מישהו שומע אותי?

"אז איפה כולם?", שאל הפיזיקאי חתן פרס נובל אנריקו פרמי. רק בגלקסיה שלנו יש לפחות 100 מיליארד כוכבי לכת. על חלק משמעותי מהם יתכנו חיים תבוניים, אבל אין כלל תיעוד מדעי מבוקר על קשר עם יצורים מכוכב אחר. זהו ה"פרדוקס ע"ש פרמי".  

מסתבר שבני האדם אינם מכירים בפרדוקסים. אין מחסור בתיאורי עצמים בלתי מזוהים (עב"מים), נוחתים או מרחפים, ובהם חוצנים המכבדים אותנו בביקור. בשנות ה-50 של המאה שעברה היו אלו  "צלחות מעופפות", שנקראו כך על שם צורתן.בשנת 312, בלילה לפני קרב מכריע, ראה הקיסר הרומי  קונסטנטינוס כוכב זוהר שצורתו צלב. עם בוקר גמר אומר לאמץ את הנצרות כדת האימפריה והניע שורת אירועים המשפיעים על חיינו עד היום.   

ספרה של האנתרופולוגית ד"ר תחיה (תיאה) עשת , מנתח את המיוחד לישראל בתחום העב"מים. זהו מסמך מרתק השופך אור על המנגנונים הנפשיים והחברתיים, שהם יסוד חווית העב"מים והחוצנים. עשת מצטטת את קליפורד גירץ:  "העב"מים והחוצנים הם סיפורים שהחברה מספרת על עצמה", ודומה כי זו גם התובנה המרכזית העולה מספרה. 

כריכת הספר

חוזי העב"מים מגלים יחס דו־ערכי למדע - מצד אחד דחיה ותחרות, ומהצד השני רצון לקבל לגיטימציה. תיאור החוצנים ועולמם הינו  תמונת ראי של עולמנו. בשנות ה-80, למשל, שיקף עולם החוצנים את אתוס ה"עידן החדש".

בקרב המדווחים על פגישות עם חוצנים, מגלה עשת, היה רוב יחסי לחילונים ממוצא אירופאי או אמריקני. רמת ההשכלה היתה גבוהה משל כלל האוכולוסיה היהודית. הסתמן רוב לבעלי מקצועות טכניים ומדעיים, אבל בדרגים נמוכים. רמת החיים היתה צנועה. אנשים לא שקדו על צבירת הון, אלא הקדישו את רוב זמנם לגילוי ישויות על־טבעיות .

זו תובנה מדעית, חדה כתער, על המיתוסים המודרניים בדבר מפגשים עם עב"מים וחוצנים. לקהילת העוסקים בעב"מים אוצר מילים משלה; זו קליקה. מפגשים מהסוג הראשון - תצפית ממרחק קצר על עב"ם. מהסוג השני - העב"ם מותיר אחריו עדות פיזית. מהסוג השלישי - מפגש בין אדם וחוצן. מהסוג הרביעי  - חטיפת בני אדם בידי חוצנים. 

בחלק מהמקרים יש לחזיונות הסבר מדעי. כוכב השביט ע"ש היילי סובב את כדור הארץ במסלול אליפטי המקרב אותו לשמש ואלינו, פעם ב-75 שנה. ואמרו חז"ל: "כוכב, אחד לשבעים שנה, עולה ומתעה את הספנים". ב"שטיח מבאייה", עבודת רקמה מהמאה ה-11 ,המגוללת את כיבוש אנגליה על ידי הנורמנים, נראה שביט היילי בבירור. 

ז'אן ג'רסון, תיאולוג ומשורר, קבע כי צפיית עצם שמימי לא מזוהה חייבת לעלות בקנה אחד עם השיח הכנסיתי השגור, כדי שתיתקבל כאמת. וגם בימינו, מה שהופך דיווח על עב"מים לקביל היא בעיקר הדרך שבה מוצגים האירוע ומעמדו של המספר, ולא תיאור המראה עצמו. ¬

 

לעיניהם בלבד / תחיה (תיאה) עשת; רסלינג, 180 עמ'

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו