"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
מת מניתוח קוצב לב; משפחתו: "רשלנות"
הניתוח גרם לכאורה לקרע בליבו של בן 60 • המשפחה תובעת 2.5 מיליון שקלים מביה"ח זיו בצפת • בנו: "אפשר היה להציל אותו" • ביה"ח: "נגיב בביהמ"ש"
בית החולים זיו| צילום: סוכנות ג'יני

מת מניתוח קוצב לב; משפחתו: "רשלנות"

הניתוח גרם לכאורה לקרע בליבו של בן 60 • המשפחה תובעת 2.5 מיליון שקלים מביה"ח זיו בצפת • בנו: "אפשר היה להציל אותו" • ביה"ח: "נגיב בביהמ"ש"

,עודכן

טרגדיה בבית החולים זיו בצפת, שגרמה למותו של חולה בן 60, הובילה לתביעה על סך 2.5 מיליון שקלים ולטענות קשות לרשלנות רפואית. משפחתו של החולה, שמת לאחר ניתוח החדרת קוצב לב, הגישה לבית משפט השלום בראשון לציון תביעה נגד בית החולים, שבה היא טוענת כי קוצב הלב הוחדר בצורה רשלנית וגרם לקרע בליבו.

המקרה אירע בדצמבר 2012. החולה חש כאבים בחזה, פונה לבית החולים, ועקב בדיקת אק"ג שהראתה כי הוא סובל מהפרעה בקצב הלב הוחלט להשתיל בגופו קוצב זמני. את הפעולה, שנעשתה בשעה עשר בלילה, ביצעה רופאה שאינה מומחית בקרדיולוגיה או ברפואה פנימית. החדרת קוצב הלב, שאמורה היתה להימשך 30-20 דקות, התארכה לשעתיים וחצי ולאחריה התלונן החולה על כאבי גב וחזה.

על פי כתב התביעה, החולה לא קיבל מענה לתלונותיו, ובבוקר, שבע שעות לאחר השתלת הקוצב, לקה בדום לב ומת לאחר ניסיונות החייאה.

בנתיחה שלאחר המוות נמצא שמותו נגרם מהצטברות של דם בקרום העוטף את הלב (טמפונדה), סיבוך המונע מהלב להתרחב ולפעול. מדו"ח הנתיחה עולה שהסיבה לדימום בלב היתה חור שנגרם בעת החדרת קוצב הלב.

"חור שנגרם בשל הפגיעה של הקוצב בדופן העלייה הימנית, זוהי סיבת המוות", נכתב בדו"ח.

בנו של החולה תקף את התנהלות הרופאה ובית החולים: "במקרה של אבא שלי הכתובת היתה על הקיר. לא צריך להיות רופא כדי לראות שהוא לא היה בסדר, סבל מכאבים והמדדים הרפואיים היו לא טובים, אבל אף אחד לא התייחס לזה. הטעות בטיפול קרתה בגלל חוסר ניסיון של הרופאה וחוסר עמידה בנהלים. אם היו עולים על הטעות אפשר היה להציל אותו והוא לא היה הולך סתם".

לתביעה, שהוגשה באמצעות עוה"ד ד"ר אברהם רובינשטיין ושמואל יקירביץ', צורפה חוות דעת של מומחה בכיר בקרדיולוגיה שקבע כי פעולת החדרת הקוצב בוצעה ברשלנות על ידי רופאה תורנית, חסרת ניסיון ומיומנות, והדבר גרם לקרע בלב.

על פי חוות הדעת, אף על פי שהפעולה התארכה מעבר לצפוי, אותה רופאה לא הזעיקה רופא כונן כמתחייב. בנוסף, הרופאים במקום היו אמורים לבצע בדיקות הדמיה ולחשוד שמדובר בנקב בלב. "אם היו מבצעים את האבחנה בשלב מוקדם ומנקזים נוזל, סיכויי ההישרדות של חולה זה היו גבוהים מאוד, בסדר גודל של 90 אחוזים", ציין המומחה.

מבית החולים זיו נמסר בתגובה כי "כתב התביעה טרם התקבל בבית החולים, וכאשר יתקבל נגיב לגופן של הטענות בבית המשפט, שהינו הגורם המוסמך והראוי להכריע בדברים בסופו של הליך".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו