"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
בג"ץ קבע: כשרות - רק מטעם הרבנות
אסר על בתי עסק להציג "כל מצג כשרותי, בין תוך שימוש במילים כשר ובין אם לאו" • בית קפה עם כשרות אלטרנטיבית: "מונופול שלוקח בידיים שלו את הדת"
מסעדת "קרוסלה". ממובילי המאבק לכשרות אלטרנטיבית // צילומים: דודי ועקנין // מסעדת "קרוסלה". ממובילי המאבק לכשרות אלטרנטיבית // צילומים: דודי ועקנין

בג"ץ קבע: כשרות - רק מטעם הרבנות

אסר על בתי עסק להציג "כל מצג כשרותי, בין תוך שימוש במילים כשר ובין אם לאו" • בית קפה עם כשרות אלטרנטיבית: "מונופול שלוקח בידיים שלו את הדת"

,עודכן

ניצחון דרמטי לרבנות: בג"ץ קבע אתמול כי האפשרות להעניק כשרות במדינה תהיה רק בידי הרבנות הראשית לישראל. בדעת רוב של שניים נגד אחד, קבע בג"ץ כי "על פי חוק בית עסק מנוע מלהציג כל מצג כשרותי בכתב, בין תוך שימוש במילים כשר ובין אם לאו, אלא אם כן ניתנה לו תעודת הכשר מטעם הגורם המוסמך על פי חוק".

שופטי בג"ץ הבהירו כי מדובר בהחלטה זמנית לתקופה של שנתיים, שבמהלכן יש צורך ברפורמה ממוסדת ביחסי העבודה בין משגיחי הכשרות לבין בעלי המסעדות, ובמקרה שהדבר לא ייעשה ייתכן שהנושא ייפתח לדיון שוב.

הדרמה החלה עם עתירה של התנועה הרפורמית שהוגשה בשם בעלי מסעדות בירושלים אשר קיבלו קנס לאחר שהציגו את מסעדותיהם ככשרות ללא אישור או פיקוח של הרבנות הראשית. היועמ"ש לשעבר, יהודה וינשטיין, החליט שלא להגן על הרבנות הראשית וקבע כי עסק דווקא יוכל להציג תעודת השגחה, אך בה יובהר כי לא מדובר בהשגחה של הרבנות הראשית וגם לא ישתמשו במילה "כשר". ברבנות הראשית זעמו על עמדת היועמ"ש, וחששו מהטעיה של הציבור, והחליטו לייצג את עצמם באופן עצמאי על ידי היועץ המשפטי של הרב עו"ד הראל גולדברג.

תעודת "ברית נאמנות" // צילום: דודי ועקנין

יהונתן ודעי, בעל מסעדת "הקרוסלה", שנקנסה בסכום של 1,000 שקלים אחרי שהציגה תעודת כשרות אלטרנטיבית, הביע את אכזבתו: "אנחנו עוד לא מבינים מה זה בדיוק אומר 'מצג כשרותי', אבל גם במה שאני מציג ששם לא כתוב המילה 'כשר' זה עלול לפגוע. לצערי, בית המשפט נתן לגיטימציה למונופול שלוקח בידיים שלו את הדת".

ברבנות הראשית הגיבו בסיפוק. הרב הראשי יצחק יוסף אמר: "אני מזמין את כל בעלי העסקים והמסעדות לבוא ולהכיר מקרוב את הרבנות הראשית לישראל, שעושה מאמץ יומיומי כדי להקל עם הציבור ובעלי העסקים בכוחא דהיתרא, יחד עם שמירה על רמת כשרות כנדרש". הרב הראשי דוד לאו ואמר: "כל החלטה שהיתה מאפשרת מתן תעודות הכשר אלטרנטיביות, שבחלקן אף פיקטיביות, היתה מובילה להטעיה קשה כלפי הציבור הרחב".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו