שני לווייני חקר סביבה ישראליים שוגרו לחלל

הבוקר בשעה 04:58 (שעון ישראל) שוגרו שני לווייני חקר מתוצרת התעשייה האווירית והמריאו לחלל מגינאה הצרפתית באמצעות משגר וגה של אריאן ספייס. השיגור הוגדר כמוצלח לאחר ש"וונוס" נפרד מהמשגר ונכנס למסלולו בחלל בגובה 720 ק"מ.

יוסי וייס, מנכ"ל התעשייה האווירית, אמר מאתר השיגור בגיאנה הצרפתית: "מדובר באירוע מרגש עבור התעשייה האווירית בפרט ומדינת ישראל בכלל. יחד עם שותפינו באיטליה, צרפת וישראל, אנו גאים לראות את שני פרויקטי הדגל – לווין התצפית 'ונוס' של סוכנויות החלל הישראלית והצרפתית ולווין התצפית OPTSAT3000 שנבנה עבור איטליה, יוצאים לדרכם לאחר שנים של עשייה והערכות. התעשייה האווירית תמשיך להוביל את תחום לווינות התצפית עבור מדינת ישראל, עם פרויקטים רבים נוספים בתהליך. אנו מקווים שממשלת ישראל תדע לשמר את העשייה הישראלית גם בתחום לווייני התקשורת. זה הזמן לקבל החלטה מיידית בנושא זה".

בשנים האחרונות עולה חשיבותם של לווייני חקר סביבה, בעיקר לאור בעיות כמו צפיפות אוכלוסין, הידלדלות שטחי החקלאות והמזון, זיהומים ואסונות טבע. הלוויינים הם "ונוס", פרויקט הדגל של סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע וסוכנות החלל הצרפתית (CNES) ולוויין תצפית של משרד הביטחון האיטלקי.

הדמיית הלווין "ונוס" // צילום: אי.אף.פי

ונוס הוא אמנם פרויקט משותף לישראל ולצרפת, אך כל מרכיבי החומרה של הלוויין פותחו בתעשיות החלל בישראל. כך, נוסף על התעשייה האווירית שבנתה את גוף הלוויין ושילבה בו את המרכיבים, פיתחה חברת אלביט את המצלמה הייחודית, ורפא"ל פיתחה את מערכת ההנעה. כתוצאה מכך, הלוויין כולו הוא פרי בנייה ופיתוח כחול־לבן. ונוס, שנבנה בשנים האחרונות במפעל חלל של התעשייה האווירית לישראל, הוא הלוויין הישראלי האזרחי הראשון שנבנה ביוזמת סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והוא נחשב הקטן ביותר מסוגו בעולם. הלוויין יעקוב אחר שדות ושטחי טבע מהחלל למטרות מחקרי סביבה, תוך ניטור מצב קרקע, צמחייה, ייעור, חקלאות, איכות מקווי מים ועוד.

לדברי שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס, "השיגור של ונוס הוא עדות נוספת ליכולותיה הטכנולוגיות הכבירות של ישראל בכל התחומים".

הלוויין יצלם עשרות אתרי מחקר במקומות שונים על פני כדור הארץ ויספק לחוקרים, בראשותם של המדענים פרופ' ארנון קרניאלי מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב והחוקר הצרפתי ז'רר דדיו מ-CESBIO, הדמיות עם כושר הפרדה מרחבי של כ-5 מ' וזמן חזרה של יומיים, תוך שהוא חוזר בכל פעם בדיוק לאותה זווית צילום, דבר שיאפשר לזהות שינויים תכופים בצמחייה, בקרקע, ובמים.

התמונות של ישראל שיצלם הלוויין יגיעו למרכז המחקר בקמפוס שדה בוקר של אוניברסיטת בן גוריון בנגב בראשות פרופ' ארנון קרניאלי, מרכז המהווה זרוע תפעולית של משרד המדע והטכנולוגיה.

לדברי פרופ' קרניאלי, "אחת התכונות הייחודיות של מצלמת הלוויין הם ארבעה אורכי גל שנמצאים בקצה הספקטרום הנראה, אזור המכונה 'הקצה האדום'. זהו תחום ספקטרלי צר יחסית בין תחום הבליעה המרבית של הצמחייה הנובעת מקליטת אנרגיית השמש לצורך תהליך הפוטו-סינתזה לתחום ההחזרה המרבית הנגרמת ממבנה העלה.

"לתחום זה יש חשיבות גדולה לצורך הבחנה בתכונות שונות של צמחייה", הוא מדגיש. לדבריו, ניתוח ההחזרה הספקטרלית בתחום זה יאפשר איתור וניטור עקת הצומח. שימוש בנתונים בעלי רזולוציות מרחבית, ספקטרלית, ועיתית גבוהות הינו תנאי מקדים לשימושים בחקלאות והוא חלק מגישה יישומית שנקראת 'חקלאות מדויקת'. "לפי גישה זאת ניתן לבחון את השינויים במרחב ובזמן של מצב הצמחייה בתת חלקות ולא להתייחס לשדה כמכלול. איתור חריגות באזורים שונים יכול לאפשר לחקלאי פתרון פרטני, לחסוך עלויות ומשאבים, ולשמור על הקרקע ומי התהום מפני השקייה, דישון, או ריסוס עודף", מדגיש קרניאלי.