ניצחון דרמטי לרבנות: בג"ץ קבע אתמול כי האפשרות להעניק כשרות במדינה תהיה רק בידי הרבנות הראשית לישראל. בדעת רוב של שניים נגד אחד, קבע בג"ץ כי "על פי חוק בית עסק מנוע מלהציג כל מצג כשרותי בכתב, בין תוך שימוש במילים כשר ובין אם לאו, אלא אם כן ניתנה לו תעודת הכשר מטעם הגורם המוסמך על פי חוק".
שופטי בג"ץ הבהירו כי מדובר בהחלטה זמנית לתקופה של שנתיים, שבמהלכן יש צורך ברפורמה ממוסדת ביחסי העבודה בין משגיחי הכשרות לבין בעלי המסעדות, ובמקרה שהדבר לא ייעשה ייתכן שהנושא ייפתח לדיון שוב.
הדרמה החלה עם עתירה של התנועה הרפורמית שהוגשה בשם בעלי מסעדות בירושלים אשר קיבלו קנס לאחר שהציגו את מסעדותיהם ככשרות ללא אישור או פיקוח של הרבנות הראשית. היועמ"ש לשעבר, יהודה וינשטיין, החליט שלא להגן על הרבנות הראשית וקבע כי עסק דווקא יוכל להציג תעודת השגחה, אך בה יובהר כי לא מדובר בהשגחה של הרבנות הראשית וגם לא ישתמשו במילה "כשר". ברבנות הראשית זעמו על עמדת היועמ"ש, וחששו מהטעיה של הציבור, והחליטו לייצג את עצמם באופן עצמאי על ידי היועץ המשפטי של הרב עו"ד הראל גולדברג.
תעודת "ברית נאמנות" // צילום: דודי ועקנין
יהונתן ודעי, בעל מסעדת "הקרוסלה", שנקנסה בסכום של 1,000 שקלים אחרי שהציגה תעודת כשרות אלטרנטיבית, הביע את אכזבתו: "אנחנו עוד לא מבינים מה זה בדיוק אומר 'מצג כשרותי', אבל גם במה שאני מציג ששם לא כתוב המילה 'כשר' זה עלול לפגוע. לצערי, בית המשפט נתן לגיטימציה למונופול שלוקח בידיים שלו את הדת".
ברבנות הראשית הגיבו בסיפוק. הרב הראשי יצחק יוסף אמר: "אני מזמין את כל בעלי העסקים והמסעדות לבוא ולהכיר מקרוב את הרבנות הראשית לישראל, שעושה מאמץ יומיומי כדי להקל עם הציבור ובעלי העסקים בכוחא דהיתרא, יחד עם שמירה על רמת כשרות כנדרש". הרב הראשי דוד לאו ואמר: "כל החלטה שהיתה מאפשרת מתן תעודות הכשר אלטרנטיביות, שבחלקן אף פיקטיביות, היתה מובילה להטעיה קשה כלפי הציבור הרחב".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו