"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
משולש לחץ על חמאס - ואיזון למניעת התלקחות
הלחץ על קטאר עשוי להוביל להפסקת הסיוע הכלכלי לחמאס - צעד ממנו יסבלו תושבי הרצועה • ככל שהמצב הפנימי ברצועה מחריף והולך, ואין לחמאס מה להפסיד, כך גדל הסיכון שתהיה התפרצות אלימה בעזה • דעה
מצוקת תושבי עזה עשויה להוביל לסבב אלים // צילום: רויטרס

משולש לחץ על חמאס - ואיזון למניעת התלקחות

הלחץ על קטאר עשוי להוביל להפסקת הסיוע הכלכלי לחמאס - צעד ממנו יסבלו תושבי הרצועה • ככל שהמצב הפנימי ברצועה מחריף והולך, ואין לחמאס מה להפסיד, כך גדל הסיכון שתהיה התפרצות אלימה בעזה • דעה

,עודכן

חמאס נמצא כעת תחת לחץ משלושה כיוונים שונים. הראשון והחשוב שבהם נובע מכך שקטאר נדרשה לנתק את היחסים עימו, גירשה כמה ממנהיגיו, וייתכן שההנהגה כולה תיאלץ לעזוב את קטאר. יתר על כן, אם בעקבות לחץ זה תפסיק קטאר את הסיוע הכלכלי לרצועת עזה, יפסידו תושבי הרצועה וארגון חמאס את הגורם המסייע העיקרי לשניהם בשנים אחרונות.

רויטרס

המרכיב השני בלחץ נובע מהחלטות אבו מאזן. ראשית, יצומצמו או צומצמו בצורה משמעותית המשכורות ששולמו על ידי הרשות למי שנחשבו אויביה ברצועת עזה, והקטנת משכורות זו תשפיע מאוד על המצב הכלכלי. אבו מאזן גם החליט לא לשלם עבור חלק נכבד מהחשמל שהרצועה צורכת, ובעקבות כך החליט הקבינט בירושלים לצמצם את כמות החשמל שמועברת מישראל לעזה. בעקבות כך תגדלנה השעות שבהן אין חשמל בעזה לרוב היממה.

אין שום תחליף לחשמל הישראלי, כי גם המצרים לא מאפשרים העברת עוד חשמל; אין תחליף למשכורות, כי אף אחד לא יתפוס את מקומה של הרשות בעניין זה; ולא נראה שמישהו ייכנס לנעליה של קטאר אם תיאלץ להפסיק את הסיוע הכלכלי. התוצאה תהיה לחץ גדול על הרצועה בכלל ועל חמאס, כמי שנושא באחריות לעזה, בפרט.

זו דוגמה קלאסית למצב שבו אין מבחינת ישראל "החלטה טובה". מצד אחד, יש לישראל אינטרס גדול מאוד ללחוץ על חמאס כדי להכריח אותו לוותר על התעצמותו.

מצד אחר, ככל שהמצב הפנימי ברצועה מחריף והולך, ואין לחמאס מה להפסיד, כך גדל הסיכון שתהיה התפרצות אלימה בעזה, ושהיא תכוון נגד ישראל ולא נגד חמאס. מהו האיזון הנכון בין לחץ על חמאס לבין המשך בנייה בעזה ומתן תקווה לאוכלוסייה - הדבר אינו ברור לחלוטין. איך מצליחים לייצר לחץ ולא להביא להתפוצצות? זו בבחינת אמנות, וקשה מאוד לתת עצות.

ברור לחלוטין כי מרגע שהלחץ המשולש - פחות חשמל, פחות משכורות, פחות סיוע כלכלי - ישפיע באופן ממשי, הרצועה תהפוך לאזור רגיש הרבה יותר. יש להביא זאת בחשבון.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו