לטייל בארץ ולהרגיש בחו"ל

הקהילה הנוצרית בישראל החלה את חגיגות חג המולד והשנה החדשה כבר לפני שבועיים. במעיליא שבגליל המערבי טרחו בשבוע שעבר להשלים את הקיר מול הכיכר המשופצת ליד הכנסייה, כדי להתכונן לטקסים שיתקיימו שם החל מהשבוע. עצי אשוח מציצים מכל חלון וניצבים בכל כיכר גדולה. הרחובות קושטו במנורות צבעוניות, מחסני המתנות מלאים לעייפה, והתושבים כבר יודעים שהשנה חג המולד לא יהיה מושלג, אולי קצת גשום.

מורת הדרך עדי זרחי, תושבת כמון המתמחה בטיולי מפגשים וסיורים אתניים בגליל המערבי, מובילה אותנו למועצה המקומית פסוטה שבאזור, אל בית רימא הממוקם במבנה אבן עתיק שבו התגורר אבי סבה של רימא ח'ורי. 

בית רימא // צילום: נעמי גטניו
 

בית רימא משמש היום מרכז לעשייה קהילתית־חברתית. פועלים בו חוגים לילדים ולנוער והוא משמש חלל עבודה לאמנים בהתהוות - מוזיקאים, ציירים ועוד. זהו בית של נתינה ושל שיח סטרילי א־פוליטי. רימא הנמרצת מנצחת על כל הפעילויות, המגיעות אל הלב של בני הנוער באזור. 

בתקופה זו עסוקים כולם בהכנת מתנות לחג, כדי שאיש לא יקופח. מעיין המים בשולי הכפר פסוטה נקרא "מעיין פתקי האהבה". שם, בין הענפים, מוצנעים פתקים שנכתבו על ידי מחזרים ונועדו לבחירות ליבם. בלב הכפר ניצבת הכנסייה החדשה של הקהילה, שנבנתה לפני כ־100 שנה, וכל 3,000 התושבים יכולים להיכנס לתוכה יחדיו. 

ליד הכנסייה מומחזת סצנת הלידה של ישו במעין "מערה" מלאכותית. זו סצנה בולטת בקרב היוונים הקתוליים, ואינה חלק ממיתוס החג באירופה. את מנהגי הקהילה היוונית־קתולית אפשר לראות רק בפסוטה ובמעיליא, שני כפרים ייחודיים בארץ ובעולם, עם קהילה המשמרת מנהגים של הכנסייה המזרחית העתיקה. 

אל הכנסייה החדשה מובילות שתי סמטאות מרוצפות באבנים, ומשני צידי הרחוב בתי אבן עתיקים הצמודים זה לזה כמעין חומה. בין הבתים מעברי סתר פנימיים, שסייעו בהגנת הכפר מפני הפורעים המוסלמים לאורך הדורות. 

הקהילה הנוצרית כאן ותיקה מאוד וגם המבנים עתיקים. במעיליא חלק מהבתים נבנו על שרידי מבצר צלבני. הכנסייה הקתולית עטורת האבן, בנקודה הגבוהה ביותר בכפר, ניצבת על חורבות כנסייה בת כ־1,000 שנים ויש תצפית יפה על האזור.

בכנסייה זו ניצב קיר איקונוסטזיס עתיק ומרשים. בפינה הצפון־מזרחית של המבצר הצלבני נמצא מתחם חפירות שבו התגלה מפעל היין הגדול בעולם. המתחם ייפתח למבקרים בינואר 2018. בשבועות שלפני החג מביאים ההורים את מתנות החג למרתף שמתחת לכנסייה במקום להטמינן מתחת לעץ, שם הן ממוינות לפי משפחות ושכונות. 

בשעות הערב ב־24 בדצמבר מגיעים לכנסייה בני נוער מתנדבים המחופשים לסנטה קלאוס, ובאמצעות טנדרים מקושטים מחלקים את המתנות לבתי הכפר. בצהרי אותו יום מתקיימת תהלוכה הנושאת צלב ענק לאורך הכפר. 

החגיגות בעיר נצרת // צילום: נעמי גטניו
 

העיר נצרת מתקשטת

מול מעיליא משתרעת תרשיחא, שבה דרים יחדיו נוצרים ומוסלמים. בכיכר השלום בכניסה ניצב עץ אשוח, וברקע נשמעת קריאת המואזין. את מסעדת דליקט, הצמודה לכיכר, הפך גיל דרור ממסעדת ארוחות בוקר מסביב לעולם, שהוגשו לאורך כל היום, למסעדה שמגישה גם ארוחות צהריים. דרור, יליד נהריה, שב לגליל המערבי לאחר כמה שנים בתל אביב, שם עבד במסעדות אונו, הרברט סמואל, צפרא וקפה איטליה. המסעדה ידידותית גם לטבעונים ומגישה דוסה - מעין פנקייק הודי הממולא במחית תפוחי אדמה וירקות שורש. השילוב עם מאפיית לחם בר של גידי אשר, בקומת הקרקע, מספק מגוון טעים של מאפים מקוריים. דליקט היא גם שגרירת הפליאו באזור. 

במרחק של כשעה נסיעה דרומה ממעיליא, בדרכים פתלתלות ויפהפיות בגליל המערבי והתחתון, מתכוננת העיר נצרת לחגיגות ומתקשטת מהמסד ועד הטפחות. רק ב־14 בינואר היא תסיר את קישוטי החג הממלאים כל פינה. היו מי שניסו להעיב על שמחת החג, אבל התושבים הדפו את הקיצונים והעדיפו לחגוג. העיסוק המרכזי כאן הוא בחג המולד ובשנה החדשה. 

מעיליא // צילום: נעמי גטניו

חנויות המתנות עמוסות, הקניונים מלאים, וברגע שיורדים מהכביש אנחנו מרגישים שאנחנו לא בארץ. עץ האשוח הגדול שהוצב בחצר כנסיית הבשורה הואר כבר בסוף השבוע שעבר, וכל העיר מנצנצת באורות בכל צבעי הקשת. גם כיפת הזהב של המסגד בראש הגבעה תורמת את חלקה לצבעוניות, אף על פי שהיא לא שותפה פעילה בחגיגת האורות. 

בחצר הכנסייה הוצבו קישוטים ברוח החג, כדי לאפשר לחוגגים להצטלם כמו סנטה. השוק בעיר התחתית מלא וגדוש, חנויות הממתקים נוטפות סוכר. גם קניון Big Fashion הקים שוק חג מולד, ובו דוכנים לאורך שדרת החנויות, עץ אשוח, קישוטי אורות ומאות חוגגים. 

הכניסה לקניון צפופה, החניה כמעט מלאה, ואפשר לראות תיירים מתל אביב ומהרצליה, שבאו לראות אווירה אחרת ומצטלמים ליד חנוכייה המוצבת על יד האשוח המלאכותי. לרגע נדמה שאנחנו בכלל לא בארץ. בית עץ מסורתי של סנטה קלאוס מקושט ומואר, עם תפאורה מרהיבה, נבנה במתחם ומשמש חנות פופ אפ לכריסמס עם מבחר מוצרים, מתנות, קישוטים ומזכרות לחג. גם סנטה קלאוס מטייל בקניון, מוביל תהלוכות, מחלק מתנות לילדים, רוקד ושר שירי חג.

הכנסייה היוונית // צילום: נעמי גטניו
 

יש מלון חדש בעיר

בקו הרכס של נצרת, הצופה לעיר העתיקה, נפתח באחרונה "רמדה אוליבייה נצרת", מלון אוריינטלי־מודרני, שילוב של מזרח ומערב, עם מטבח מקומי עשיר בטעמים וריחות אותנטיים. עובדים בו מכל המגזרים: דרוזים, מוסלמים, נוצרים ויהודים, כולם בכפיפה אחת.

המלון, מרשת ווינדהאם העולמית, משתרע על שטח של שמונה דונמים ובו 200 חדרים וסוויטות מרווחים. הוא הוקם בהשקעה של כ־110 מיליון שקלים על ידי איש העסקים המקומי זיאד עומרי. 

מעברי המלון תוכננו בצורה ספירלית ולא כמסדרונות ארוכים וחשוכים. המלון ממוקם במרחק הליכה מהאטרקציות התיירותיות של העיר וממרכזי הקניות, הפתוחים גם בשבת. אפשר לרדת לעיר התחתית עד לשוק ולכנסיית הבשורה בהליכה מתונה. אבל העלייה חזרה קשה ועדיף לעלות ברכב, בייחוד אם קניתם מטעמים בשוק. מטבח המלון אינו כשר ומגיש מטעמים ייחודיים, לרבות פירות ים ומאפים מתוקים חמים וטריים כל ימות השנה. התפריט הוא צירוף מטבחים ארצישראלי־סורי־לבנוני־עות'מאני. עוד במלון מתחם ספא עם בריכה מקורה ומחוממת כל ימות השנה.

 

לפרטים על סיורים ואטרקציות בגליל המערבי - אתר "אוצרות הגליל"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו