה שזה באמת חלום שמתגשם. אילן קיבל חיבוק אדיר וחם מהקהילה היהודית בארה"ב, שהיתה מאוד נרעשת ונרגשת מהאסטרונאוט הישראלי הראשון. הזמינו אותו לשלל אירועים יפים ומכובדים. גם העובדה שאילן היה דור שני לניצולי שואה היתה מרגשת, והזהות היהודית התרחבה עבורנו והגיעה לשיא בכך שאילן לקח איתו לחלל אוכל כשר וכוס קידוש, מזוזה וספר תורה, דגל ישראל ודגל חיל האוויר, ועוד פריטים שמייצגים את הישראליוּת ואת היהדות שלו. 

בכלל, זה היה עבורו מסע שונה מאוד ממה שהורגל אליו בחייו. הוא הרי תמיד היה סודי ולא חשוף ורגיל להיות זה שמבצע מאחורי הקלעים בתור טייס קרב ומפקד, והנה הוא הפך לאישיות ציבורית חשובה, עם משימה ראשונה מסוגה לטייס ישראלי. למשל, עד הרגע האחרון הוא לא סיפר לאף אחד, כולל לצוות האסטרונאוטים שהיה איתו, שהוא היה בין הטייסים שהפציצו את הכור בעיראק. הוא עשה את השליחות שלו בארה"ב בצורה מושלמת. עם הצניעות היפה שלו, היכולות וההתחברות שלו לבני אדם. 

בארה"ב נהנינו וקיבלנו את אילן כמו שלא היה לנו אותו מעולם. הוא היה חוזר הביתה אחר הצהריים ויושב עם אסף על שיעורי בית במתמטיקה ובפיזיקה, מסיע את הילדים לחוגים, חיים פרטיים, טיולים, חגים ביחד. חוויה מופלאה, משפחתית ואישית. אני עשיתי שם שינוי בקריירה, עברתי מתחום החינוך הגופני לרפואה משלימה.

אילן היה מאוד בטוח במשימה שלו, וידע שהוא לא חוזר לישראל בלי לבצע אותה, למרות דחיות חוזרות ונשנות. הוא לא פחד מהמשימה. היינו מאוד בטוחים בנאס"א.

על מועד השיגור הודיעו לנו בנובמבר 2002, בחג ההודיה האמריקני, ואז התחילה התרגשות גדולה.

בבוקר השיגור, 16 בינואר 2003, סגרתי את הטלפון שלי בגלל כל העיתונאים. אילן השאיר לי הודעה שהוא כבר מאוד מתרגש ושהוא אוהב אותנו ורק מחכה שניפגש שוב. לדאבון הלב, זה לא קרה. 

כיום אני משמשת כיו"ר קרן רמון, עמותה שהקמתי ומנציחה את מורשתו של אילן ואת בננו אסף, שהיה טייס קרב מצטיין ונספה בתאונת אימונים ב־13 בספטמבר 2009. העמותה מקיימת ומפעילה תוכניות חינוכיות מתקדמות בנושאי מנהיגות, תעופה, חלל ועוד. סיימתי תואר שני בבריאות הוליסטית ואני מרצה ויועצת במשברי חיים וצמיחה מתוך משבר.

חשוב לי שלא יתמקדו רק בטרגדיה, אלא בכך שלאילן ולאסף היו חיים כל כך מעניינים ומלאים, ונזכור אותם לא רק בגלל מותם, אלא בזכות חייהם. החיסרון הגדול של אילן ואסף תמיד פה, איתנו, גם בשבתות ובחגים, ויש הרבה כאב.

אבל יש פה גם הרבה חיים, עם שלושה ילדים צעירים ומוכשרים. טל הוא מוסיקאי, כותב ויוצר על הפסנתר. יפתח הוא מרכז שבט בצופים, ונועה חיילת משוחררת, עובדת ולומדת בתחום האמנות. הם באמת נפלאים, יצירה של אהבה. אנחנו צוחקים וממשיכים עם הרבה תוכניות קדימה. תמיד צריך להסתכל על הדבר ה א בחיים.

•  •  •

אילן רמון נולד ב־1954 ברמת גן. בצבא שירת כטייס F־16 בחיל האוויר, והשתתף בהפצצת הכור בעיראק ביוני 81'. היה מפקד טייסת, ראש ענף מטוסים וראש מחלקת אמצעי לחימה, בדרגת אל"מ. ב־1997 נבחר לאסטרונאוט הישראלי הראשון ויצא עם משפחתו לארה"ב.

נמנה עם שבעת אנשי הצוות של המעבורת קולומביה, ששוגרה לחלל ב־16 בינואר 2003. הוא לקח עימו לחלל חפצים סמליים שונים וכן ניסויים בפיסיקה ובביולוגיה. ב־1 בפברואר, עם כניסתה של המעבורת לאטמוספירה, היא התפרקה, וכל אנשי הצוות נספו. רמון נטמן ב־11 בפברואר בטקס צבאי בבית העלמין בנהלל.

פרויקט "70 שנים, 70 פנים" יפורסם במלואו בימים הקרובים

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו