"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
אדם ופינגווין - סיפור אהבה
דייג מברזיל, שהציל פינגווין ושחרר אותו לים, הופתע כשחזר אליו • מאז שב אליו הפינגווין "דינדים" בכל שנה: "אוהב אותו כמו ילד ומאמין שהוא אוהב אותי"
הדייג והפינגווין שהציל // הדייג והפינגווין שהציל

אדם ופינגווין - סיפור אהבה

דייג מברזיל, שהציל פינגווין ושחרר אותו לים, הופתע כשחזר אליו • מאז שב אליו הפינגווין "דינדים" בכל שנה: "אוהב אותו כמו ילד ומאמין שהוא אוהב אותי"

,עודכן

לעתים הטבע מזמן לנו מפגש נדיר עם בעלי חיים מיוחדים. סיפורו המדהים של בנאי ודייג מברזיל, שהציל את חייו של פינגווין, ומערכת היחסים שהתפתחה ביניהם הוא בדיוק מקרה נדיר שכזה.

חואן פריירה דה סוזה (71), שחי באי קטן מחוץ לריו דה ז'נרו בברזיל, מצא ב-2011 פינגווין קטן בין הסלעים, כשהוא גווע ברעב ומכוסה בנפט. דה סוזה לקח את הפינגווין הקטן, מזן מגלן הנפוץ בעיקר בדרום אמריקה, וסעד אותו עד שהבריא. הוא העניק לו את השם "דינדים".

דה סוזה סיפר כי לקח לו שבוע לנקות את שאריות הנפט מנוצותיו של הפינגווין הקטן, ואחרי שזה שב לאיתנו שחרר אותו בחזרה לים, ללא כל ציפייה לשוב לראותו. אלא שכעבור כמה חודשים, למרבה התדהמה, הפינגווין חזר לאי, זיהה את דה סוזה ושב איתו לביתו. מאז מבלה דינדים 8 חודשים בשנה עם דה סוזה, ואת שאר הזמן הוא מעביר בעונת הרבייה בחופי ארגנטינה וצ'ילה – מרחק של כ-8,000 ק"מ (5,000 מייל).

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

"אני אוהב את הפינגווין כמו את הילד שלי, ואני מאמין שהוא אוהב אותי", אמר דה סוזה לערוץ הטלוויזיה המקומי, "גלובו טיוי". הוא הוסיף עוד כי "רק לי מותר לגעת בו. הוא מנקר את כל מי שמנסה. הוא שוכב בחיקי, נותן לי לרחוץ אותו ומאפשר לי להאכיל אותו בסרדינים ולהרים אותו".

הוא סיפר כי האכיל את הפינגווין בדיאטה מיוחדת של דגים במטרה לחזק אותו, אולם כשניסה לשחרר אותו לים "הוא לא רצה לעזוב. הוא נשאר ל-11 חודשים, ואחרי שהחליף את נוצותיו הוא נעלם". לדבריו, כולם אמרו לו שהפינגווין לא ישוב, אולם הוא שב לבקרו גם ב-4 השנים האחרונות. "הוא מגיע ביוני ועוזב בפברואר, ובכל פעם הוא מפגין יותר חיבה ונראה שמח יותר לראות אותי", אמר דה סוזה.

הביולוג חואן פאולו קרייבסקי, שראיין את מר דה סוזה עבור "גלובו טיוי", אמר כי מעולם לא ראה תופעה שכזו: "אני חושב שהפינגווין מאמין שחואן הוא חלק מהמשפחה ושלו ושמדובר בפינגווין כמוהו. כשהוא רואה אותו הוא מכשכש בזנבו כמו כלב וקורא בשמחה". גם מומחה נוסף אמר כי נראה שדינדים מזהה את דה סוזה כפינגווין, ומגיב בהתאם כשהוא פוגש אותו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו