לפני שש שנים עלתה בתיאטרון היידלברג שבגרמניה הצגת הדרמה "תרופה" מאת הבמאית הישראלית מאיה שעיה.
ההצגה גוללה את סיפורו של אריה, יהודי־גרמני כבן 40 שמתבשר שאביו, יהודה, דור שני לניצולי שואה, נפטר. למרות הקרע הגדול ביניהם אריה חוזר להיידלברג, עיר הולדתו, כדי לפנות את המעבדה של אביו, ובמהלך הנבירה במסמכיו של האב הוא מופתע לגלות שפיתח תרופה לאלצהיימר מבלי שאיש ידע על כך, ומתמלא מוטיבציה לחקור מדוע לא פירסם את פריצת הדרך המדעית והחשובה.
את הדמות הראשית גילם אקסל זכרובסקי, בנו של הסופר פטר זכרובסקי, מחבר "נולדו אשמים", שהיה מעורב בשערורייה פוליטית באוסטריה שהיכתה גלים גם בישראל.
כעת עושה המחזה עלייה לישראל בבימויה של שעיה ובכיכובם של דני גבע, מורן בן אריה, אודי בן דוד וקייטלין פינקל. הצגת הבכורה תתקיים בתיאטרון הספרייה ברמת גן ב־24 בפברואר. גבע יגלם את אריה וגם את אביו המדען, בחירה מודעת המבטאת את משבר הזהות של שתי הדמויות, שהן בעצם אחת - דור שני ושלישי של יהודים גרמנים. "לא צפיתי בהצגה שעלתה בגרמניה למרות שאני סקרן לגביה", מספר גבע (42), "המחזה מתעסק בזהות, וכרגע העולם נמצא במלחמת זהות, גם ברמה האישית, שנוגעת לשאלה הנדושה מי אני ובמה אני מאמין, וגם ברמה הערכית של בחינת סולם הערכים שלי המחזה שואל שאלות מוסריות שאנחנו שואלים את עצמנו".
עד כמה נושא השואה נוכח בחייך ברמה האישית?
"יש עניין מהותי ומשמעותי עם הדור השני, ששמעתי הרבה בחיים שלי, אבל היום אני מבין אותו יותר. זה משהו שקיים בבית שלי ואני חושב שכמעט בכל בית ישראלי, זה דבר שמעצב תפיסת עולם. אצלי לא דיברו על השואה. ההורים שלי היו דור שני, וסבתא שלי היתה ניצולת שואה שעלתה מצ'כיה אבל סירבה בתוקף לדבר על זה. בכל פעם שרצתה, היתה פורצת בבכי. בדיעבד אני מבין שהדברים האלה התבטאו ועדיין מתבטאים בי. נמשכתי לנושא השואה בתור ילד. אני זוכר שהייתי מרותק ל'עמוד האש', והיום כל דבר סביב זה בטלוויזיה ממגנט אותי, יש שם איזה משהו לא פתור שדורש תיקון".
גבע מספר שהעובדה שהוא מגלם שתי דמויות בהצגה מאפשרת להבליט את "מורכבות החיים של הדמויות ואת הפערים שנפערו ביניהן. זה היופי בתיאטרון; הוא מאפשר לך להבין את המורכבות של דברים, ולא בצורה דיכוטומית של טוב ורע, אלא דרך חמלה. יש תפקידים פשוטים: אתה לומד את הטקסט, מבין את המצב הרגשי של הדמות ואז הקסם קורה. ב'תרופה' אני צריך לעשות קפיצות בין דמות לדמות ולא יכולה להיות התפתחות רגשית מעבר לסצנה עצמה. זו היתה השתלמות במשחק".
נדמה שאין לגבע יותר מדי זמן פנוי: הוא משחק ב"מכתבי אהבה" בבית אריאלה וב"קוראים לו מלך" בבית ליסין וביים את "מחילת הארנב" בבית צבי. בטלוויזיה הוא הצטלם ל"או בוי" ובקולנוע יככב בקרוב ב"נדיה שם זמני". "יש לי בבית ילדה בת שנה וחצי, אז נראה לי שהגיע הזמן להקדיש קצת זמן לבית ולנשום", הוא חותם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו