לעבד את אינגמר ברגמן

ב־2 במארס תעלה על במת התיאטרון הפקה מסקרנת שהיא קופרודוקציה של תיאטרון גשר והתיאטרון הקאמרי. מדובר בעיבוד בימתי לסרט המופת מ־1973, "תמונות מחיי נישואין", של הבמאי השבדי המנוח אינגמר ברגמן.

לעיבוד ולתרגום אחראים הבמאי גלעד קמחי והשחקן איתי טיראן. טיראן גם משחק בהצגה לצידה של אפרת בן צור, וקמחי אחראי לבימוי. העלילה עוסקת ביוהן, מרצה באוניברסיטה, שנוטש את אשתו עורכת הדין ואת שתי בנותיהם לטובת פאולה בת ה־23. ברגמן עוסק בהתפוררות התא המשפחתי מנקודת מבט חריפה, אכזרית ומשעשעת כאחד.

"איתי הוא שחקן שאני מאוד אוהב את המפגש איתו", אומר קמחי (34), במאי הבית של תיאטרון בית ליסין ומי שנחשב לאחד הבמאים הצעירים המבריקים שיש בתיאטרון הישראלי, "ביימתי את איתי פעמיים. הוא גם מפרה אותי וגם מותח את הגבולות שלי. עם אפרת זו פעם ראשונה שאני עובד. אני צופה בה כבר המון שנים וחושב איך המפגש הזה יכול לקרות. שמחתי מאוד שהיתה לי ההזדמנות לחבר בין השניים האלה עם חומר כל כך מורכב ואכזרי ומשעשע כמו החומר של ברגמן".

איך לוקחים סרט איכות מיתולוגי והופכים אותו למחזה?

"ברגמן עשה בעצמו עיבוד למחזה, ביים אותו במקור ואז הסמיך את השחקנית ששיחקה את מריאן בהצגה לביים את זה בכל מיני מקומות בעולם, על פי הוראות הבימוי שלו. כך שלא עבדנו רק עם הסרט אלא גם עם מחזה קיים. הצצתי קצת בסרט, אבל לא ראיתי אותו במלואו. אני מודה ששמעתי כל כך הרבה על הסרט. כל מי שדיברתי איתו, בעיקר מהדור שמעלינו, אמר שהסרט השפיע עליו. אנשים סיפרו לי שהוא ליווה אותם בגירושים שלהם. הוא הותיר חותם.

גלעד קמחי // צילום: דדי רובינשטיין

"כשחיפשתי רעיון להפקה חדשה, היתה לי שיחה עם אפרת (בן צור, מ"כ) וכל מיני מחזות נזרקו לאוויר, ובהם גם זה. ביקשתי שתשלח לי את הטקסט, ופשוט צללתי איתו לחיי הנישואים שלי. דיברתי עם אפרת ועם איתי, ישבנו שלושתנו וקראנו את המחזה. לאיתי לקח טיפה יותר זמן להתאהב בזה, אבל ככל שהוא נגע יותר בטקסט כך הוא הבין כמה חומר מבריק יש פה".

זו פעם ראשונה שגשר והקאמרי עושים הפקה משותפת. לכל אחד מהתיאטראות הללו יש סגנון אמנותי שונה. זה בא לידי ביטוי בהפקה?

"אני לא מתעסק בזה, אני רק יודע לעשות את מה שאני עושה ואני שמח שגשר והקאמרי הם שני תיאטראות שיודעים לשים את היצירה במקום הראשון. נתנו לנו תנאים מאוד טובים לעשות את ההצגה כמו שאני מדמיין. הלכנו על קונספט שמורכב מתמונות. המחזה בנוי משבע תמונות וכל תמונה נראית כמו הצצה לפיסת חיים. כאילו יש פה הצצה דרך חור המנעול לרגע מסוים בזוגיות".