האקדמיה ללשון העברית אישרה שורה של מונחים עבריים, רבים מהם בתחום הסייבר וטכנולוגיית המידע. כך, למשל, אם השתילו במחשבכם תוכנה זדונית שמפעיליה דורשים כופר כדי להשתחרר ממנה, אולי תוכלו למצוא נחמה קלה בכך שלפחות תוכלו לתאר אותה בעברית צחה במילה "כופרה".
חלק מהחידושים הם בעקבות פנייתה של הוועדה למונחי טכנולוגיית המידע במכון התקנים, שהביאה לאישור האקדמיה מונחים שדנה בהם בעקבות פניות הציבור. חידושים מעניינים בתחום זה הם "תג הקבצה" עבור "האשטאג", הֶזן - feed ונְתוּנֵי עָתֵק - big data.
כמו כן, אושרו המונחים מִרְשֶׁתֶת הַדְּבָרִים (Internet of Things, IoT), קוֹד מֻטְבָּע (hardcode), הַעֲלָמַת זֶהוּת (de-identification, anonymization), הַחְזָרַת זֶהוּת (re-identification) והִנְדּוּס לְאָחוֹר (reverse engineering).
מליאת האקדמיה החליטה כי אין עוד טעם לפסול את השימוש הכללי במילה מָסָךְ לציון screen. מילה זו נחשבה עד כה לא תקנית משום שמסך - כעולה משורש המילה סכ"ך - הוא מעין וילון שתפקידו להסתיר ולחצוץ.
עם זאת, למדייקים בלשונם מומלץ לנקוט את המונחים צָג ומִרְקָע כגון בצירופים "צג מגע" או "מרקע מגע", וכן את המונח מַצָּג, המציין את התמונה שנראית על המרקע, למשל בצירוף "תצלום מצג" (screenshot).
פמוטים או פמוטות?
עוד התקבלו כמה מונחים המשלימים את המילון למונחי הסוציולוגיה שאושר לפני כשלושה חודשים, ובהם החידושים תַּלְמִיּוּת (קונפורמיות), תַּלְמָנוּת (קונפורמיזם), תַּלְמָנִי (קונפורמיסט) ולֹא־תַּלְמָנִי (נון־קונפורמיסט). מילים כלליות נוספות שזכו לאישור הן מִבְצוֹר (בונקר), בִּיּוּשׁ (שיימינג) ודִּבְקִית (סטיקר).
לבסוף, אישרה האקדמיה כמה החלטות בדקדוק, ובהן ההחלטה שאין פסול בצורת הרבים פָּמוֹטִים (לצד פָּמוֹטוֹת) וכך גם פָּגוֹשִׁים ופָּשׁוֹשִׁים. בשמות אחרים מאותו המשקל צורת הרבים היא בסיומת ־וֹת כגון לָקוֹחוֹת, כָּרוֹזוֹת, פָּעוֹטוֹת.
האקדמיה ללשון העברית נענתה לצורך שעלה מן הציבור במינוח עברי בחיי היומיום, ואף התייעצה עם גולשי אתר האקדמיה בבחירת המונחים החדשים. "האקדמיה מביאה בחשבון יותר ויותר את המהלך בקרב דוברי העברית, ואף בישיבתה האחרונה אישרה שימושי מילים רווחים - אשר נחשבו קודם לכן לא תקניים", אמרה רונית גדיש, המזכירה המדעית של האקדמיה ללשון העברית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו