המומחים בישראל נוטים באחרונה להתייחס אל סוריה ולבנון כמקשה אחת - זירת הצפון, ובמשתמע מה שייגזר ממנה במקרה של התדרדרות עתידית - מלחמת הצפון הראשונה. זה תסריט סביר, בהינתן האינטרס המשותף הגובר של משטר אסד וחיזבאללה, והערבות ההדדית שנצרבה ביניהם (בהשראת פטרונם האיראני) בשנים המדממות של מלחמת האזרחים בסוריה. חיזבאללה הקריב כ־1,700 מאנשיו למבצע הצלתו של אסד, ואם ייקלע למצוקה - יצפה לתמורה.
ישראל נערכת לכך, אבל פועלת בינתיים במאמץ להפריד בין הגזרות. דיאלוג מתקיים אמנם בשתי החזיתות במקביל, אבל באופן שונה: בסוריה, לפי דיווחים, מדברת ישראל בטילים, בלבנון - במילים. זה נובע מהשוני בין הגזרות, ומפוטנציאל הסכנה מהן. בסוריה מרגישה ישראל חופשיה לפעול. עשרות תקיפות שיוחסו לה מפי מקורות זרים בשנים האחרונות - ובכללן אחת נוספת שלשום בלילה - עברו ללא תגובה סורית משמעותית. אסד עסוק בשיקום שלטונו וארצו, ולבד מירי לא מאיים של כוחות הנ"מ שלו והצהרות רפות בתקשורת, נשמר שלא להסתכן בעימות עם ישראל.
חיזבאללה לעומת זאת יגיב אם יותקף. לכן גם מקפידה ישראל שכל התקיפות שהיא מבצעת על־פי הפרסומים בעולם יהיו על אדמת סוריה. זה מאפשר לה לשבש את העברות האמל"ח לחיזבאללה בלי להסתכן בעימות עימו. מכאן גם הרציונל שהוביל לכוונת חיזבאללה ואיראן להקים בלבנון מפעלים לייצור רקטות מדויקות.
חסן נסראללה // צילום: AFP
בישראל מתקשים להישאר אדישים לנוכח הכוונה הזאת. האיום עוד רחוק, אבל האקדח כבר הונח על השולחן: בשיחות שמקיימים ראש הממשלה ושר הביטחון עם מנהיגים בעולם, בהצהרות של בכירי הצבא ובסיור שקיים שלשום הקבינט בגבול הצפון. כל אלה נועדו להעביר מסר ברור - אם הקמת המפעלים לא תיעצר, ישראל תפעל והתוצאה עלולה להיות מלחמה.
מלחמת המילים הזאת נועדה לא רק לחיזבאללה ולאיראן, אלא גם ללבנון - שעומדת בפני בחירות שצפויות (מן הסתם) להוביל למשבר פוליטי חדש. המסר ללבנונים ברור: חיזבאללה גורר אתכם לתהום. חיזבאללה כמובן לא נשאר אדיש. גם תגובתו ניתנת בינתיים במילים, באמצעות ממשלת לבנון שמחתה על הקמת החומה בשני חלקים של גבול הצפון.
תקיפה בסוריה (אילוסטרציה) // צילום: AP
החומה נבנית כדי להקשות על חיזבאללה לפעול כנגד ישראל בעתיד, אולם לבנון טוענת כי ב־13 נקודות לאורך הגבול היא פלשה לשטחה. מאבקה האמיתי הוא פחות ביבשה ויותר בים; בלבנון חוששים כי הקו שמסמנת ישראל יפגע באינטרסים שלה במרבצי הגז בים התיכון. תפוח האדמה הלוהט הזה מונח כרגע לפתחו של יוניפי"ל, שמשמש בורר בין הצדדים. בישראל נחושים להמשיך בעבודות, אבל מודעים לכך שהן עלולות לייצר עילה להסלמה לא רצויה. האתגר בתקופה הקרובה יהיה להמשיך לדבר בלבנון רק במילים, ולהימנע מגלישה לשימוש בשפה הסורית - שפת הטילים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו