השלכות מבצע צוק איתן: יותר מ־350 חיילים פנו עד כה לשירותי בריאות הנפש של צה"ל מאז המבצע - כך נודע ל"ישראל היום".
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
מעטים מהחיילים שפנו נמצאים במצב קשה של מה שמכונה "הלם קרב" (PTSD), ואשר בין תסמיניו חרדות, סיוטים וירידה משמעותית בתפקוד.
במהלך המבצע עצמו נזקקו מאות חיילים לסיוע בעקבות תגובת קרב קשה והגיעו לצלט"ק - צוות לטיפול תגובות קרב - שישב בבסיס רעים. בממוצע שהו החיילים במתקן כשמונה שעות, 80 אחוזים מהם הוחזרו ללחימה ומרביתם לא נזקקו להמשך טיפול.
לפי גורם בכיר במערך בריאות הנפש בצה"ל, בהשוואה למבצעים או מלחמות קודמות חלה עלייה במספר החיילים שפנו לסיוע בעקבות צוק איתן. בצה"ל מסבירים את העלייה בכך שהפעם, בניגוד לעבר, פנה מערך בריאות הנפש באופן יזום לחיילים שהיו עדים לאירועים קשים - הן לחיילים שהגיעו לבתי חולים בעקבות פציעה, גם אם לא אושפזו, והן לחיילים שקיבלו סיוע בצלט"ק במהלך המבצע. נוסף על כך, נעשתה פנייה יזומה לחיילי המילואים שהשתתפו במבצע.
בצה"ל מציינים כי יותר מ־60 אחוזים מהחיילים שפנו לסיוע נפשי עשו זאת בעקבות הפנייה היזומה של מערך בריאות הנפש, וסביר להניח כי חלקם לא היו פונים לסיוע אלמלא הפנייה היזומה הזאת.
המעוניינים בסיוע הגיעו למרכז אבחון מיוחד שהוקם בחיל הרפואה, שאליו זימן צה"ל כמה מבכירי תחום בריאות הנפש בארץ במסגרת שירות המילואים שלהם. במהלך יום האבחון החיילים ענו, בין השאר, על שאלונים ושוחחו עם פסיכולוג או עם עובד סוציאלי. מי שנזקק לטיפול המשך הועבר למרכז טיפול מיוחד או לטיפול במשרד הביטחון על פי בחירתו.
במערך בריאות הנפש בצה"ל מעריכים כי ישנם בודדים שלוקים בתסמונת הלם קרב קשה. לפי גורם בכיר במערך בריאות הנפש, "בסוף מרכזי האבחון ולפני הטיפול היו עשרות בודדות של חיילים עם תסמינים קשים". עוד הוסיף הגורם כי "כרגע, הרוב המכריע מהם חשים טוב יותר בעקבות טיפול קצר מועד, אבל ייתכן שבהמשך יהיה אירוע נוסף שיעורר בהם את התסמינים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו