פגיעה אנושה ביחסי האמון העדינים בין מטפל למטופל

יחסי האמון העדינים שבין רופאים למטופלים סופגים בפרשה זו מכה אנושה. לחשדנות הבסיסית של המטופלים ש"הרופא החליף להם את הטיפול" יתווספו מעתה עוד סימני שאלה מטרידים הנוגעים למניעים ולשורת הרווח מאחורי המהלך.

רופא חייב בראש ובראשונה לתת למטופל טיפול רפואי הולם לפי שיקול דעתו, ללא קשר לעלות הטיפול או לשיקולים מנהליים. עלות התרופה, ובוודאי קנסות ופרסים, לא אמורים להנחות את הרופא. גם אם יש התנגשות בין השיקולים הרפואיים לשיקולים מנהליים, הרופא חייב לזכור את שבועת הרופא, שבה נשבע אמונים לחייו של המטופל ולבריאותו. יחסי האמון בין המטופל לבין הרופא שווים לא פחות מתמריץ כספי כזה או אחר. גם השופט בדימוס שמגר קבע בעבר בעניין דומה כי "מבחינה נורמטיבית אין בהסדרים מנהליים כדי לפטור רופא מאחריותו המקצועית כלפי מטופל אשר נמצא תחת שליטתו".

לתוך הקלחת הזו נכנסו התרופות הדומות־ביולוגית (ביו־סימילאר), שהן דומות אך לא זהות לתרופות המקור הפטנטיות. זו לא הפעם הראשונה שבכללית מנסים, תוך כדי רמיסת שיקול הדעת של הרופאים, להעדיף את התרופות החדשות והזולות.

בפעם הקודמת, לפני כשנה, התערב משרד הבריאות ועצר את המהלך. אז הנחו בכללית את כל הרופאים הראומטולוגים לתת טיפול בתרופה למחלות מפרקים ששמה רמסימה, במקום מגוון תרופות אחרות. הרמסימה ניתנה בעירוי בבית החולים, בעוד שהשאר ניתנו למטופלים בהזרקה עצמית בביתם. הדבר גרם למטופלים לאי־נוחות ולהתארכות תורים במרפאות החוץ בבתי החולים. במשרד הבריאות קבעו שהפרקטיקה הזו מצמצמת את נגישות החולים לתרופות אחרות. אך החודשים חלפו ושוב מנסה הכללית למחוק נגישות של מטופלים לתרופה.

כל קופות החולים נמצאות בגירעון ומחפשות דרכים להתייעל ולשפר את השירות, אך היצירתיות במקרה הזה הלכה צעד אחד קדימה. גם אם בשורת הרווח מטופלים במרפאה מסוימת יזכו בעוד שעות קבלת קהל של רופא או בשיפוץ חדר ההמתנה במרפאה, יש לכך מחיר אנוש בפגיעה ביחסי האמון העדינים של מטפל ומטופל, כאשר מתברר שמאחורי גבם של המטופלים נרקמה עסקה למתן פרסים או קנסות.