הראל סלוצקי ועופר דומינגז || הראל סלוצקי (מימין), בן 51, מתגורר בקיבוץ דגניה ב', נשוי ואב לחמישה. עופר דומינגז, בן 47, מתגורר בהוד השרון, נשוי ואב לשלושה. שדרי רדיו וטלוויזיה. החלו את דרכם המשותפת בשנת 2000 ברדיו "קול רגע". מגישים את התוכנית "מגרש פתוח" בערוץ הספורט, ואת התוכנית "סלוצקי ודומינגז" ברדיו 104.5 צפון. דומינגז הוא מנכ"ל חברת הפקות, מרצה וקריין ב"כאן".
מתי בפעם האחרונה יצאתם לבלות?
סלוצקי: "אתמול. אצלי בילוי זה כששולחים את הילדים לסבא וסבתא".
דומינגז: "היא מתכוונת לאנשים נורמליים. אתה ואשתך לא 'מבלים' הרבה.
סלוצקי: "אני ואשתי משתדלים 'לבלות' כמה שיותר".
מתי בפעם האחרונה לבשתם מדים?
דומינגז: "לפני שלוש שנים, בריאליטי על להקות צבאיות. היה מעולה".
סלוצקי: "היה זוועה. היינו שם עם דריק שארפ, וכשאתה מתקלח עם דריק אתה מקבל פרופורציה. משהו בגבריות שלי נסדק שם".
דומינגז: "בשירות האמיתי אני הייתי במגלן. הדרכתי מפקדי טנקים והייתי מצטיין חטיבתי. אנחנו מאוד אוהבים את הצבא. כשקיבלתי את מכתב השחרור, שבו צה"ל מודה לך על השירות וכל זה, זה היה אחד הימים הקשים בחיי. כשמוותרים עליך, זה אומר שאתה כבר לא יעיל, שאתה זקן ופגום. לעומתי, סלוצקי הוא איש הסיירות היחיד בהיסטוריה של צה"ל שלא ירה כדור".
סלוצקי: "לא יריתי כי לא רציתי לנקות את הנשק. כולם ירו, ואני עשיתי כאילו, עם כל התנועות וכל המניירות, ויצאתי חייל מצטיין כמה פעמים. הייתי מורעל. אגב, היתה לי תלונה בצבא על 'התחזות לרוברט דה נירו'. כיבסתי בטעות את החוגר שלי, והתמונה שלי פשוט נמחקה בכביסה, אז נאלצתי לשים תמונה במקומה, והדבקתי תמונה של דה נירו. קיבלתי חודש ריתוק".
מתי בפעם האחרונה עברתם דירה?
דומינגז: "אשתי ואני באותו בית כבר ארבע שנים, זה לא קרה לנו 11 שנה. איפה לא הייתי. התחלנו בחיפה, היינו בכנרת, בכפר תבור, בשכונת ל' ברמת אביב, ברחובות, ובתוך חיפה עברנו שלוש דירות לפחות. אחרי רחובות עברנו להוד השרון, ומאז אנחנו פה - בהוד השרון".
סלוצקי: "לפני תשע שנים. אחרי הנישואים התמקמנו בקבוצת כנרת, ועם לידת הילד השני עברנו לאלומות. גרנו שם בבית של שמעון פרס, צריף קטן ששיפצו. הוא חי באלומות בצנעה לפני שהוא הכיר את סוניה. מאלומות עברנו לדגניה ב', ועכשיו אנחנו חושבים על אזור מכמורת".
מתי בפעם האחרונה יצאתם לדייט?
סלוצקי: "לפני חודש, יצאתי עם אשתי נעמה לטיול בשוק הפשפשים. היא היתה המון בעולם השלישי והיא מאוד מתחברת לצבע של שווקים. הכרתי אותה בבר, אבל זה לא ממש היה דייט. היא היתה בת 26, ואני הייתי מיודד עם אח שלה, שהושיב אותי לידה בבר שלו. היא בדיוק חזרה אז מיפן. מפה לשם היא פתרה לי חלום, וזה מאוד הרשים אותי. יצאנו שנה ואז התחתנו".
דומינגז: "בדיוק היום לפני 15 שנה הכרתי את לילך בסוג של בליינד דייט. היה בחור שעבד איתי ברדיו חיפה ולמד איתה. היא היתה בת 21, הוא אמר לה שהיא חייבת להכיר אותי, והיא לא רצתה לשמוע על 'הזקן הזה'. בסוף שכנעתי אותה לצאת איתי ומאז לא נפרדנו".
מתי בפעם האחרונה חזרתם לבית ילדותכם?
סלוצקי: "הבית שבו גדלתי, בית הילדים בקיבוץ מעוז חיים, הוא היום ספרייה. היתה לי ילדות מאושרת, אך נותרה אצלי שריטה מהלינה המשותפת. היום ברור לי שזה לא היה צריך להיות ככה".
דומינגז: "ביקרתי בבית ילדותי בקריית אתא לפני ארבע או חמש שנים. אמא שלי עדיין גרה שם, באותו הבית. הבית הזה הוא טראומה. שנים קשות היו שם. זה היה כמו קופסה שחורה שאתה לא רוצה לפתוח. למזלי, היה לי עוד בית. בגיל 10 עברתי לקיבוץ סאסא כילד חוץ, והקיבוץ תכלס הציל את חיי. היתה לי משפחה מאמצת, ואז הם עזבו את הקיבוץ, ועדיין שרדתי. עדיין היו בית ילדים ושומר לילה, מקלחות משותפות וכל הסיפור. אני אהבתי את חיי הקיבוץ, כי הם נתנו לי את כל מה שלא היה לי: אוכל, חברה, ארוחות קבועות. הייתי שם עד גיל 26, חיים שלמים כמעט".
מתי בפעם האחרונה הלכתם לרופא?
סלוצקי: "יש לי תור לעוד חודש לפרוקטולוג, יש לי קולונוסקופייה. זה תחביב. אני בקבוצת סיכון, אצלנו במשפחה זה כמו שפעת, אז דוחפים לי צינור בכל הזדמנות".
דומינגז: "אני דוחה את זה. לפני שבועיים התעלפתי בבדיקת דם, יש לי בעיה עם מחטים".
סלוצקי: "את מבינה, איש סיירת".
מתי בפעם האחרונה הקבוצה שלכם שברה את ליבכם?
סלוצקי: "לפני שנה לקחתי את יהלי, הבכור שלי, למשחק בין מכבי ת"א לזניט סנט פטרסבורג. גרמתי לו לטראומה עם ה־4:3 לזניט. יום אחרי זה הוא לא דיבר בכלל. את הנסיעה צפונה הביתה אני זוכר כנסיעה קשה, טראומה ספורטיבית. גם את האהדה לליברפול העברתי לו. רק טראומות".
דומינגז: "לי אין אכזבות, כי אני אוהד ברצלונה. הייתי ב־1:6 לפני שנה, כשברצלונה ניצחה את פריז סן ז'רמן. זה היה המשחק הראשון שאשתי ראתה, והיא היתה מאוד מרוצה מהעניין הזה".
מתי בפעם האחרונה עשיתם ספורט?
סלוצקי: "אני משתדל. בקיץ אני שוחה בירדן, ועכשיו אני עובר לריצות קצרות ולהליכות בטבע. אני מנסה להכריח את עצמי, כי רוב הזמן אנחנו יושבים על התחת - ברדיו, בטלוויזיה או בנסיעה".
דומינגז: "לי יש מוטו, אני טוען שספורט זה לא בריא, אז אני מקפיד להמעיט".
מתי בפעם האחרונה אכלתם ארוחה מדהימה?
סלוצקי: "בשישי האחרון, אשתי הכינה את החריימה הכי מדהים שיש. אני טוב בלחמם דברים, אבל היא ממש יודעת לבשל. אגב, לילדים שלנו יש פטיש לברוקולי ולמשהו שאני לא סובל - מורינגה".
דומינגז: "אנחנו בודקים אם זה חוקי עדיין, המורינגה".
מתי בפעם האחרונה למדתם משהו חדש?
דומינגז: "השנה אימצתי את המשפט: 'גם בעיטה בתחת זה צעד קדימה'. מאז אני מתמודד הרבה יותר טוב עם אכזבות ועם סיטואציות שלא הולכות לכיוון שלי".
סלוצקי: "אני לומד להירגע ולהרגיע, בעיקר מהילדים ועם הילדים. כל יום איתם זו סדרת חינוך".
מתי בפעם האחרונה רבתם?
סלוצקי: "החודש אנחנו 20 שנה יחד, ואני חושב שהיתה לנו מריבה אחת לפי כמה שנים על שטויות. אנחנו יודעים להכיל זה את זה, לכל אחד יש את העולם שלו, ואנחנו מודעים אחד לשני".
דומינגז: "אבל יש אנשים שהם מחוקים אצל שנינו, רשימה שחורה של אנשים שאין להם סיכוי לחזור לחיינו בשום צורה, והם יודעים את זה".
מתי בפעם האחרונה ביליתם עם הילדים?
דומינגז: "אתמול אכלנו יחד במסעדה, שלשום יצאנו לפיצה, ובכל יום אנחנו עושים משהו יחד. מכיוון שגדלתי בלי הורים, אני מתעורר בכל יום בארבע וחצי, וכשהילדים שלי קמים הכל מוכן - הסנדוויצ'ים שלהם, התיקים, הבגדים, הגרביים, הנעליים והקערות של הקורנפלקס. זה מאוד חשוב לי".
סלוצקי: "אצלי זה קצת אחרת. אשתי היא העוגן בבית. אני אוהב לבלות עם הילדים בעיקר בחוץ, בטבע. יש לנו את 'האי של סלוצקי' בכנרת, ואנחנו מבלים שם בשטח שנחשף בירידת מפלס המים".
מתי בפעם האחרונה התפללתם?
סלוצקי: "ביום שישי. אנחנו עושים קידוש ותפילה, ואשתי מפרישה חלה".
דומינגז: "בכל שישי אנחנו מדליקים נרות. לפעמים החב"דניקים תופסים אותי ברחוב ואני לוקח מהם תפילין. בנתב"ג אני תמיד מניח. לא נעים לי, אז אני תמיד אומר כן".
מתי בפעם האחרונה צפיתם בנבחרת ישראל?
סלוצקי: "במשחק האחרון שלה, לפני חודשיים. ראיתי אותו מתוך שמיכת הפוך במיטה, ובמחצית הלכתי, כיביתי את הטלוויזיה והשכבתי את הבן שלי לישון".
דומינגז: "נסעתי לטדי לראות את ישראל מול ספרד, במשחק הביתי האחרון שלנו. לקחתי את הילד, ואחרי ארבע שעות וחצי של פקק בהלוך ועוד אי אלו שעות בחזור, הגענו הביתה בשתיים לפנות בוקר".
מתי בפעם האחרונה צפיתם בתוכנית של אופירה אסייג ואייל ברקוביץ'?
סלוצקי: "ראינו באמת או ב'ארץ נהדרת'? אין לי מושג. האמת היא שאני לא יודע מה החיקוי ומה המקור, המציאות עולה על הסאטירה".
דומינגז: "לפני כמה שנים יצאתי עם חבר לפאב, שילמתי בכרטיס אשראי, ובחתימה כתבתי 'אייל ברקוביץ'', בקטע של הומור, בדיחה. את בעל המקום זה לא הצחיק, הוא ממש רצה להרביץ לי".
מתי בפעם האחרונה התרשמתם ממהלך של מירי רגב בתחום הספורט?
דומינגז: "אני חושב שסלוצקי נמשך אליה, תקן אותי אם אני טועה".
סלוצקי: "אני לא נמשך אליה, אבל שבועיים כבר לא שומע אותה מדברת. מטריד. היא כאילו נעלמה לי קצת מהמכ"ם".
מתי בפעם האחרונה שמחתם שאתם ישראלים?
דומינגז: "אני מודה לאלוהים בכל בוקר שאני ישראלי. אני חצי נוצרי - אבא שלי נוצרי - ויש לי דרכון ספרדי, אבל הדבר הכי טוב שקרה לי הוא שאמא שלי יהודייה ושאני ישראלי. זו מתנה מדהימה".
סלוצקי: "כשקיבלתי החזרים ממס ההכנסה בסוף השנה".
מתי בפעם הראשונה הפכתם לצמד?
סלוצקי: "בסוף שנות התשעים של המאה הקודמת, ברדיו 'קול רגע'. אני הגשתי שם תוכנית לילית, דומינגז היה מנהל התוכניות, וכשנפגשנו היה קליק".
דומינגז: "סלוצקי שידר לינשופים בלילה, ואני הלכתי לחיים הכט, מנהל התחנה, ואמרתי לו שהוא סתם מתבזבז שם. חיים אמר לי, 'עזוב, הוא סטלן, והוא לא פנוי'".
סלוצקי: "ומשם התחיל המסע".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו