"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
מישהו שומע אותי?
תחיה עשת מגלה בספרה שהעיסוק של החברה בתופעת העב"מים מספר סיפורים בעיקר על החברה עצמה
צילום: אי. פי // פגיעת ברק בעיירה בארגנטינה, שבה לכאורה נראו עב"מים לפני כ-30 שנה

מישהו שומע אותי?

תחיה עשת מגלה בספרה שהעיסוק של החברה בתופעת העב"מים מספר סיפורים בעיקר על החברה עצמה

,עודכן

"אז איפה כולם?", שאל הפיזיקאי חתן פרס נובל אנריקו פרמי. רק בגלקסיה שלנו יש לפחות 100 מיליארד כוכבי לכת. על חלק משמעותי מהם יתכנו חיים תבוניים, אבל אין כלל תיעוד מדעי מבוקר על קשר עם יצורים מכוכב אחר. זהו ה"פרדוקס ע"ש פרמי".

מסתבר שבני האדם אינם מכירים בפרדוקסים. אין מחסור בתיאורי עצמים בלתי מזוהים (עב"מים), נוחתים או מרחפים, ובהם חוצנים המכבדים אותנו בביקור. בשנות ה-50 של המאה שעברה היו אלו "צלחות מעופפות", שנקראו כך על שם צורתן.בשנת 312, בלילה לפני קרב מכריע, ראה הקיסר הרומי קונסטנטינוס כוכב זוהר שצורתו צלב. עם בוקר גמר אומר לאמץ את הנצרות כדת האימפריה והניע שורת אירועים המשפיעים על חיינו עד היום.

ספרה של האנתרופולוגית ד"ר תחיה (תיאה) עשת , מנתח את המיוחד לישראל בתחום העב"מים. זהו מסמך מרתק השופך אור על המנגנונים הנפשיים והחברתיים, שהם יסוד חווית העב"מים והחוצנים. עשת מצטטת את קליפורד גירץ: "העב"מים והחוצנים הם סיפורים שהחברה מספרת על עצמה", ודומה כי זו גם התובנה המרכזית העולה מספרה.

כריכת הספר

חוזי העב"מים מגלים יחס דו־ערכי למדע - מצד אחד דחיה ותחרות, ומהצד השני רצון לקבל לגיטימציה. תיאור החוצנים ועולמם הינו תמונת ראי של עולמנו. בשנות ה-80, למשל, שיקף עולם החוצנים את אתוס ה"עידן החדש".

בקרב המדווחים על פגישות עם חוצנים, מגלה עשת, היה רוב יחסי לחילונים ממוצא אירופאי או אמריקני. רמת ההשכלה היתה גבוהה משל כלל האוכולוסיה היהודית. הסתמן רוב לבעלי מקצועות טכניים ומדעיים, אבל בדרגים נמוכים. רמת החיים היתה צנועה. אנשים לא שקדו על צבירת הון, אלא הקדישו את רוב זמנם לגילוי ישויות על־טבעיות .

זו תובנה מדעית, חדה כתער, על המיתוסים המודרניים בדבר מפגשים עם עב"מים וחוצנים. לקהילת העוסקים בעב"מים אוצר מילים משלה; זו קליקה. מפגשים מהסוג הראשון - תצפית ממרחק קצר על עב"ם. מהסוג השני - העב"ם מותיר אחריו עדות פיזית. מהסוג השלישי - מפגש בין אדם וחוצן. מהסוג הרביעי - חטיפת בני אדם בידי חוצנים.

בחלק מהמקרים יש לחזיונות הסבר מדעי. כוכב השביט ע"ש היילי סובב את כדור הארץ במסלול אליפטי המקרב אותו לשמש ואלינו, פעם ב-75 שנה. ואמרו חז"ל: "כוכב, אחד לשבעים שנה, עולה ומתעה את הספנים". ב"שטיח מבאייה", עבודת רקמה מהמאה ה-11 ,המגוללת את כיבוש אנגליה על ידי הנורמנים, נראה שביט היילי בבירור.

ז'אן ג'רסון, תיאולוג ומשורר, קבע כי צפיית עצם שמימי לא מזוהה חייבת לעלות בקנה אחד עם השיח הכנסיתי השגור, כדי שתיתקבל כאמת. וגם בימינו, מה שהופך דיווח על עב"מים לקביל היא בעיקר הדרך שבה מוצגים האירוע ומעמדו של המספר, ולא תיאור המראה עצמו. ¬

לעיניהם בלבד / תחיה (תיאה) עשת;רסלינג, 180 עמ'

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו