פרשת האחים המנתחים

כשמסכה ירוקה על פניו, כובע הדוק לראשו, כפפות עוטפות את ידיו הרחוצות ומדים סגולים לגופו, נכנס גבי מלול לחדר הניתוחים. אלפי פעמים הוא עשה זאת בארבעים השנים שבהן הוא מועסק כאח. "עבדתי עם כל הרופאים הכי נחשבים בארץ", הוא אומר, "ולא רק הכירורגים הפלסטיים. גם הכירורגים הכלליים. אני לא מסתיר כלום".

על הפרשה הנושאת את שמו לא קל לו לדבר. "אחרי כל הפרסומים והבדיקות, אני כבר מתבייש במקצוע שלי", הוא אומר בראיון ראשון מאז נחשפה הטענה כי ביצע בעצמו הליכים כירורגיים ורפואיים בניתוחים עם יותר מעשרה רופאים בכירים, בהם המנתח הפלסטי ד"ר דב קליין - והכל ללא ידיעת המטופלים.

"היום אני מתחבא. אני מרגיש שאני רדוף בגלל שאני כישרוני ומוכשר. הרופאים חושבים שאני אח טוב. אולי יש לזה קשר אפילו לגזענות, בגלל ששם משפחתי מלול".

פרשת מלול, שהתפוצצה לפני כשבועיים, מטלטלת בשבועות האחרונים את הנהלת משרד הבריאות. מלול, תושב נתניה בן 57, ידוע מאוד במערכת הרפואית ונחשב זה שנים ליד ימינם הקבוע של מנתחים מובילים - חלקם אפילו לא מוכנים להיכנס לחדר הניתוח בלעדיו. רבים מהם מדברים עליו לא כעל אח, אלא כ"עוזר רופא מנתח" - הגדרה שלא קיימת במערכת הבריאות הישראלית, וכזו שנועדה להדגיש כי במשך שנים נוהגים רופאים אלו לאפשר למלול לבצע פעולות כירורגיות שחורגות מתפקידו המוגדר של אח בחדר ניתוח. כל זאת מבלי שיהיה לכך תיעוד בדו"חות הרפואיים או בשיחות עם המטופלים עצמם.

"לגבי יש ידי זהב", מעידים רופאים שעובדים עימו, "בנסיבות אחרות הוא היה יכול להפוך לכירורג מצטיין, אחד הטובים ביותר בישראל".

אולם לא רק חשיפתו של גבי מלול לעין הציבור היא שמדאיגה את משרד הבריאות. בצמרת המערכת הרפואית בישראל יודעים זה שנים שהמקרה של מלול הוא רק קצה הקרחון - עדות לתופעה רחבת היקף, שהשפיעה עד היום על אלפי וכנראה עשרות אלפי ישראלים, שעברו ניתוחים בעשרים השנים האחרונות. על פי ההערכות, בישראל פועלים כיום כעשרה אחים ואחיות בעלי מיומנות יוצאת דופן, שצברו ניסיון גדול מאוד ונחשבים בסביבתם המקצועית "אחים מומחים" או "אחים עוזרי מנתח".

אחים אלה מבצעים באופן תדיר פעולות רפואיות מורכבות בניתוחים, תוך כדי חריגה ברורה מהגדרת תפקידם החוקית - והכל מבלי שהדבר ידווח באופן מסודר למשרד הבריאות, ליתר חלקי המערכת הרפואית, ובראש ובראשונה, לחולה עצמו. דבר קיומה של הפרקטיקה הזו נלחש במשך שנים במסדרונות חדרי הניתוחים והוזכר בקריצה בקרב עשרות בודדות של יודעי ח"ן, בהם כמה מבכירי הרופאים בישראל.

על פי עדויות של רופאים ובכירים רבים במערכת הבריאות, אותם "אחים מומחים" מועסקים זה שנים על ידי עשרות רופאים, בעיקר בניתוחים פלסטיים - אולם גם בהליכים כירורגיים כלליים כמו ניתוחי אורתופדיה, קיצור קיבה, ניתוחי עיניים ואפילו ניתוחי לב וחזה, המתבצעים בכמה בתי חולים פרטיים בגוש דן. 

על פי העדויות, רופאים בכירים ביותר, חלקם מנהלי מחלקות או מנתחים מוערכים מאוד בבתי החולים הציבוריים הגדולים, נוהגים להיעזר בשירותיהם של האחים המומחים. רבים מהם טוענים שיש בפרקטיקה זו יתרון מקצועי רב, משום שהיא מקצרת את זמן הניתוח, מצמצמת את הסיכון לזיהומים ולסיבוכים ומאפשרת היעזרות בניסיון ובמיומנות יוצאי הדופן שצברו אחים אלו.

אין ספק שגם השיקול הכלכלי מהווה צד בעניין: ככל שזמן הניתוח קצר יותר, כך התשלום שנדרש הרופא המנתח להעביר לבית החולים הפרטי עבור השימוש בחדר הניתוח נמוך יותר, והרווח שלו גדול יותר. בבתי החולים הציבוריים נהוג שאת פעולות העזר הרפואיות למנתח מבצעים רופאים מתמחים או מתלמדים, וזו הסיבה העיקרית לכך שפרקטיקת ההיעזרות באחים המומחים נפוצה בבתי החולים הפרטיים.

במשך השנים הועלו במערכת הרפואית טענות קשות נגד מעורבותם של אחים בהליכים ניתוחיים, הן מבחינה חוקית והן מבחינה אתית, אולם עד כה סירב הממסד הרפואי להתייחס לדברים באופן רשמי. אף על פי שתלונות ומידע בנושא הועברו למשרד הבריאות לפחות מ־2012, ולמרות שהיו בעשור האחרון פרסומים עיתונאיים נקודתיים בנושא, בחרה הנהלת המשרד לא לעשות שום פעולה משמעותית לחקירת התופעה. 

עכשיו קוראים רופאים רבים למשרד הבריאות לקבל החלטה: להפסיק את מעורבותם הכירורגית של האחים המומחים על ידי ביצוע בקרה חריפה וקבועה בבתי החולים הפרטיים - או להכשיר אותה, כנהוג בחלק ממדינות המערב, שבהן יש תפקיד של "עוזר רופא".

"הם צריכים להחליט אם האחים והאחיות הם בובות ולא נוגעים בכלום, או שהם הצוות הכי טוב שהמנתח בוחר לעצמו, כמו טייס", אומר הכירורג הפלסטי ד"ר דב קליין. "אל תסתירו - תסדירו".

גבי מלול (במרכז) בחדר הניתוח

אפילו פרופ' אייל גור, יו"ר האיגוד לכירורגיה פלסטית ומנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית באיכילוב, מעיד כי זה זמן רב שהוא נעזר בגבי מלול בניתוחים שהוא מבצע. "גבי מוכשר מאוד", הוא אמר לנו השבוע. "יש לו תגובה זריזה מאוד בחדר הניתוח וראייה מרחבית גדולה יותר ממני, כרופא המנתח. אני רואה את אזור הניתוח, והוא רואה את כל הסביבה.

"הוא עוזר מאוד לרופאים להגביר את בטיחות החולה, ומעבר לכך יש לו ידיים מאוד מאוד טובות. הוא תופר מצוין, בוודאי טוב יותר מרופאים מתמחים, וטוב לפחות כמו רופאים מומחים שאני מכיר".

חלק מהמנתחים הפלסטיים סיפרו לנו כי כאשר הם עצמם או בני משפחתם נזקקו לניתוח, הם ביקשו מגבי מלול לסייע. "כשעברתי ניתוח פלסטי באזור האוזן, שבוצע על ידי רופא אחר, ביקשתי מגבי לסייע לו", מספר ד"ר קליין. "גם כאשר אני עצמי עשיתי ניתוח לבן שלי במרכז הרפואי רמת אביב - ביקשתי מגבי שיעזור לי בתפירה".

גם פרופ' גור אומר ש"במידת הצורך, אם אצטרך לעבור ניתוח, אבקש שמלול יהיה האח הצמוד לרופא הכירורג. למשל, בניתוח עפעפיים שאני שוקל לעשות".

"מסכנים את חיי החולים"

בראיון עימו מאשר מלול שהוא ביצע עד היום הליכים כירורגיים בניתוחים רבים, ביודעו שמדובר בפעולה שנויה במחלוקת. "אני מצטער על היום שבו בחרתי ללמוד סיעוד ולא רפואה", הוא אומר. "אני מצטער שלא היו לי הורים שיכלו לממן את לימודי הרפואה. באתי ממשפחה של עשר נפשות, כשעלינו ממרוקו לישראל הייתי בן 6. אני עובד כל יום מ־6 בבוקר ועד 12 בלילה, אני צריך לפרנס את המשפחה" . 

מלול בן 57, אב לארבעה, תושב נתניה. מעניין לציין כי העיסוק במוניטין שלו כאח מבוקש אצל מנתחים בכירים עלה אפילו במשפט הגירושים שהתנהל בשנים האחרונות בינו לבין רעייתו לשעבר, אף היא אחות חדר ניתוח בכירה בבית חולים. במסגרת המשפט העידו שני רופאים פלסטיקאים בכירים על עבודתו של מלול - אחד מהם סיפר כי שמע על מיומנותו המקצועית יוצאת הדופן כאח שעוזר לרופאים המנתחים.

מלול אומר שאינו היחיד שמשתתף בניתוחים ובהליכים רפואיים, ואף מונה בפנינו את שמותיהם של אחים מומחים נוספים המשתתפים בהליכים, אחד לאחד.

"פרופ' אייל גור, ד"ר אבי אמיר וד"ר דב קליין הם רופאים מעולים", הוא אומר. "ברגע שהם סומכים על אח או על אחות, ברור שהם יודעים מה הם עושים. מה עשינו בסך הכל? לא פשענו. אנחנו עושים עבודה יפה מאוד, ועושים מעל ומעבר מבחינת בטיחות החולה. אפשר לשאול את כל הרופאים שאני עובד איתם".

פרופ' גור, ד"ר קליין וד"ר אמיר היו בין הפלסטיקאים הבכירים שחתמו לאחרונה על מכתב תמיכה יוצא דופן במלול, ששוגר למשרד הבריאות במסגרת בירור התלונה נגדו. על המכתב חתומים גם ד"ר רון טנצר, ד"ר טלי פרידמן, ד"ר רם בורבין, ד"ר יצחק מאיר, ד"ר בני מייליק, ד"ר רם סילפן, ד"ר ערן חדד, ד"ר יעקב דביר, ד"ר ליאורה צרפתי וד"ר שלמה צרפתי.

לודמילה נמסטניק //  צילום: יהושע יוסף

המנתחים כותבים כי בחרו להיעזר במלול "בשל סגולותיו הייחודיות: ניסיון רב שנים, הכרה מוחלטת של כל הניתוחים שאנו מבצעים, של המכשירים הנחוצים בהם ושל העזרה הנדרשת מאח חדר ניתוח. גבי משמש בתפקידו שנים רבות, ורכש ניסיון רב שלא יסולא בפז, הנותן למנתח שמולו עזרה רבה. בחרנו לשתף אותו בניתוחים בשל תכונותיו, לא במקומנו ולא כמנתח נוסף. במקום לגנותו ולצאת בביקורת על עבודתו, יש לעודד אחים ואחיות נוספים לשפר ככל הניתן את מקצועיותם ואת תרומתם לחדרי הניתוח, כמו גבי מלול".

בשבוע שעבר פורסמו תלונות נגד מלול וד"ר קליין בערוץ 10. בעקבות זאת, כירורגים פלסטיים אומרים כי מטופלים רבים מתעקשים מאז לדעת על מידת המעורבות של האחים והאחיות בביצוע ניתוחים, ומבקשים לוודא שרק הרופא מבצע את כל ההליכים. הכירורגים חוששים מתביעות חדשות בגין רשלנות רפואית, שבמרכזן תעמוד הטענה כי מעיני המטופלים הוסתרו פעולותיהם של האחים בניתוח.

"הרופא רוצה אח שמבין"

ראשיתה של הפרשה במאי 2014, אז העבירה האחות לודמילה נמסטניק תלונה יוצאת דופן למשרד הבריאות על מעורבותו של מלול בניתוחים המבוצעים במרכז הרפואי הפרטי רמת אביב. זמן קצר לאחר מכן הגישה נמסטניק תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב נגד פיטוריה מהמרכז, בטענה שהפסקת עבודתה נעשתה בין היתר על רקע תלונות שהגישה. לתביעה, שהגישו עורכי הדין ערן כהן ואסף מסדה, צורף גם מכתב התלונה ששלחה נמסטניק למנכ"ל משרד הבריאות דאז ד"ר רוני גמזו.

"אח חדר ניתוח, שלוקח לידו את סכין המנתחים, פועל במקום הרופא המנתח", התלוננה האחות. "מדובר בניתוחים מורכבים כמו מתיחת בטן, הגדלה והקטנת חזה, מתיחות ירכיים וזרועות, מתיחות פנים, ניתוחי אף, ניתוחי אף־אוזן־גרון - והכל בניגוד לנהלים המפורשים של משרד הבריאות. האח עובד באופן קבוע עם מספר רופאים בכירים וקבועים בידיעתם ובאישורם המלא, והכל במטרה לחסוך זמן חדר ניתוח, לבצע ניתוחים נוספים במקביל ולהגדיל את פרנסתם...

"פניתי מספר פעמים לגורמים בכירים ומוסמכים במרכז הרפואי רמת אביב, עובדה שלתדהמתי הובילה בסופו של דבר לפיטוריי ולפגיעה בשמי הטוב. למרות שהדבר הכי קל הוא להחריש, החלטתי לחשוף את ההתנהלות, שפגעה בי כאשת מקצוע, כאחות חדר ניתוח, כעובדת וכאדם, ובנוסף מסכנת את חייהם של חולים רבים המטופלים במרכז הרפואי ללא ידיעתם ובניגוד לנוהלי משרד הבריאות".

חרף הטענות הקשות, משרד הבריאות גרר רגליים בחקירת הפרשה. רק שמונה חודשים לאחר הגשת התלונה, בדצמבר 2014, קיים המשרד פגישה בין נמסטניק ופרקליטה, עו"ד כהן, לבין ד"ר שושנה ריב"א, האחות הראשית במשרד הבריאות, ועו"ד יונתן ברג, בכיר ביחידת הדין המשמעתי במשרד הבריאות.

עו"ד ערן כהן // צילום: יהושע יוסף

בפגישה טענה האחות שוב כי האח גבי מלול "עוזר בניתוחים" לרופאים פלסטיקאים, וכי הוא "לוקח ועובד עם מכשיר דיאטרמיה" (מכשיר ניתוחי לצריבת כלי דם). "לפני שמרדימים את המטופלים, הרופא אומר להם שהוא מנתח", העידה נמסטניק בפגישה, "ואחר כך, בניתוח, הרופא מכניס שתל אחד, והאח מכניס את השתל בצד השני". פרקליטה של האחות הציג סרטונים, שבהם, לדבריו, רואים גם את גבי מלול כשהוא מנתח.

בירור התלונה עם מלול נערך רק במארס 2015, כמעט שנה לאחר הגשתה. גם בשיחה זו נכחה ד"ר ריב"א, ומלול הגיע עם עו"ד גיל פרידמן. בפגישה סיפר כי הוא "אח שמועסק על ידי הרופאים ולא על ידי המרכז הרפואי. אף אחד מהרופאים לא מביא רופא שני לביצוע הניתוח. לניתוח נכנסים רופא ואח או אחות - זה אומר שאנחנו עוזרים לרופאים.

"כאח מעשי בחדר ניתוח, אני יודע שאני לא יכול לעבוד בניתוחים נוירוכירורגיים וניתוחי לב פתוח. אני עובד הרבה מאוד שנים במקצוע, לא אסכן את עצמי. אני לא מתיימר לעשות את מה שאסור לי לעשות.

"כשהרופא אומר לי לתפור תפר בעור, והוא לימד אותי לעשות תפר אחד או שניים... אני מתרחץ לניתוח ועוזר לרופא... הרופא רוצה אח שמבין".

כשהתבקש מלול להגיב על הסרטונים, הוא אישר: "אני עוזר למנתח במתיחה של הטבור. אני עובד עם הדיאטרמיה, ולפעמים אני עושה צריבה של כלי הדם. רוב האחיות עושות".

פרידמן טען בשיחה כי "מלול לא עושה דבר שאסור לו לעשות. אין ספק שהוא אינו המנתח, הוא עושה את עבודתו כאח חדר הניתוח, והתפקיד שלו הוא לעזור לרופא ולמטופל. אם גבי שימש כ'יד שלישית' של הרופא, אני רק מבקש לתת לו להמשיך ולעשות את זה".

עו"ד גיל פרידמן // צילום: יהושע יוסף

משרד הבריאות לא קיבל את עמדתו של מלול. סימה אזולאי, מרכזת הבטחת איכות בסיעוד במשרד, כתבה לו כי הפעולות שביצע "הן עיסוק ברפואה, שחורג מעבר לסמכותו... אנו רואים בחומרה את התנהגותך המקצועית, אולם התרשמנו שהפנמת את חומרת מעשיך, הפנמת את הלקחים, והנך מתעתד להשלים את הכשרתך כאח מוסמך בחדר ניתוח ולפעול אך ורק במסגרת סמכויותיך כאח".

הוחלט שלא להעביר את הנושא לטיפול ועדת המשמעת של המשרד, שבסמכותה אף לשלול רישיון לעיסוק בסיעוד, ולהסתפק בשלב זה באזהרה. "אם תובא בפנינו תלונה מבוססת נוספת נגדך בקשר לחריגות דומות", הוזהר מלול, "נבחן מחדש את החלטתנו".

רק בעקבות פניית "שישבת" הודיע משרד הבריאות לפני כשבוע כי לנוכח חומרת הדברים הוחלט להקים ועדה מיוחדת שתבדוק את הפרשה. לוועדה מונו ד"ר דין עד־אל, מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית בבית החולים בילינסון בפתח תקווה, ופרופ' יוסי חייק, מהמחלקה לכירורגיה פלסטית בבית החולים שיבא בתל השומר. אליהם יתווספו אח או אחות חדר ניתוח. פרופ' אייל גור ביקש שלא לכהן בוועדה, משום שגם הוא נוהג להעסיק את מלול בניתוחיו.

"במשרד הבריאות אמרו לי שהוועדה לא נועדה לבדוק כשלים, עיוותים או פשעים, אלא שהיא תתאר את המצב בנושא זה כיום ותמליץ על פתרונות", אומר פרופ' גור. "זה נכון שאנחנו, הרופאים, נרדמנו בשמירה ולא דרשנו ביוזמתנו ממשרד הבריאות להכשיר ולהגדיר את הפונקציה הזו של אח עוזר מנתח".

למרות שמדובר במישהו שאינו רופא?

"חד־משמעית. שימוש באח מנתח ממקסם את יעילות הניתוח, מקצר את משכו ומשפר את הטיפול. זה נכון למנותחים ונכון למערכת. צריך למצוא הגדרה והכשרה שיאפשרו את זה בצורה מסודרת".

הוועדה שעל כינוסה הוחלט לפני כשבוע יכולה היתה לקום כבר לפני שנים, לו רק הקדישו במשרד הבריאות יותר תשומת לב לתלונות שהוגשו כבר לפני עשור על אחים שמשתתפים בניתוחים. מבדיקת "שישבת" עולה כי המשרד בחר שלא לנקוט שום צעד שיקדם חקירה רצינית של התלונות. כך, למעשה, טופלו אלפי ישראלים בפרקטיקה שנויה במחלוקת, בידיעתה ובשתיקתה של צמרת המערכת הרפואית.

אחת התלונות הראשונות בנושא זה הוגשה כבר בשנת 2002 על ידי המנתח הפלסטי ד"ר איתן עוזרי. "ביצעתי אז ניתוחים במרכזים רפואיים פרטיים, וראיתי במו עיניי כמה פעמים את אחד האחים נשאר בחדר הניתוח בלי הרופא - מסמן, חותך, תופר, עוצר דימומים. האח הזה היה מאוד טוב בעבודה שלו. שאלתי אותו כמה הוא לוקח על השתתפות בניתוח, והוא השיב: בין 2,500 ל־3,000 שקל.

"באחת ההזדמנויות, בעת שעבדתי במרכז רפואי בגוש דן, פנה אלי אחד האחים המנתחים והציע לי: 'אתה תשלם, ואני אקצר לך את הזמן של הניתוח'.

"אמרתי לו: 'אתה אח, לא רופא'. הוא ענה לי: 'אני יותר מרופא'.

"כששאלתי רופא בכיר שעבד באותו מרכז, הוא אמר לי שהאח הזה יודע לנתח יותר טוב מהרבה רופאים, ושהוא יכול לקצר לי את זמני הניתוח. אמרתי לו שאני מעדיף לשלם יותר על זמן חדר ניתוח, כי אני רוצה לדעת שאני אחראי לכל מה שקרה בניתוח, ולא האח שעבד איתי.

"זו תופעה שראו אותה הרבה עובדים בחדרי הניתוח - כולל רופאים, מרדימים ואחיות. היה אפילו רופא בתחילת דרכו שהעיד בפניי שאחד האחים המנתחים הוא שלימד אותו לעשות רפואה אסתטית. שלחתי מכתב תלונה למשרד הבריאות, אבל לא קיבלתי שום תשובה".

מה ראית במו עיניך שהאחים המנתחים עשו?

"ראיתי שאחד האחים היה מעורב בכל שלבי הניתוח - ההכנה, ציור האיבר המיועד לניתוח, הזרקת ההרדמה המקומית והחתכים הכירורגיים. הוא ממש אחז במספריים, תפר את האיברים הפנימיים והחיצוניים ועשה את כל מה שהמנתח אמור לעשות, עם או בלי המנתח.

"דבר נוסף שהדהים אותי היה כשרופא בכיר ניתח והגיע חולה שהסתבך. אחד האחים המנתחים היה נשלח לבדוק את החולה. הוא היה נוח להרבה מהרופאים וחסך להם הרבה כסף".

המנותחים ידעו שאח בחדר הניתוח שותף באופן פעיל כזה בביצוע הניתוח? זה תועד בתיק הרפואי? 

"המנותחים לא ידעו כלום. הם לא ידעו שאחד האחים עושה חלק מהפעולות בניתוח, חלקם חשבו שהאח הוא בכלל רופא. כמובן שזה לא תועד בתיק הרפואי. לכן זה גבל בבגידה באמון החולים".

כעבור שנתיים חזר ד"ר עוזרי על הדברים בשיחה שהתקיימה במשרד הבריאות, שבה נכחו ד"ר אמיר שנון, מנהל האגף למקצועות רפואיים במשרד הבריאות, ועו"ד יורה קרנות מהלשכה המשפטית במשרד. הפגישה התקיימה בעקבות בקשתו של עוזרי להאריך את הרישיון הזמני שניתן לו לעסוק ברפואה בישראל ועל רקע חקירת תלונות על ניתוחים פלסטיים שביצע במרפאה פרטית.

"בפגישה הזאת העליתי שוב את המידע שיש לי על התופעה של אח או אחות שעוזרים לרופאים לנתח. גם ציינתי במפורש את שמו של גבי מלול".

עו"ד ד"ר רם מודן, רופא בהכשרתו, שייצג אז את ד"ר עוזרי, מאשר כי "הוא סיפר לנוכחים שרופאים נותנים לאחים לנתח ולבצע פעולות כירורגיות".

"מעדיפים לא לדעת"

תלונותיו של ד"ר עוזרי לא היו היחידות. ב־2004 פירסמתי ב"הארץ" כתבה על תלונה נגד כירורג בכיר בבית החולים שיבא בתל השומר, שנטען כי הורה לאח במחלקה לבצע תפירת שד של מטופלת. הרופא המעורב הכחיש את הטענות שפורסמו. משרד הבריאות מסר בעקבות המקרה כי "תפירה היא פעולה רפואית הנמצאת בתחום סמכותו ואחריותו של הרופא בלבד. כל אח או אחות שעוסקים בפעולה שאינה מותרת מבצעים עבירה".

באותה כתבה התריעו רופאים בכירים כי מדובר בתופעה רחבה, שמחייבת בדיקה יסודית של משרד הבריאות: "הנוהג שבמסגרתו רופאים יוצאים מחדר הניתוח ונותנים לאחים ולאחיות לתפור חולים מקובל אצל כמה כירורגים פלסטיים בכירים במסגרת ניתוחים בבתי חולים פרטיים בגוש דן. בחלק מהמקרים האחים והאחיות כבר צברו ניסיון רב בביצוע פעולות אלו, אך הדבר נעשה מבלי שהמטופלים יודעים זאת ומסכימים לכך, מבלי לתעד זאת בתיק הרפואי ומבלי לקבל אישור ממשרד הבריאות. בחלק מהמקרים ביצעו אחים ואחיות פעולות כירורגיות שאסור להם לעשות, כמו הכנה לשאיבת שומן".

עו"ד אסף מסדה // צילום: יהושע יוסף

בשנת 2010 התריע על התופעה פרופ' יהודה אולמן, מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית בבית החולים רמב"ם בחיפה. באיגרת ששלח לחברי האיגוד לכירורגיה פלסטית בהסתדרות הרפואית, מתוקף תפקידו אז כיו"ר האיגוד, כתב אולמן: "הגיע אלי מידע על תופעה שבה רופאים מומחים מעסיקים אח חדר ניתוח, העושה במקום ניתוחים אסתטיים, את חלקם או כולם. מדובר בעבירה על החוק והרישוי מצידו של האח, ובשלל עבירות שמעורב בהן הכירורג הפלסטי, הן כלפי עצמו, הן כלפי המטופל והן כלפי המקצוע שרכש...

"איני יכול עוד להתעלם מהתופעה. אני מתריע בפני המעורבים במעשה, ואלה בוודאי יודעים מי הם, שיש להפסיק את התופעה באופן מיידי, שכן לא האיגוד ולא ההסתדרות הרפואית יעמדו מאחורי המעורבים".

השבוע אמר לנו אולמן כי החליט להעלות את הנושא למודעות בעקבות מכתב שקיבל מפלסטיקאי בכיר, ובו ביקש להתריע על התופעה. "כיו"ר האיגוד הזהרתי מפני התופעה שהובאה לידיעתי. זו לא צרות עין, אלא דאגה אמיתית לכבוד המקצוע, לעמיתינו ולמטופלינו".

גם ד"ר מאיר כהן, מנתח פלסטי בעל קליניקה פרטית, המבצע ניתוחים פלסטיים בילדים בבית החולים שניידר בפתח תקווה, אומר כי הוא מכיר היטב ומקרוב את התופעה. "יש אחים ואחיות שעובדים כ'אחים מומחים', ולא משמשים בתפקידי אחים סטנדרטיים בחדרי ניתוח.

"רוב הניתוחים הפלסטיים כיום נעשים מחוץ למערכת הציבורית, אבל בתחום הזה לא הסדירו את ההכשרה של הרופאים ואת ההכשרה של הצוות הסיעודי הנלווה. בניתוח לב פתוח, הרי אח מחזיק את הלב הפועם, ויש טכנאים שמחברים את החולים למכונות לב־ריאה".

ד"ר כהן מודה כי במצב הזה, זכויותיו של החולה נפגעות. "ההתקשרות בין המטופל לצוות הרפואי חייבת להיות נקייה וחפה מפינות חשוכות ומוסתרות. למעשה, באופן שבו מוצגים היום האחים המומחים, יש פינה לא יפה שפועלת במסתור מבחינת המטופל, וזה חמור מבחינה אתית.

"הבעייתיות היא מצד הרגולטור. משרד הבריאות אולי מעדיף לא לדעת, ומאוד מפגר אחרי המציאות בשטח".

על פי העדויות שהגיעו אלינו, תלונות הוגשו למשרד הבריאות כבר לפני 13 שנה. למה הוא לא עשה עד כה שום דבר כדי לבדוק את הנושא לעומק?

"זה באמת כשל נוראי. הפעילות של האחים המנתחים חייבת להיעשות בצורה גלויה, מסודרת, רשמית ומפוקחת, וכך גם המנותחים יוכלו לקבל את המידע על הניתוח, והרופאים לא ירגישו מובכים כאילו הם שותפים לדבר עבירה. במקרים מסוימים זה יכול להפוך גם לבעיה משפטית חמורה. זה מחדל ציבורי חמור ומתמשך, שכולם שותפים לו".

פרופ' אלכסנדר אבירם, מנהל המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומי שכיהן בשורה ארוכה של תפקידי ניהול במערכת הבריאות בישראל, מסכים לדברים. "בכירורגיה פלסטית, התפירה היא חלק מהותי מהפעולה הכירורגית, והשפעתה על תוצאות הניתוח היא קריטית. תפירת אזור הניתוח משולה בעצם להחזקת סכין המנתחים.

"לאור הנתונים האלה, הייתי מצפה ממשרד הבריאות שהפיקוח על בתי החולים הפרטיים יהיה הדוק יותר, דווקא בגלל שהכסף משחק תפקיד כל כך קריטי בקבלת ההחלטות לקראת ובזמן הניתוח. לצערי, לפי מימדי התופעה שאתם חושפים, נראה שהמשרד לא עושה את זה. במקום לעסוק ברגולציה ובקביעת מדיניות, הוא עסוק בעיקר בכיבוי שריפות.

"כבר עשרים שנה לפחות, יש בעולם המערבי הגדרת סמכויות חדשה ומעודכנת בין המקצועות הרפואיים. בכל העולם הוכח שמקצועות כמו אחות מומחית או עוזר רופא הם נכס למערכת הבריאות. הם מתמחים בשטח מצומצם, אבל המומחיות שלהם יכולה להגיע לכלל אמנות. הדבר הזה מתבטא בחיסכון כלכלי וביעילות, ללא שום פגיעה ברמה הרפואית. להפך: מחקרים הראו שאחיות עושות קולונוסקופיה, למשל, ברמת שביעות רצון גבוהה יותר מזו של רופאים.

"בארץ יש לחצים של גופים רבים, כולל ההסתדרות הרפואית, נגד מהלכים כאלה, ויש גרירת רגליים בטיפול בנושא. התוצאה היא שהחיים עושים את שלהם, ובפועל יש פעילות שהיא לכאורה בניגוד לחוק, ואז נוצרת תרבות שלמה של הסתרה מהמנותחים וחוסר תיעוד בתיק הרפואי.

"גם צריך לזכור שלא כל האחים הם גבי מלול: יכולים להיכנס לתחום הזה גם אנשים לא מוכשרים, ואפילו שרלטנים או מתחזים, מאחר שאין שום פיקוח או הסדרה של משרד הבריאות. התחושה היא שהכל מותר. המשרד חייב להכשיר את השרץ או להשמיד את השרץ. אסור לו לטבול כשהשרץ בידו.

"צריך לקיים דיון מסודר ומעמיק בהגדרה מחדש של גבולות המקצוע, בכל מקצועות הבריאות, כשהמשמעות היא שיהיה דיון גם בנוגע לסמכויות האחיות והרופאים בחדרי הניתוח. אני לא חושב שרק לרופאים מותר להוציא תפרים. בינתיים, נוצרה בארץ פרקטיקה פרטיזנית, פראית, לא מוסדרת, לא מפוקחת ולא שקופה, שמוסתרת מהחולים".

"רוצה את האיכות הכי טובה"

ד"ר קליין מאשר שהוא משתמש בניתוחים בשירותי האחים המומחים, אף על פי שמשרד הבריאות עדיין לא הסדיר את הנהלים בתחום.

"משרד הבריאות מפגר בכמה שנים אחרי העולם בהסדרת התחום הזה", הוא אומר. "כאשר הפרקטיקה של 'עוזר כירורג' או 'טכנאי תפירות' תוסדר ותוגדר על ידי המשרד, צריך לאשר לאחים ולאחיות לבצע פעולות כמו חיטוי אזור הניתוח, צריבה של כלי הדם, תפירה באזור הניתוח והחזקת המכשירים שמותחים ומחזקים את הרקמה שבה מבוצע הניתוח. צריך לא להסתיר את זה, אלא להגדיר ולהסדיר את זה".

ד"ר דב קליין. "כשניתחתי את הבן שלי, ביקשתי מהאח מלול שיעזור לי בתפירה" // צילום: יהושע יוסף

לדבריו, "העבודה של אח מומחה לא נועדה לחסוך כסף בהוצאות הניתוח, אלא להשיג את האיכות הכי טובה. אם לאח יש שלושים שנות ניסיון, והוא נמצא בחדר הניתוח מדי יום ואלו הפעולות שהוא עושה, אז עדיף שהוא יעשה אותן, כי רמת המיומנות שלו היא גבוהה מאוד. גם אם אני עצמי הייתי צריך לעבור פעולה רפואית מסוימת, הייתי בוחר את הרופא ואת האח שיעזור לו, כמו גבי מלול".

אז למה אתם לא מיידעים את המטופלים?

"המטופלים גם לא יודעים מי מרדים אותם ומי משמש בפונקציות האחרות בחדר הניתוח. הם לא יודעים מה כל אחד מאנשי הצוות עושה בחדר הניתוח. אין בזה שום בעייתיות, עובדה שכל הניתוחים יוצאים בסדר.

"היום הפרסומים בתקשורת גורמים לבהלה בציבור מהתופעה. אבל הציבור לא יודע מה נעשה בתוך חדרי הניתוח. ההסדרה תביא גם לשקיפות מלאה ו'תוציא מהארון' את הפרקטיקה הזאת, שתוצב עכשיו בגלוי על שולחנו של משרד הבריאות.

"אני רוצה לפני הניתוחים להגיד למטופל שלי שאני עושה את הניתוח, שהרופא המרדים עושה את ההרדמה ושהאח העוזר למנתח עושה את הפעולות המותרות לו. אני לא רוצה להסתיר, אלא להיות שקוף בפני המטופל. ההסדרה תהיה טובה גם לאחים ולאחיות, שירגישו שהם לא עושים משהו שצריך להסתיר".

מנתח פלסטי נוסף, שעובד בקביעות עם האחים המומחים וביקש להישאר בעילום שם, אמר לנו השבוע: "הניסיון שהאחים צברו מוכיח את עצמו בניתוחים פעם אחר פעם. אין עוד בן אדם שראה מספר כזה של ניתוחים בארץ כמו גבי מלול. הוא עוזר תוך כדי הניתוח בעצות, ובכך הציל הרבה מאוד מטופלים. אבל נכון שהמטופלים לא יודעים על החלק שלו בניתוח".

והם לא שואלים על זה?

"לא. הם שואלים רק אם אני הרופא המנתח".

ranr@israelhayom.co.il

תגובת משרד הבריאות: "לא זכורה לנו תלונה מלפני עשור"

ממשרד הבריאות נמסר: "במאי 2014 הוגשה למשרד תלונה על ידי האחות גב' לודמילה נמסטניק. טענותיה לגבי הפעולות של האח גבי מלול נבדקו לעומקן, כולל שיחות הבהרה עם המעורבים. במהלך בירור התלונה נבדקו נוהלי המרכז הרפואי רמת אביב, כולל תוכניות הדרכה, הכנסת צוות סיעודי שאינו שייך לצוות לחדרי ניתוח, נהלים המתייחסים לספירת חומר ספיגה, פריטים חדים, פריטים נלווים ומכשירי ניתוח, נהלים למניעת זיהומים, נוהלי חדרי ניתוח וטפסים להערכת עובדים.

"האח מלול הכחיש כי ביצע פעולות שלא כדין וטען כי פעל על פי הוראות הרופא המנתח בלבד. הובהר לו כי אסור לו לעבוד כאח בחדר ניתוח ללא פיקוח של אחות מוסמכת, ועליו לפעול אך ורק במסגרת סמכויותיו כאח ולבצע פעולות המותרות לאח חדר ניתוח בלבד. 

"כמו כן, הובהר להנהלת המרכז הרפואי כי יש להקפיד שעבודת אנשי הצוות הסיעודי תתבצע על פי נוהלי משרד הבריאות, כולל שיבוצם במערך הניתוחים.

"במסגרת השימוע שבוצע לאח הוצאו מסקנות ברורות והוראות מחייבות ביחס להמשך פעילותו וביחס לקשרי הגומלין בין האח לבין הרופאים. סוכם על הקמת ועדת בדיקה, שנמצאת בשלבי מינוי.

"באשר לפניות למשרד שהיו כביכול לפני למעלה מעשור, לא זכורות לנו כאלו. עם זאת, נבדוק בארכיון המשרד".

מהמרכז הרפואי רמת אביב נמסר: "מחול השדים סביב הנושא החל סביב טענותיה המופרכות של הגב' נמסטניק, שהן טענות ישנות, שהועלו על ידיה בתלונתה למשרד הבריאות לאחר פיטוריה מהחברה, לפני כשנה. לאחר הגשת התלונה הגישה הגב' נמסטניק תביעה מופרכת, קנטרנית ונקמנית נגד החברה, שנבעה מפיטוריה בעקבות התנהגות שאינה הולמת, תפקוד מקצועי לקוי ומסכן חיים ובעיות משמעת שונות.

"משרד הבריאות ערך בירור מקיף ומעמיק של תלונתה הישנה של הגב' נמסטניק, כולל טענותיה על האח גבי מלול. הבירור הסתיים זה מכבר, ודחה את טענותיה, רובן ככולן.

"ברצוננו להבהיר כי מר מלול אינו ולא היה מעולם עובד של המרכז הרפואי רמת אביב. בימים אלו מתבררת תביעתה של הגב' נמסטניק בבית הדין לעבודה. בקשת בית הדין מהגב' נמסטניק למשוך את תביעתה נדחתה על ידיה. עושה רושם שהיא נמצאת במסע נקם כנגד החברה, מתוך רצונה לגרום לחברה נזק תדמיתי ולנסות ולהפעיל על החברה לחץ לשלם לה כספים שאינם מגיעים לה, ולמסע נקם זה היא גוררת את כל אמצעי התקשורת, המוכנים לעשות מטעמים מטענותיה השקריות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו