מגנט שקוראים לו יובל המבולבל

בדרך כלל כשהיכל התרבות בתל אביב מארח מופעים למיניהם, הם מסתיימים תמיד בתמונה זהה: הרחבה שבין הבמה לשורה הראשונה מלאה באנשים שקמו מהכיסאות והגיעו לקדמת האולם כדי לרקוד הכי קרוב שאפשר לאליל שלהם.

בסיום המופע "כוכבים מהספרים" זה קרה שוב, רק שהפעם את הרחבה הקטנה מילאו זאטוטים שרצו לקפץ הכי קרוב שאפשר לכוכב שלהם: יובל המבולבל.

"כוכבים מהספרים" היא הפקת החנוכה החדשה של יובל המבולבל. לצידו על הבמה מקפצים, שרים ורוקדים גם קופיקו (הדמות מסדרת ספרי הילדים של תמר בורנשטיין־לזר שמציינת 65 שנות קיום), קפטן שטות ופרופסור לחץ (הצמד אודי ואביעד) שמספקים אתנחתא קומית משעשעת, פיקו (ליאור דטאוקר), ענבלרינה, קוגומלו והפיה החכמה (לירן כוהנר).

יובל עצמו מגלם ילד שאוהב מאוד לקרוא ומנסה להציל את הספרים שלו ולהשיב אליהם את הגיבורים האבודים שברחו מהם. הוא יוצא למסע מוזיקלי (בימוי וכתיבה: אודי גוטשלק, מחצית הצמד אודי ואביעד), שבו הוא משלב את השירים המוכרים לקהל הנאמן שלו. קהל הזאטוטים, מצידו, לא מהסס לשיר יחד עם הכוכב ולמחוא כפיים בהתלהבות.

אפשר לאהוב את יובל המבולבל ואפשר שלא להתחבר אליו, אבל אי אפשר להתעלם מהנוכחות הממגנטת שלו ומההשפעה שיש לו על הקהל הצעיר. הם קוראים קריאות משולהבות ברגע שהוא עולה לבמה או יורד לקהל, הם משיבים לו בקול ובהתלהבות לכל שאלה, הם מתפקעים מצחוק מהבלבול שלו וגם מריעים לו בשמחה כשמגיע הסוף הטוב.

נכון, אי אפשר להימלט מדוכני המרצ'נדייז בהפסקה, אבל לזכותו של יובל המבולבל ייאמר שהמופע מדבר על חשיבות הקריאה. עבור הדור שנולד עם טאבלט ביד - זה מסר חתרני למדי.