כדת משה וגאורגיה

אחת עשרה בלילה בעיר טבילסי שבגאורגיה. על דלת בית חב"ד המקומי, שנמצא במרכז העיר, נשמעות דפיקות בדלת. הרב מאיר קוזולבסקי פותח את הדלת ושם עומדים שני צעירים. הם מוציאים כיפה ומצטרפים לשולחן האורחים ומתכבדים בחצ'פורי, בליני וחינקלי כשרים למהדרין. בסיטואציות כאלה מורגלים בתי חב"ד ביעדים התיירותיים המוכרים בתאילנד או בדרום אמריקה, אבל בשנים האחרונות הופכת להיות גם גאורגיה ליעד אפשרי ומועדף על שומרי מסורת ודתיים.

אחד הנושאים המסובכים עבור שומרי המסורת והדת בטיולים שמעבר לים הוא עניין האוכל. אין שומר כשרות שלא מכיר את ההכנות לנסיעות שכוללות קופסאות טונה, שימורים, לחם מהארץ, ויש כאלו שמפרגנים אפילו בקבנוס. מדכא. לא סתם הפכו יעדים כמו ארה"ב ואפילו תאילנד, שם יש כמה בתי חב"ד שמספקים אוכל כשר, ליעד מועדף על הדתיים.

הנוף סמוך לבירה העתיקה מצחטה מלמעלה

כעת נכנסת גם גאורגיה למשחק ובעזרת בית חב"ד חדש בעיר התיירות בטומי, בית חב"ד ושתי מסעדות כשרות בטביליסי - "קינג דיוויד" ו"ירושלים" - שמפגינות רמה גבוהה של אוכל גאורגי משובח, נראה כי המחסום הקולינרי לא רק שנפרץ, אלא הפך לנקודה נוספת שאסור להפסיד בין נופיה הקסומים של גאורגיה, והכל במרחק שעתיים וחמש עשרה דקות מנתב״ג.

הישראלים באים

גאורגיה היא יעד תיירות פופולרי לישראלים. ב־2016 ביקרו בעונת התיירות בגאורגיה לא פחות מ־194 אלף ישראלים. כעת מפנה שגרירות גאורגיה בישראל מאמצים ופנייה לקהל הישראלי הדתי, שמהווה 20 אחוזים מאוכלוסיית ישראל. לאלו שכבר יצאו לטרקים בנופים המדהימים של הרי הקווקז ולאלו שעוד לא ביקרו בגאורגיה - הזרקור עכשיו מופנה למורשת היהודית העתיקה בגאורגיה.

מיטב המאכלים הגאורגיים. יש בבית חב"ד ויש במסעדות יהודיות כשרות

ראשוני היהודים הגיעו לגאורגיה אחרי חורבן הבית הראשון. קל לעשות את הדרך מבבל על רכסי ההרים עד לגאורגיה. תחנתם הראשונה - הבירה העתיקה מצחטה, שבה נותרו אתרים ארכיאולוגיים מההתיישבות היהודית העתיקה שם. בתי כנסת רבים מתקופות שונות פזורים ברחבי גאורגיה.

בטביליסי יש גם מוזיאון יהודי קטן עם פנינות יהודיות עתיקות, שנמצאו באתרים שונים בגאורגיה.

בתי הכנסת ברחבי גאורגיה

לגאורגיה יש נקודות רבות שקורצות לתייר הישראלי - המחירים הנוחים, הרגשת הביטחון האישי שניתן בזכות העובדה שהמקומיים מתפרנסים מהתיירות, מערת נטיפים, קזינו וטיולי ההרים והסקי בעונה הרלוונטית.

בוא נעשה מזה מניין

גם לחובבי המסורת יש לא מעט מה לראות. בגאורגיה נשארו 3,000 יהודים ובבירה מלבד האוכל הכשר אפשר גם להתפלל במניין שלוש פעמים ביום במרכז העיר בבית הכנסת שערי תפילה, שהוקם בשנת 1904, ובראשו עומד הרב רחמים מרדכשוילי. את שישי בערב יעברו שומרי הכשרות בבית חב"ד של הרב קוזולבסקי עם עוד עשרות מטיילים, אוכל, יין ואווירה חמה.

נקודה יהודית נידחת אפשר למצוא בעיר כותאיסי, העיר השנייה בגודלה בגאורגיה. שם אפשר למצוא את אחד מאחרוני היהודים ששומרים על הגחלת היהודית, משה בלואשווילי, גבאי בית הכנסת הגדול, שמספר שבמקום גרים 60 משפחות יהודיות ועל כך שרב, מוהל ושוחט מגיעים לעיר מדי פעם מטביליסי כדי לספק להן מזון כשר וצרכים יהודיים נוספים.

בלואשווילי מדגיש כי העלייה בשנות ה־70 נעשתה מטעמים ציוניים גרידא, ולא מטעמי רדיפות או פרנסה. ורק דבר אחד חשוב לו להדגיש: "אף פעם לא היתה כאן אנטישמיות, היחסים עם הגאורגים הם כמו בין אחים".

הכותב היה אורח לשכת התיירות של גאורגיה