הכי קרוב למלוכה

פרצופים.ישנאו השונאים, ישמיצו המשמיצים, בסופו של דבר אין תשובה אמיתית לאותנטיות ספורטיבית, אין מענה טוב יותר מלוח התוצאות, מהרשת הדואבת מהכדורים שעברו דרכה, מפרצופם החמוץ של יריביך.

לברון ג'יימס, מדדה על רגל אחת, כואב ופצוע, שתי צלעות המשולש שעזרו לו לאורך כל העונה יושבים על אזרחי בחוץ, כשצלעות אחרות, נפלאות, התגייסו למאמץ ועושות עבודת קודש, עונה בעוצמה. הוא מתחיל משחק בעשר החטאות רצופות ולא נותן לעצמו לשקוע לתהומות מנטליים. מגייס כוחות, למרות שנגמר לו המיץ ברגליים ברבע האחרון ובהארכה, כשהקדוש טריסטן תומפסון משיג ריבאונד התקפה נוסף ומספק לו הזדמנות לשלשת ניצחון מהפינה, הוא עושה הטעיית קליעה, שכל ילד שרוצה להיות שחקן צריך לראות לפני השינה, ומעלה את הקאבס ליתרון.

ואז בהגנה יוצר פחד בלב של ג'ף טיג ומגע קטן על הכדור (והיד) והלייאפ מוחטא. רגע, לא נגמר, עוד סל שסוגר עניין כשכתוביות הסיום מתחילות לרוץ, משקיעות את מייק בודנהולזר ושות' כמו אטלנטיס הוקס. ואז יש עוד מלעיזים שטוענים שהוא ניסה לחקות את מייקל ג'ורדן בפציעות מוגזמות ותגובות שניסו ליצור הירואיקה מזויפת. על סמך מה? בוחני כליות ולב הפכו למומחי חומצת חלב ורצועות קרסול פגועות, ורק לשונם עובדת, נטולת שרירים.

וכשכל הפנים והשמות מתפיידים, נותרים שניים. ג'יימס מגיע מהמזרח, סטף קרי מהמערב. מאז ג'ון קנדי וניקיטה חרושצ'וב במשבר הטילים בקובה לא היה קרב מכריע כל כך. והנה, אוטוטו, שני הקווים המקבילים הללו עומדים להיפגש. תכינו פופקורן.

פנטזי ליג.המחמאות וההתפעלות של דיוויד בלאט מג'יימס הן לא חלק ממסרים פסיכולוגיים בהפוך על הפוך בין המאמן לשחקן, אלא רשמים אמיתיים ממי שעומד קרוב למלוכה. ההימור של בלאט להשאיר את תומפסון עם חמש עבירות השתלם, והוכיח את העיקרון ששחקן עם בעיית עבירות מוצא מהמשחק על ידי שופט, לא על ידי מאמן. הביטחון שמת'יו דלבדובה מקבל מבלאט גרם לו לזרוק כמות זריקות שנראתה כמו עליית שתן דרסטית ומחשבה שאין עוד מלבדובה, אבל הלחימה שלו יצרה את תקרית ההרחקה של אל הורפורד (ההיגיון הבריא של פעם היה מסתפק בטכנית במקום הריוויו מבזבז הזמן והמחמיר הזה) וסללה לקליבלנד שליטה אבסולוטית בריבאונד.

מרבית ההתקפות של בלאט מתחילות במסירה לג'יימס בכנף שמאל, שם הוא מתחיל לחפור ומוציא לקלעים או מסיים בימין. פשטות היא שם המשחק ואחוזי קליעה לשלוש של ילדי לברון הם אלמנט קריטי. ובלאט, יספר לכם ויקטור חריאפה, גם לא סובל מחוסר מזל: מייק סקוט יכול היה לתפוס כדור לפני שיצא לחוץ בסיום, אבל העדיף להיות משקיף בדעה מייעצת וראה את השופטים נותנים את הכדור לקליבלנד. ואם נותנים לך, תיקח. אז בלאט לקח והוא תכף בגמר האן.בי.אי, כי פנטזי ליג הוא אמנם משחק הרכבים וירטואליים של חובבי כדורסל, אבל גם שתי מילים שמתארות היטב את החיים של דיוויד בלאט.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות