"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
שינוי מגמה בסקרים בבריטניה: מסתמן רוב לתומכי ההישארות
לקראת משאל העם בחמישי: חשש בבריסל מאפקט דומינו כלכלי אם הממלכה תפרוש מהאיחוד • מגעים לגיבוש יוזמה מייצבת
מתייחדים עם זכרה של קוקס // צילום: אי.אף.פי // מתייחדים עם זכרה של קוקס // צילום: אי.אף.פי

שינוי מגמה בסקרים בבריטניה: מסתמן רוב לתומכי ההישארות

לקראת משאל העם בחמישי: חשש בבריסל מאפקט דומינו כלכלי אם הממלכה תפרוש מהאיחוד • מגעים לגיבוש יוזמה מייצבת

,עודכן

רגעי ההכרעה בממלכה המאוחדת מתקרבים בצעדי ענק: ביום חמישי הקרוב ייערך משאל העם שיקבע אם בריטניה תישאר באיחוד האירופי או תפרוש ממנו. ככל שהימים עוברים גובר החשש כי אם הבריטים יצביעו בעד היפרדות, יתממש תסריט בלהות כלכלי שישפיע על הממלכה ועל אירופה כולה.

מאז הצטרפה בריטניה לאיחוד האירופי לפני כ־43 שנים, שלוותה בגילויי ספקנות רבים מצד הבריטים, הניחו בבריסל כי במשך הזמן לונדון והציבור יישרו קו עם שאר החברות באיחוד. עד לאחרונה בבריסל לא דמיינו תרחיש שבו הציבור הבריטי עלול לתמוך בפרישה ממסגרת האיחוד. במצב זה, ראש ממשלת בריטניה דיוויד קמרון ייפגש עם ההנהגה האירופית כדי להפעיל את סעיף 50 של אמנת האיחוד, העוסק בפרישה של מדינה. מצב זה עלול להוביל לאי הוודאות שכבר באה לידי ביטוי בשווקים הכלכליים, אך גם לגרום לאפקט דומינו שבסופו האיחוד האירופי יחדל מלהתקיים. מי שהביע באופן ברור את החשש הזה היה נשיא נציבות האיחוד האירופי, דונלד טוסק, שאמר לאחרונה כי פרישת בריטניה "עלולה לבשר על קץ הציביליזציה הפוליטית המערבית".

בריטניה היא הכלכלה החמישית בגודלה בעולם, והשנייה בגודלה באיחוד האירופי. מסיבה זו, פרישתה צפויה לערער את השווקים הבינלאומיים, גם אם באופן זמני - עד שהמערכת האירופית והעולמית תצליח לייצב את המצב. ייתכן שתהליך זה יימשך כשנתיים, שבמהלכן לונדון ובריסל ינהלו מו"מ על אופן פרישתה של בריטניה מהמסגרת האירופית הרחבה. אם ראש ממשלת בריטניה דיוויד קמרון יודח מתפקידו, מו"מ זה יתארך.

נוסף על החשש מההשלכות הכלכליות, פרישה עלולה לחזק את הכוחות האנטי־אירופיים במדינות האיחוד השונות - למשל בצרפת, שם מפלגת החזית הלאומית בהנהגת מארין לה פן תתמודד בבחירות לנשיאות. מלבד זאת, גם בסקוטלנד צפויה לעלות שוב דרישה לקיים משאל עם לגבי פרישה מבריטניה; זאת לנוכח העובדה שהסקוטים תומכים באיחוד האירופי, וכן מפני שבמשאל העם הקודם, לפני כשנתיים, הם הבטיחו כי סקוטלנד החופשית תשתלב באיחוד במהרה. גם מדינות אחרות עלולות לדרוש דיון מחודש בתנאי חברותן באיחוד, בין השאר לנוכח הבחירות בשנה הבאה בגרמניה, בצרפת ובהולנד.

כדי להתמודד עם המצב שייווצר במקרה של פרישת בריטניה, הנהגת האיחוד צפויה לנקוט צעדים מיידיים בסוף השבוע הקרוב. על פי הדיווחים, קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל ונשיא צרפת פרנסואה הולנד מתכננים להציג יוזמה נגדית לייצוב האיחוד כבר ביום שישי, יום לאחר משאל העם.

אך גם בתוך הנהגת האיחוד צפויות להתגלע מחלוקות: חלק מהמדינות החברות, דוגמת פולין, הונגריה ושבדיה, עלולות להתנגד ליוזמה הגרמנית־צרפתית לשדרג את שילוב המדינות במסגרת האירופית.והמתח לקראת המשאל רק מתעצם. סקר שמפרסם היום ה"טלגרף" הבריטי מעניק רוב של 53 אחוזים לתומכי ההישארות באיחוד, לעומת 46 אחוזים למחנה הפורשים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו