ארדן: "השוטרים צריכים להבין שיש להם גיבוי"

השר גלעד ארדן אמר כי ישנה חשיבות עליונה בהפקת לקחים ומסקנות מיידיות מהתאבדותו של תנ"צ ברכה - בתוך הארגון ומחוצה לו. "כשנאמרות אמירות כלפי שוטרים וקצינים, האמירות האלה לא יכולות להישאר באוויר ונדרשת תגובה מיידית ומהירה לפרסומים מסוג זה. אם הפרסום שקרי, צריכים להינקט צעדים חריפים מול אותו הגורם, ואם חלילה אמת, יש חובה בנקיטת אמצעים, אבל אין להשאיר את הדברים באוויר" ציין השר ארדן. "השוטרים צריכים להבין שיש להם גיבוי ובאותה נשימה, אני רוצה להדגיש המערכת לא תחפה על אף אחד שיבצע עבירות אתיות ופליליות".

השר ארדן הוסיף ואמר כי "התחושות הקשות שעולות ביממה האחרונה מלמדות אותנו שכולנו בני אדם וגם קצינים בכירים וקשוחים ששרתו עשרות שנים במשטרה, שחקרו את בכירי העבריינים, גם הם יכולים להיפגע ולכן החשיבות העליונה היא במתן גיבוי אחד לשני. כשגוף כמו משטרה מנהל מאבק חסר פשרות מול הפשיעה יש הרבה גופים אינטרסנטים עם יכולת כלכלית שינסו להתמודד מול הפעילות הבלתי מתפשרת של החוקרים".

החוקר מספר אחת של המשטרה, תת־ניצב ברכה (55), נחשב לקצין משטרה קפדן אך לאדם צנוע ומופנם. הוא ניחן ביכולות פנומנליות בגיוס עדי מדינה, הכניס מאות פושעים לכלא, ובמשך שנים רבות שמו הלך לפניו כלוחם מספר אחת בשחיתות הציבורית והשלטונית. 

עם זאת, הוא היה אדם נחבא אל הכלים, ומי שהכיר אותו מקרוב ידע שהוא לא איש של צ'פחות ולא אדם שנהג לשתף אחרים בשמחותיו ובמצוקותיו. "הוא היה מקצוען עם זיכרון יוצא מהכלל", סיפר אתמול קצין משטרה בכיר. "לא רק שהוא הבין פשיעה, הוא הבין את הראש של העבריינים". לדבריו, "בענייני החקירות הוא היה מניפולטור במובן הזה שהוא גרם לעבריינים להיפתח בלי לדעת שהם מפלילים את עצמם, וזה הקים עליו הרבה שונאים מקרב העבריינים". 

ברכה התגייס למשטרה בשנת 1983 כעובד נוער במפלג סמים בימ"ר ת"א. בינואר 1987 עזב את השירות במשטרה, וכעבור כמה חודשים חזר לתפקיד תשאלן במחלק תשאול בימ"ר ת"א.

במשך שירותו ארוך השנים במשטרה שירת ברכה במגוון תפקידי חקירות ומודיעין. בתפקידיו האחרונים שימש כמפקד יחידת זרוע החקירות ביאחב"ל (היחידה הארצית לחקירת פשיעה חמורה ובינלאומית), סגן ראש יאח"ה (יחידה ארצית לחקירות הונאה), ראש חטיבת החקירות באח"מ (אגף חקירות ומודיעין), ובתפקידו האחרון שימש כראש יאח"ה. 

לאורך השנים זכה להערכה רבה מצד מפקדיו ופקודיו שסמכו עליו. בתקופה שבה שירת בימ"ר תל אביב התגורר בשכונת רמת עמידר, שנחשבה אז לאחד ממעוזי הפשיעה החמורה בישראל. הוא הכניס מאות פושעים לכלא. במהלך הקריירה שלו היה ברכה ממונה על חקירות בולטות שהביאו בין היתר להרשעתם של השרים לשעבר גונן שגב ואברהם הירשזון ושל הרב מרדכי אלון.

בתחילת שנות האלפיים שימש כחוד החנית בהכנסת שלושה אחים, משפחת טורק מיפו, לכלא בשל מעורבותם בשורת מקרי רצח, מעורבות בשוד הכספות בסניף בנק המזרחי בחולון וכמה ניסיונות לרצח. חבריו לשכונה לא רוו אז נחת מהיותו לוחם בפשע המאורגן וברכה הפך לקצין מאוים. 

באמצע שנות ה־90 הפך ביתו שברמת עמידר ל"מבצר", ותקופה מסוימת הוא הסתובב עם אבטחה צמודה. למעשה, ברכה נחשב לקצין מאוים עד יום מותו. 

"כראש יאח"ה נדרש ממנו לעמוד בלחצים בלתי נסבלים. אבל בסוף שוטר הוא גם בן אדם", סיכמו מכריו. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו