"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
הפלשתינים ידרשו הכרה במגילות קומראן כ"מורשת פלשתינית"
צעדי המחאה הבינלאומיים בפתח: הפלשתינים העבירו את הדרישה לקראת מפגשה הבא של ועדת המורשת העולמית • לטענתם, קומראן נכללת בשטח שנכבש ע"י ישראל בששת הימים
מגילות קומראן // צילום: ליאור מזרחי // מגילות קומראן // צילום: ליאור מזרחי

הפלשתינים ידרשו הכרה במגילות קומראן כ"מורשת פלשתינית"

צעדי המחאה הבינלאומיים בפתח: הפלשתינים העבירו את הדרישה לקראת מפגשה הבא של ועדת המורשת העולמית • לטענתם, קומראן נכללת בשטח שנכבש ע"י ישראל בששת הימים

,עודכן

שערוריית אונסק"ו הבאה קורמת עור וגידים: בעקבות הכרזת הנשיא האמריקני דונלד טראמפ על ירושלים כבירת ישראל, הפלשתינים עומדים לדרוש בקיץ הקרוב הכרה של ארגון התרבות והמדע של האו"ם במגילות קומראן כ"מורשת פלשתינית".

הדרישה נכללת ברשימה שהפלשתינים העבירו להנהלת אונסק"ו לקראת מפגשה הבא של ועדת המורשת העולמית, שמתפקידה להכיר באתרים מוצעים כ"אתר מורשת עולמי".

הפלשתינים מבססים את דרישתם על כך שקומראן, הנמצאת באזור ים המלח, נכללת בשטח שנכבש על ידי ישראל במלחמת ששת הימים והשייך, לטענתם, לשטחי המדינה הפלשתינית, שהוכרה כחברה באונסק"ו. מגילות קומראן הן אחד המסמכים הכתובים הקדומים ביותר של נוכחות יהודית בארץ ישראל.

המגילות בהיכל הספר, ירושלים // צילום: ליאור מזרחי

בשבוע שעבר נודע כי "בית התנ"ך" בפרנקפורט, גרמניה, ביטל תערוכה של המגילות הגנוזות, שנועדה לסתיו 2019, בגלל סירובה של ממשלת גרמניה לערוב להחזרתן של המגילות לישראל, אם הפלשתינים יגישו תביעת בעלות עליהן. מנהל המוזיאון, יוזף שפזיק, הכריז כי בשל "התפתחויות פוליטיות" לא ניתן לקיים את התערוכה. הוא לא ציין אם נציגי הרשות הפלסטינית כבר איימו בתביעה להחרמת המגילות הגנוזות. גורם המקורב לאונסק"ו אמר ל"ישראל היום" כי נראה שהסירוב הגרמני קשור למהלך הפלשתיני המתוכנן באונסק"ו.

הניסיון הדיפלומטי הנוכחי מצטרף לניסיונות פלשתיניים אחרים להכריז על "אתרי מורשת פלשתיניים" - שחלקם אף צלחו. באוקטובר 2016 אימצה אונסק"ו החלטה שלפיה הר הבית ורחבת הכותל המערבי הם אתר מוסלמי קדוש, ובכך ניתק הארגון כל זיקה יהודית לאתרים הקדושים ליהודים בעיר העתיקה.

מוקדם יותר השנה ביולי אימץ אונסק"ו החלטה שקבעה כי מערת המכפלה והעיר העתיקה בחברון הן אתרי מורשת פלשתיניים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו