"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
בטעם של פעם
איך המוצרים שאנחנו אוהבים השתנו עם השנים?
עיצוב כרזה: אנטו גורביץ'

בטעם של פעם

איך המוצרים שאנחנו אוהבים השתנו עם השנים?

,עודכן

ממרח עם ביצים

קשה לאתר בישראל מקרר ללא קופסת מיונז. הממרח הפופולרי מלווה את המטבח הישראלי מימיה הראשונים של המדינה.

קצת לפני הקמת המדינה הוקמה חברת תלמה כמחלקה שפעלה בתוך חברת תמ"י (תוצרת מזון ישראלית). ממרח המיונז, חלק מקו מוצרים מפתיע בעידן הצנע, הוכן באותן שנים במחסן בגדים בבית החרושת של תלמה ועורבל במיקסר ביתי, וזכה לפופולריות.

בשנים הראשונות שווק המיונז בבקבוקי זכוכית שעוטרו בתווית עם איור אישה.

האריזה הקלאסית המוכרת לרבים מאיתנו משנות ה־90 מאוירת בפרח לבן וצהוב, המורכב למעשה מחצאי ביצים. לאורך השנים חלו שינויים בעיצוב, אבל המרכיב העיצובי תמיד נשאר חלק מהאריזה.

השינויים לא חלו רק בעיצוב הצנצנת. כמקובל בעידננו הנוכחי, המיונז מגיע גם בתצורות ללא כולסטרול (כמויונז), בגירסה דיאטטית (מיוקל) ומיונז קנולה (לא, לא קוראים לו מיוקנולה).

הממרח למשכימי קום

נישאר בגיזרת הממרחים הקלאסיים. זה ללא ספק אחד שנדמה שלא ממש שינה את פניו מימיו הראשונים ועד ימים אלה, ככל הנראה לבקשת הקהל. המדובר, כמובן, במותג השוקולד למריחה הישראלי "השחר", שזוכה לעדנה בכל שנה לקראת חג המצות ועומד בתחרות מול ממרחים בינלאומיים מובילים.

סיפורו של הממרח החל ב־1933, אז עלתה לפלשתינה משפחה ענייה מרומניה. כמה אחים בני המשפחה החלו לעבוד במפעל חלווה וטחינה גולמית, ובהמשך עם קום המדינה הקימו מפעל משל עצמם בשם "שחר אחים וידברג". ב־1958, עם הצטרפות משפחת לבקוביץ' לעסק, שונה שמה של החברה ל"השחר העולה בע"מ", בשל חיבתם של האחים לשעות הבוקר המוקדמות. ההתחלה כללה הרבה ניסוי וטעייה - וכמעט ללא ידע מקצועי, אבל ממרח השוקולד זכה להצלחה, עד כדי כך שאריזתו לא שונתה מאז ועד עצם היום הזה.

ב־1989 הושק מארז מיני בשם "ליקוקית", אך כנראה הקדים את זמנו. חצי יובל אחר כך, ב־2014, הגיע השוקולד בשפופרת, שניפץ שוב את מעטה השמרנות והביא שינוי מתוק.

מת על מנטה

"החום בוטל, שותים קריסטל" - שורה אחת שמזכירה תקופה נפלאה. היו אלה חברי הגשש החיוור שהפכו את המשקה למוכר בפי כל עם ישראל בשנת 1982. המשקאות עצמם נמצאים בסביבה משנת 1936. בתחילת הדרך נמכרו בבקבוקי זכוכית, וקו המוצרים כלל משקאות קלים ומוגזים. במרוצת השנים עברו המשקאות לפלסטיק, וגם התוויות עברו כמובן מתיחות פנים רבות - אבל הלוגו של קריסטל נותר בכולם ללא שינוי משמעותי. העדכון האחרון למראה המשקאות בוצע לפני כשנתיים.

במהלך השנים הובילה קריסטל מסעות פרסום שהיו חדשניים לאותה תקופה. האהובים עלינו, חוץ מזה שאיתו פתחנו, הוא "הפסקה עשה – קריסטל שתה" (חריזה למופת) ו"מי שעושה חשבון שותה קריסטל" (ייתכן שגם בקריאייטיב שם עשו חשבון).

גם כיום מציעה החברה טעמים רבים למשקאותיה, אבל נדמה שאין אדם שיכול להתעלם מספינת הדגל: קריסטל מנטה, ככל הנראה המשקה שאין אירוע חברה שלם בלעדיו וטעמו צרוב בחיך של כולנו. אם לטובה או לרעה - זה, כמובן, עניין של טעם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו