"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
ירושלים – נדל"ן מבוקש כבר 7,000 שנה
ממצאים ארכיאולוגים מוכיחים כי מגורים בירושלים וסביבותיה היו תמיד אזור מבוקש ויוקרתי
הלת החפירה, רונית לופו מרשות העתיקות, ליד שרידי המבנה הקדום // צילום: אסף פרץ, באדיבות רשות העתיקות // הלת החפירה, רונית לופו מרשות העתיקות, ליד שרידי המבנה הקדום

ירושלים – נדל"ן מבוקש כבר 7,000 שנה

ממצאים ארכיאולוגים מוכיחים כי מגורים בירושלים וסביבותיה היו תמיד אזור מבוקש ויוקרתי

,עודכן

גילוי חשוב נחשף לאחרונה בצפון ירושלים: במהלך חפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות לפני סלילת כביש בשכונת שועפט ביוזמת חברת מוריה, התגלו שרידי ישוב קדום מהתקופה הכלקוליתית לפני כ-7,000 שנה (האלף החמישי לפנה"ס).

בתקופה הכלקוליתית החל האדם, לראשונה, להשתמש בכלים עשויים מנחושת (כלקוס ביוונית) לצד השימוש בכלים עשויים אבן (ליתוס), ומכאן שמה של התקופה.

קערה עשויה מבזלת // צילום: אסף פרץ, באדיבות רשות העתיקות

לדברי ד"ר עומרי ברזילי, ראש ענף פרהיסטוריה ברשות העתיקות, "התקופה הכלקוליתית מוכרת באזור הנגב, מישור החוף, הגליל והגולן אך כמעט שאינה ידועה באזור הרי יהודה וירושלים. אמנם בשנים האחרונות מצאנו שרידים של יישובים כלקוליתיים בחפירות באבו גוש, מחלף מוצא, ובמתחם הולילנד בירושלים, אבל אלה היו דלים מאוד. כאן, לראשונה, נתגלו שרידים משמעותיים מלפני 7000 שנה".

בחפירה נחשפו שני מבני מגורים ששרידיהם שמורים היטב, אשר על רצפותיהם התגלו מתקנים וכן כלי חרס, כלי צור וקערת בזלת, שאופייניים לתקופה. שלבי בנייה ותחזוקה של המבנים מעידים שהללו שימשו לאורך זמן.

להבים וגרזן שלוטשו מאבני צור, וחרוז מאבן חן // צילום: אסף פרץ, באדיבות רשות העתיקות

לדברי רונית לופו, מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות, "עם סיום החפירות בשועפט, ברור לגמרי שבתחומי ירושלים הקדומה פעל יישוב מבוסס. המבנים שנחשפו אינם מביישים בנייה ירושלמית של אלפי שנים מאוחר יותר. הגילוי הזה מהווה תוספת חשובה ומשמעותית לחקר תולדותיה של העיר וסביבתה. מלבד כלי החרס, הממצאים המרתקים מאבני הצור, מעידים על אופי המלאכות בהם עסקו תושבי הישוב בתקופה הפרהיסטורית: להבי מגל קטנים שאיתם קצרו דגנים, איזמלים וגרזנים מלוטשים ששימשו לבניה; מקדחים ומרצעים, ואפילו חרוז עשוי מקרניאול (אבן חן), שמעידים על קיומה של תעשיית תכשיטים או יבוא. כלי השחיקה, מכתשים ועליים כמו גם קערת הבזלת מעידים על יכולות טכנולוגיות וכן על המלאכות בהן עסקו תושבי היישוב. כמו כן, מצאנו מעט עצמות של צאן, ויתכן שגם בקר, אשר בדיקתן בהמשך המחקר במעבדות, תאפשר לשחזר את הרגלי התזונה של אלו שחיו כאן לפני 7000 שנה ולהוסיף לתמונת כלכלת הישוב".

חרוז בן 7000 // צילום: רונית לופו, באדיבות רשות העתיקות

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו