הג'וקים זה לא מה שצריך להפחיד אתכם

רסיס K300, שנמצא אצל רבים מאיתנו בארון, הוא מוצר ישראלי מובהק לא פחות מבמבה ומשוקולד פרה. הוא פופולרי במיוחד בחודשים החמים של השנה, שמתאפיינים בפעילות חרקים מוגברת. אלא שתחקיר "שישבת" מעלה כי התרסיס מכיל חומר פעיל רעיל ששמו פרוֹפוֹקסוּר, שנחשב מסוכן במיוחד ואינו מומלץ לשימוש ביתי. 

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

מחקרים שנערכו בעולם בשנים האחרונות העלו חשד כי הפרופוקסור הוא חומר מסרטן לבעלי חיים, לאחר שחיות מעבדה שנחשפו לחומר לקו בגידולים סרטניים. בארה"ב הוא נאסר לשימוש ביתי כבר מ־2007, והסוכנות להגנת הסביבה בקליפורניה מסווגת אותו בתור חשוד כמסרטן עבור בני אדם. בעקבות כך, גם במשרד הבריאות בישראל הגיעו לאחרונה למסקנה שעדיף לא להשתמש בו בבית.

על פי המחקרים, הפרופוקסור מסוכן במיוחד לילדים ולנשים בהריון. במחקר, שפורסם ב־2011 ובוצע על ידי אוניברסיטת מנילה שבפיליפינים בשיתוף כמה בתי חולים ומוסדות אקדמיים בדטרויט, נמצאו בעיות מוטוריות בקרב ילדים בני שנתיים שאמהותיהם נחשפו לפרופוקסור בשימוש ביתי בעת הריונן. כמו כן, הסוכנות להגנת הסביבה בארה"ב (EPA) קבעה במהלך העשור הקודם שהפרופוקסור, שגורם לשיתוק מערכת העצבים של החרק ובכך מביא למותו, עלול לפגוע גם במערכת העצבים של בני אדם. גם כאן, המוּעדים להיפגע הם ילדים קטנים.

גם במדינות האיחוד האירופי ובמדינות אחרות בעולם קלטו כבר מזמן שמדובר בחומר בעייתי, ואסרו או הגבילו אותו לשימוש ביתי. תשומת לב מיוחדת הופנתה לסכנה שיש בחומר כשהוא בא בתרסיס, מאחר שכך מתפזרת כמות גדולה יותר של החומר לאוויר.

מי שאחראי בארץ לרישוי של תכשירי הדברה לשימוש ביתי הוא המשרד להגנת הסביבה. נציגי המשרד עומדים גם בראש הוועדה הבין־משרדית לרישוי חומרי הדברה, שתפקידה לאשר או לפסול חומרי הדברה. הנוהג הוא שחומרים מקבלים רישיון שימוש קצוב בזמן, ואז נבחנים מחדש.

ל"שישבת" נודע כי לאחרונה נערכו במשרד דיונים, שבעקבותיהם הוחלט להורות לחברת סנו ולשאר החברות המייצרות מוצרים מכילי פרופוקסור למצוא תחליף לחומר, כדי להוציאו משימוש ביתי גם בישראל. היעד להוצאת החומר משימוש נקבע ל־2016, כלומר, לפחות בעוד כשנה וחצי. אחת החברות ביקשה זמן נוסף להסתגלות, אך לא קיבלה.

למרות ההחלטה, אף אחד - לא בחברות המייצרות ולא במשרד להגנת הסביבה - לא יצא בהודעה פומבית בנושא כדי להמליץ לציבור אם וכיצד כדאי להשתמש בתכשירים הללו עד שיוצאו סופית משימוש ביתי. בכל סוּפר אפשר עדיין למצוא אותם על המדפים. מדבירים מקצועיים שעימם שוחחנו סיפרו שהם נמנעים בדרך כלל מלהשתמש בפרופוקסור, מתוך פחד על עצמם ועל לקוחותיהם.

הפרופוקסור נשאר במקום גם זמן רב אחרי שרוסס, ולכן יש לו אפקט ארוך טווח. ילדים עלולים להיחשף אליו גם אחרי שנראה שעקבות הריסוס הביתי חלפו. פרופ' יונה אמיתי, מומחה לרפואת ילדים, טוקסיקולוגיה ובריאות הציבור מאוניברסיטת בר־אילן וקופת חולים מאוחדת: "כטוקסיקולוג הייתי רוצה לראות את החומרים הללו יוצאים משימוש ביתי, אבל צריך להביא בחשבון שיש צורך בחלק מהם להדברה, כולל היבטים רפואיים, דוגמת קרציות של כלבים שיכולות להביא מחלות. לכן בתקופת הביניים הזאת צריך להחמיר את הוראות הבטיחות - הן למדבירים המקצועיים והן לצרכנים. חשוב להשתמש בחומר רק בצורה מבוקרת, לא ליד נשים הרות וילדים, ועם אוורור טוב. אם יש אלטרנטיבה - עדיף להשתמש בה".

בגלל יעילותו של הפרופוקסור בטיפול נגד פרעושים, אפשר למצוא אותו גם בקולרים נגד פרעושים של כלבים, הנמכרים בחנויות לחיות בית ובאינטרנט. בארה"ב כבר הוחלט לאסור את השימוש בקולרים שמכילים פרופוקסור עד שנת 2016, היות שילדים שמלטפים את חיות המחמד שלהם נחשפים לחומר. גם במשרד הבריאות הישראלי הגיעו למסקנה דומה, ומתכוונים לאסור את השימוש בקולרים.

פרופ' יונה אמיתי, מומחה לרעלים: "הייתי רוצה לראות את החומרים הללו יוצאים משימוש ביתי"

פועל כמו גז עצבים

הפרופוקסור יצא לראשונה כחומר קוטל חרקים בסוף שנות החמישים של המאה הקודמת. הוא שייך למשפחת הקַרבָמָטים, שפועלים על ידי השבתת האנזים אצטילכולין אסטראז, ובכך גורמים להשבתת התמסורת העצבית התקינה אצל נמלים, ג'וקים, פרעושים וקרציות, מה שמביא למותם. ככזה, הוא דומה בפעילותו לגז עצבים.

החומר נחשב רעיל במיוחד גם עבור דגים, ציפורים וחתולים, וכמובן לבני האדם. במדדי הרעילות לבני אדם הוא מסוּוג בדרגת רעילות בינונית, כשמעליו שתי דרגות של חומרים שנחשבים רעילים יותר, אך מתחתיו לא מעט חומרים הרבה פחות רעילים.

כבר בשנות השמונים הראו מחקרים באמריקה כי מדובר בחומר מסוכן למערכת העצבים האנושית, אך השימוש בו נמשך. ב־1996 החלה הסוכנות להגנת הסביבה בארה"ב להטיל הגבלות על השימוש בחומר, לנוכח ממצאים חדשים על סכנות בריאותיות הטמונות בו, עד שלפני שבע שנים הוחלט לאסור כליל את השימוש בו בבית. 

ככלל, כשמחליטים להוציא משימוש חומר שנמצא בתכשיר הדברה, נוהגים לעשות זאת באופן הדרגתי, כדי שהציבור לא יישאר לפתע ללא חומר אפקטיבי נגד המזיקים השונים. בעקבות הוצאת הפרופוקסור משימוש ביתי בארה"ב, נוצר שם מחסור זמני בחומר אפקטיבי לטיפול בפרעושים. 25 מדינות בארה"ב תמכו בהחזרתו לשימוש ביתי, כדי לתת מכת מנע לפרעושים, אולם נענו בשלילה.

מושל אוהיו, טד סטריקלנד, פנה ב־2010 במכתב לסוכנות להגנת הסביבה בוושינגטון, במטרה להשיב את הפרופוקסור לשימוש ביתי. במכתב התשובה שקיבל נכתב: "למרות שה־EPA מכיר באתגרים הרציניים שעימם מתמודדת אוהיו כתוצאה מהפרעושים, השימוש שאתה מבקש מציב סיכון בלתי מתקבל על הדעת לילדים, שעלולים להיות חשופים לפרופוקסור בחדר שעבר טיפול נגד פרעושים.

"פרופוקסור, נוסף על חברים אחרים מקבוצתו הכימית, יכול לגרום להשפעות על מערכת העצבים. הסקירה של סוכנות הבריאות על שימוש בחומר לצורך הדברת פרעושים מצביעה על כך שילדים שנכנסו לחדרים שטופלו עלולים להיות בסכנה של פגיעה במערכת העצבים. בייחוד יש חשש שהם ישאפו את החומר או ייגעו במקומות שרוססו ואחר כך יכניסו את האצבע לפה".

בארץ קיימים כבר עשורים רבים תכשירי הדברה לשימוש ביתי המכילים פרופוקסור. K300, שהפרופוקסור הוא החומר הפעיל בו ברמה של אחוז אחד, ליווה את ילדותם של רבים מאיתנו ונחשב למוצר הדגל של סנו. גם התרסיסים "K300 פלוס 8" ו־K500 של סנו, ו"די־תיקן" ו"סוויפ 1000" של חברת סאסאטק מקיבוץ סאסא מכילים פרופוקסור בשיעור של אחוז אחד. תכשיר "סטופתיקן פיתיון", המיובא על ידי חברת אורגני שלי מארה"ב, מכיל את החומר בשיעור של 2 אחוזים, אולם לא מדובר בתרסיס כך שהסכנה נמוכה יותר. תמיסת "קטלן" של סאסאטק מכילה את החומר בשיעור של 0.86 אחוז. את הרשימה אפשר למצוא באתר המשרד להגנת הסביבה, במנוע החיפוש לתכשירי ההדברה המותרים לשימוש לציבור.

על פי הכיתוב באתר סנו, "K300 זכה 14 פעמים ברציפות בתואר המוצר הנמכר והיעיל ביותר בישראל". לצד הכיתוב אין כל פירוט על הרכבו הבעייתי של התכשיר או על הסכנות הבריאותיות המיוחסות לו: חשד לסרטן, ופגיעה אפשרית במוטוריקה או במערכת העצבים.

כך נכתב על התרסיס באתר: "סנו K300 מכיל תרכובת יעילה לטיפול תקופתי מונע, קוטל ביעילות את כל סוגי החרקים, הזוחלים, ובעיקר התיקנים... מיועד לריסוס בארונות המטבח (לא על מזון!), מתחת לכיור, למקרר, לתנור, בחצר ליד פחי האשפה ובסדקים שסביב משקופי הדלתות והחלונות. השתמשו בסנו K300 בריסוס ישיר להשמדה מיידית של חרקים זוחלים, ריסוס חוזר ייעשה כעבור חודש־חודשיים, או עם הופעת החרקים מחדש. פעיל לאורך זמן, המוצר הנמכר והיעיל ביותר בישראל לחיסול חרקים לאורך זמן".

אין זכר להחלטה להוציא את הפרופוקסור משימוש עד שנת 2016, ואין שום המלצות חדשות מה לעשות עד שהדבר יקרה.

גם באתר של סאסאטק אין שום אזכור לסכנות שבחומר. התכשירים מוצגים ללא פירוט ההרכב הכימי שלהם וללא כל מידע נוסף, פרט לעובדה ש"המוצר ברישיון איכות הסביבה" - ניסוח מעורפל, שהכוונה בו כנראה לאישור של המשרד להגנת הסביבה.

גם ד"ר אשר פרדו, מנהל מחלקת המחקר במוסד לבטיחות ולגהות, סבור ש"אם ניתן שלא להשתמש בפרופוקסור ולקנות במקומו תכשיר אחר שאין בו סיכון כזה - זה עדיף. אבל אם לא ניתן, אז צריך להקפיד לא לרסס בניגוד לכיוון הרוח, לא ליצור ענן ולרסס קרוב לרצפה. אם מדובר בכמות גדולה של ריסוס, כדאי לשקול קניית מסיכה. מדובר בחומר שיכול להתפזר בצורה של 'טיפות', אז אם רוצים לעצור טיפות, צריך איזושהי מסיכה".

למה אף אחד לא טרח ליידע את הציבור על מידת הסכנה שיש בחומר?

"זה תפקידם של משרד הבריאות ושל המשרד להגנת הסביבה. וגם אם מיידעים, איך? חד־פעמית ברדיו - זה לא יעיל. תווית אזהרה על המוצר, כמו בסיגריות, יכולה בהחלט לעשות את העבודה".

"סטופתיקן פיתיון". סכנה נמוכה יותר 

החשש: פגיעה בחלב אם

לפני כחודשיים פורסמו באסיה מחקרים על מסוכנות הפרופוקסור לילדים ולעוברים, במסגרת קמפיין נגד שימוש בחומרי הדברה ליד ילדים. נוסף על אזהרות על חשש לסרטן, בעיות נוירולוגיות ובעיות התפתחותיות, נכתב כי שאריות של פרופוקסור, כתוצאה מחשיפה אליו, עלולות להימצא בדם טבורי, בצואה הראשונה של תינוק, בחלב אם, בשערות ילדים ואפילו באבק בבית. 

במצב כזה היה אפשר אולי לצפות שאזהרה נגד שימוש בחומר תקפוץ מייד אצל כל רופא ילדים או רופא נשים, אבל זה לא המצב. "אי אפשר להעביר לרופאי ילדים אזהרה ספציפית על כל חומר", אומר פרופ' יונה אמיתי. "האזהרות צריכות להיות חלק מכללי הבטיחות למניעת הרעלות ותאונות בית. ההסברה בנושא נעשית על ידי קופות החולים, טיפות החלב של משרד הבריאות וארגון בטרם, כחלק מאסטרטגיה של חינוך והגברת המודעות למניעת הרעלות.

"לגבי פרופוקסור, לאור החשד לפגיעה בהתפתחות המוטורית ושאלות שעלו לגבי היותו מסרטן, יש לבצע חשיבה והערכה מחודשת של המשרד להגנת הסביבה ושל הגורמים האחראים לרגולציה: משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה".

ב־2 במארס נערך בתל אביב כנס "מדברים הדברה". העיתוי לא היה מקרי - כחודשיים לאחר ההדברה הרשלנית של מדביר בירושלים, שגרמה למותן של הילדות אביגיל ויעל גרוס, כתוצאה מגז פוספין שהושאר בדירה למרות שנאסר לשימוש ביתי. את הכנס אירגנו משרד הבריאות, "הקרן לבריאות וסביבה", עמותת "אדם טבע ודין" ובית הספר לממשל ולמדיניות באוניברסיטת תל־אביב, ונדונו בו היבטי השימוש בחומרי הדברה בישראל.

במהלך הכנס, במצגת מיוחדת, התייחסה ד"ר ברמן לסכנות הטמונות בחומרי הדברה. לפרופוקסור הוקדש עמוד במצגת, כ"חומר שעדיין נמצא בישראל בשימוש ביתי ובקולרים נגד פרעושים לכלבים". ד"ר ברמן ציינה כי "במחקר בפיליפינים, באזור חקלאי עם שימוש ביתי נרחב בקרבמטים (משפחת החומרים שלה שייך הפרופוקסור), חשיפה של האם לפרופוקסור לפני הלידה נמצאה קשורה להתפתחות מוטורית איטית יותר של ילדים בגיל שנתיים".

"זה לא אומר שמכל חשיפה אקראית צריך לדאוג מפגיעה", מרגיע פרופ' אמיתי. "ובכל זאת, זה ממחיש את הנקודה שנשים הרות, תינוקות וילדים קטנים חשופים יותר, ובסיכון גבוה יותר. בשימוש ביתי, בעיקר במשפחה עם ילדים קטנים, צריך במיוחד ליצור תנאי בטיחות גבוהים יותר. יש מלכודות ופיתיונות, שהם בטוחים יותר מאשר ריסוס וממזערים את הסיכון של חשיפה לחומר המסוכן.

"המחקר בפיליפינים מצוטט בהרבה מקומות כאזהרה פוטנציאלית לנזק בריאותי, וזו סיבה טובה לא להשתמש בחומר אלא בשימוש מאוד מבוקר, על ידי מדבירים, עם כל אמצעי הזהירות של לא להיות בבית, כדי להקטין את החשיפה. שימוש בפרופוקסור על ידי מדביר מקצועי צריך להיעשות תוך כדי נקיטת אמצעי בטיחות מקסימליים".

מרבית המדבירים שאליהם התקשרנו סירבו להשתמש בחומר. חלקם טענו כי מדובר בחומר לא יעיל, אבל היו גם כאלה שהביעו חשש גלוי ממנו. בועז קייזרמן, דובר ארגון המדבירים ומדביר מקצועי עם ותק של 15 שנה, אומר שהוא נמנע משימוש בפרופוקסור בריסוס בבתים של לקוחותיו. 

"אני פוחד להשתמש בחומר הזה. אני חושב שאלה רעלים שיכולים לפגוע גם בי וגם בלקוחות שלי, ואני לא מוצא שום סיבה להשתמש ברעלים כאלה חזקים".

מדביר אחר התקשה להסתיר את הבהלה בקולו. "אוי ואבוי לך. קרבמטים? אסור לרסס קרבמטים בבית". שאלנו למה שמדביר מוסמך לא ישתמש בפרופוקסור, אם הוא קיים בתכשיר לשימוש ביתי. "אסור בשום אופן להשתמש בקרבמט בתוך הבית", השיב המדביר, "זה חומר שלא מתפרק. מי אמר שזה שאת מחזיקה תרסיס כזה בארון זה דבר טוב? מדבירים לא משתמשים יותר בקרבמטים. בטח לא בבתים. אני לא צוחק, זה החומר הכי דומה לזרחנים אורגניים". 

לדברי המדבירים, הקרבמטים נחשבים פחות מסוכנים מהזרחנים האורגניים, שמוצאים בהדרגה משימוש בארץ מאז 2007. המגמה בשנים האחרונות היא להשתמש יותר ויותר בחומרים ממשפחת הפירֶטרואידים, שנמצאים במקום השלישי מבחינת המסוכנות שלהם.

ד"ר פרדו סבור כי "פרופוקסור לא נבדל מקבוצת הזרחנים האורגניים. הזרחנים האורגניים עוברים בחינה מחדש ומתחילים להוציא אותם, אבל עדיין יש היתר להשתמש בחלק מהם, ואני מקווה שלאט לאט הם יוצאו מהשוק. הדבר הזה נכון גם לגבי קרבמטים, רק שהתהליך הוא כנראה יותר איטי. בעשרים השנים האחרונות התחילו למצוא לחומרים האלה גם אפקטים כרוניים, שמופיעים אחרי זמן ואחרי חשיפה ממושכת".

ד"ר אשר פרדו. מנהל מחלקת המחקר במוסד לבטיחות ולגהות // צילום: יח"צ

"זה רעל, אבל זה מאושר"

התקשרתי לשירות הלקוחות של חברת סנו, לשאול אם יש סיכון בשימוש ב־K300. הצגתי עצמי כאם לפעוט שנמצאת בהריון, וסיפרתי שאני מבקשת להשתמש בתרסיס, אולם חברה מארה"ב שמתארחת בביתי והבחינה שהתרסיס כולל פרופוקסור, הזהירה אותי שלא לעשות זאת.

"כל החומרים שבהם סנו משתמשת מאושרים על ידי המשרד להגנת הסביבה, וכולם מאושרים לשימוש ביתי", אמרה הטלפנית. "אנחנו מאוד מקפידים על כל התקנים. אני לא אוהבת לרסס בבית ב־K300 כי יש לו ריח מאוד חזק. אם את משתמשת בו - אז רק מאחורי ארונות, מאחורי המקרר, לא במקומות גלויים שבהם נוגעים. אבל אם את חוששת, אז תשאירי את זה כבר לאחרי ההריון".

כשיש תינוק וילדים אפשר לרסס?

"מרססים פינות וחריצים ולא שוטפים את המקום".

ההוראות על המכל הן "לרסס ישירות על המשטח המטופל עד להרטבה יסודית".

"אבל לא משטחים של אוכל. מאחורי המקרר, מאחורי התנור".

אם אני מרססת בתוך הבית, אפשר בחופשיות או שצריך אוורור רציני?

"עדיף אוורור, אבל לא הייתי מרססת במקומות שילדים יכולים לגעת בזה". 

ומה לגבי מה שאמרה לי האורחת מארה"ב?

"בארץ אפשר להשתמש בחומר הזה, אין בעיה. אם את חוששת, ובאמריקה אומרים לא להשתמש, תשאירי אותו כבר לאחרי ההריון".

נציג מחברת סאסאטק, שענה לפנייתי הטלפונית, אמר לי שאפשר להשתמש בחומר בלי בעיה, גם אם אני בהריון ויש ילדים קטנים בבית. נציג החברה ביקש שנעבור יחד על תווית המוצר "די־תיקן", כדי לראות את הרכבו הכימי. כשנקבתי בשם החומר פרופוקסור, הוא אמר תחילה: "זה חומר פירטרואידי, חומר הדברתי" (למרות שפרופוקסור שייך למשפחת הקרבמטים ולא למשפחת הפירטרואידים).

אני יכולה להשתמש בזה?

"זה רעל, אבל זה מאושר על ידי משרד הבריאות לשימוש בבתים. אם את רגישה לחומר מסוים, אל תשתמשי". 

היתה אצלי אורחת מאמריקה שאמרה שאצלם החומר הזה נאסר לשימוש ביתי.

"עדיין, בישראל זה מאושר לשימוש. אלו חומרי הדברה שלא כדאי לנשום אותם כשמרססים. כדאי להשאיר מאוּורר וכל אמצעי הבטיחות, מה שכתבנו. אבל זה מוצר מאושר לשימוש ביתי".

ואם אני בהריון?

"זה לא משפיע אם לא נושמים ומשתמשים לפי הכללים - לאוורר את המקום, ולא לנשום את החומר יותר מדי".

אפשר חופשי לרסס על הרצפה?

"כן, לזה זה מיועד. מאושר לשימוש ביתי, אין בעיה".

אז לרסס חופשי, איפה שאני רוצה, גם עם ילדים זוחלים? החומר בטוח לשימוש?

"כן, בטוח לשימוש. יש אישורים מהמשרד להגנת הסביבה. שתביני, זה לוקח שנים לאשר, והכל נבדק - אחוזי הדברה, אחוזי חומר, השפעה על בריאות האדם. זה בסדר גמור".

הנציגה במוקד לפניות הציבור של המשרד להגנת הסביבה ביקשה שהות לבדוק על החומר, וחזרה כעבור חצי שעה עם תשובה. "נכון, זה אסור לשימוש בארה"ב. בישראל יש ועדה שמאשרת חומרי הדברה, ובחודש יוני הוחלט להוציא את החומר הזה בהדרגה משימוש. ב־2016 כבר יהיה אסור להשתמש בו. נכון לעכשיו, חומרים שקיימים - קיימים, והמטרה היא בעצם להקטין את החשיפה של הציבור".

מה אתם ממליצים, להשתמש או לא?

"החומר הזה הוא לא משהו מסוכן. אם את משתמשת בזה הרבה, אז כדאי לצמצם. חלק מהעניין זה גם בגלל שבמדינות אחרות הוציאו את החומר הזה משימוש, אז גם בישראל רוצים לעשות יישור קו עם הדברים האלה".

יש חומרי הדברה פחות מסוכנים שאתם יכולים להמליץ לי עליהם?

"יש לנו באתר חומרי הדברה שמאושרים לשימוש הציבור. אני מציעה שתסתכלי שם".

אבל גם החומר הזה נמצא באתר.

"עבור כל חומר את יכולה לראות מה הוא מכיל. חומר שהיתר השימוש בו עומד לפוג בקרוב - סביר להניח שיהיו עליו עדכונים חדשים".

אז פשוט לחפש תכשיר שאין בו את החומר הזה? זה מה שאת ממליצה?

"כן".

מרססים חופשי, גם איפה שזוחלים ילדים // צילום: יהושוע יוסף

תכשירים נטולי פרופוקסור

בשוק אפשר למצוא לא מעט תכשירי הדברה לשימוש ביתי שאינם מכילים פרופוקסור, ושהחומר הפעיל בהם הוא בעיקר ממשפחת הפירטרואידים. לפחות שבעה תכשירים כאלה רשומים באתר המשרד להגנת הסביבה - ובהם "רב קוטל", K333 ו־K301 של סנו, ו"רייד קוטל חרקים" ו"באג אוף" של סאסאטק - רשימה חלקית. לגבי K301 מציינת סנו באתר שלה כי "החומרים הפעילים הם מקבוצת הפירטרואידים, חומרי הדברה הפועלים במגע ובקיבה על מערכת העצבים של החרק". על K300, כאמור, אין באתר שום פירוט של ההרכב והחומר הפעיל.

בין המוצרים בארץ המכילים פרופוקסור אפשר למצוא גם תכשירים המיועדים למדבירים מקצועיים בלבד. אחד כזה הוא "אפקטיב פורטה", המשוּוק על ידי חברת "מכתשים". מדובר בפרופוקסור טהור בריכוז של 17.2 אחוזים, שהמדביר מוהל במים, ואז אחוז הפרופוקסור הפעיל הוא בין חצי אחוז לשלושת רבעי האחוז. בתכשירים לשימוש ביתי, ריכוז הפרופוקסור נע בין אחוז אחד לשניים - כפול ויותר מהחומר המיועד למדבירים.

ד"ר פרדו: "במצב של אחוז אחד עד שניים, פוטנציאל החשיפה גבוה יותר. ריסוס הוא גם מסוכן יותר משימוש בקפסולות או בפיתיונות, כי בריסוס יוצרים נפח אוויר גדול שבו יש חומר שאנחנו עלולים לנשום. אקט של ריסוס תמיד חושף יותר מפעולה של קפסולה, שאת מניחה ואפילו לא באה איתה במגע".

"השימוש בתכשירים לציבור הרחב הוא תחום שאין לו בעצם אבא והוא די פרוץ", אומר בועז קייזרמן מארגון המדבירים. "בתחום הזה, האינטרס הראשון זה למכור רעלים. אינטרס כלכלי טהור. אין באמת אג'נדה. הוועדה לרישוי חומרי הדברה מוציאה משימוש חומרים, אבל אני לא מרגיש שזה חלק מתמונה כוללת של הסתכלות על הענף. מה שמתסכל בעניין הזה הוא שבסוף הם מחטיאים את המטרה. הם לא צריכים להוציא את הרעלים אלא ליצור מודעות בקרב הציבור ולהכתיב מדיניות. בענף ההדברה אין מדיניות, רק כיבוי שריפות".

קייזרמן מכיר מקרוב את הרגלי השימוש של הציבור הישראלי בחומרי הדברה לשימוש ביתי. "את לא מאמינה איפה אני רואה חומרי הדברה מאוחסנים בבתים. אין שום זהירות. החומרים כשלעצמם הם לא כל כך מסוכנים, אבל הם מתחילים להיות מסוכנים בשימוש מוגבר ולא נכון.

"הכי קל זה לרסס. זה טיפול אגרסיבי שנותן תוצאות על המקום, כי הג'וק מת, וככזה הוא מתאים לוולגריות הישראלית ולחיפוש אחרי פתרונות אינסטנט שלא באמת פותרים את הבעיה. אם תטפלי במבנה ותעשי סדר וניקיון, רוב הסיכויים שתפתרי את הבעיה גם בלי לרסס. אם לא תטפלי בבעיה, תפגשי את המזיקים בשיא הכוח שלהם, ואז תצטרכי לרסס שוב ושוב, ותעשי שימוש מוגבר בחומרי הדברה על הגוף שלך ושל הילדים שלך. זה סוג של אסון טבע שיוצא משליטה".

גם אם החלטתם להיפטר מהחומרים הרעילים בבית, תגלו עד מהרה שמדובר בעניין קשה לביצוע. רבים מהמדבירים שעימם שוחחנו הבטיחו לנו "הדברה ירוקה" ובטוחה, אלא שבארץ, הדברה כזו פשוט לא קיימת. כך נכתב באתר של המשרד להגנת הסביבה: "כיום לא קיימים תכשירים רשומים המוגדרים 'אורגניים' או 'ירוקים'. בשל חשיבות הנושא, והרצון של המשרד לעודד הדברה בשיטות ידידותיות לסביבה, התקבלה החלטה ליצור קריטריונים ברורים למושג 'הדברה ירוקה' או 'הדברה ידידותית לסביבה', כדי להביא בפני הציבור מידע ברור בנושא ולהעלות את המודעות לנושא ולמנוע שימוש מטעה במונחים אלה. קריטריונים אלו, כשיגובשו, יופצו לכלל הציבור, לציבור המדבירים ולחברות המייצרות או מייבאות תכשירים לישראל - על מנת למנוע הטעיה בנושא זה".

לא רעיל - יותר יקר

נשאלת השאלה מדוע נדרש זמן כה רב כדי לגבש כללים למושג הדברה ירוקה, המוּכר והרווח בעולם, שיכול להפחית את זמינות השימוש בחומרי הדברה רעילים בבית. המשרד להגנת הסביבה אומר בתגובה: "כיוון שהמשרד להגנת הסביבה מתנגד להטעיית הציבור, אנו לא מאפשרים רישום של תכשירים שלא הוכחו כיעילים להדברת מזיקים. מרבית התכשירים האורגניים אינם יעילים כלל או שהם יעילים לטווח זמן קצר ביותר. עם זאת, המשרד בוחן כל הזמן את הבקשות המוגשות לפניו ונותן העדפה לשימוש בחומרים רעילים פחות".

גם תחליפים טבעיים כמעט לא קיימים, ובכל מקרה אינם נחשבים אורגניים, כיוון שפשוט אין כללים בארץ שיקבעו מה אורגני ומה לא. באתר המשרד להגנת הסביבה אפשר למצוא שלושה כאלה, המבוססים על חומר שנקרא D-Limonene, שעשוי מקליפות תפוז: "אורנג' גארד" ישראל, "הדרית" ו"טופז". לא הצלחנו למצוא אותם ברשתות השיווק אלא רק בחנויות טבע. אנשי המכירות בחנויות הללו ידעו רק לומר ללא היסוס שמדובר בחומרים אורגניים, הגם שהדבר לא נכון.

התכשירים הבלתי רעילים אכן נחשבים כבלתי מסוכנים לשימוש על פי המשרד להגנת הסביבה. כך, למשל, בעת חידוש הרישיון לתכשיר "אורנג' גארד" על ידי המשרד להגנת הסביבה ב־2012, הוחלט להסיר את סמל הגולגולת הידוע, שמעיד על רעילות. ואולם התכשירים הללו יקרים בדרך כלל מחומרי ההדברה מבוססי הרעל, לעתים פי שניים ויותר; והשילוב הזה, של מחיר גבוה ואי נגישות יומיומית בסופר, הוא חסם שוק רציני ששולח את הציבור כמעט בלית ברירה אל האופציה הרעילה.

"צריך ליצור אג'נדה", אומר בועז קייזרמן. "אם לימדו אנשים לא לקטוף פרחים מוגנים ולחגור גם מאחור, אפשר ללמד אותם לא להשתמש בחומרי הדברה. השימוש בחומרים כאלה לא יכול להוביל את הלחימה במזיקים, אלא קודם צריך לבדוק מה במבנה מביא את החרק, ואם בבית אין מצבורי לכלוך. יכול להיות שצריך לרסס, אבל יש הרבה סיכויים שלא".

לדבריו, יש לאסור בחוק פרסום של חומרי הדברה, כי "הפרסום מרדים אותך לגבי הסיכון ומבטיח הבטחות שווא לגבי אפקטיביות לאורך זמן, שאפילו אני כמדביר לא יכול להבטיח".

ד"ר פרדו: "אם אפשר לא להשתמש בחומר פרופוקסור ולמצוא חומר חלופי, זה עדיף. אם משרד הבריאות רוצה לשים תווית אזהרה - שיבורך. הצרכן יחליט אם להשתמש או לא. אם התנאים יוצרים חשיפה משמעותית - דקות ארוכות, כמויות גדולות, תדירות של יום־יום או פעם בכמה ימים - לאדם כזה הייתי מציע להגן על עצמו במסיכה, עד שהוא ישתכנע שאולי צריך להשתמש במשהו אחר". 

בועז קייזרמן. "הפרסום מרדים אותך לגבי הסיכון ומבטיח הבטחות שווא"

•   •   •

תגובה: "המוצרים - באישור המשרד להגנת הסביבה"

מחברת "סנו" נמסר: "כל מוצרי סנו לטיפול במזיקים משווקים לציבור בישראל בהתאם להנחיות מפורטות ולתקנות שנקבעו על ידי משרד הגנת הסביבה ובהתאם לכל דין. טרם שיווקם נבדקו מוצרים אלה בקפידה ואושרו על ידי ועדה מקצועית של המשרד להגנת הסביבה, שבוחנת בין השאר את הרכב החומרים הפעילים ואת תווית המוצר. על כל מוצרי סנו מופיעה התוויה (הוראות שימוש) מפורטת, על פי דרישות המשרד להגנת הסביבה, ובתוך זאת גם הרכב החומר הפעיל.

"בניגוד למשתמע משאלותיכם, טיפול במזיקים באמצעות מוצרי סנו מציע יתרונות משמעותיים לצרכן. מוצרי סנו מכילים כמויות מזעריות של חומרים פעילים בהשוואה למוצרים המשווקים למדבירים בלבד. החשיפה לחומר פעיל שבו משתמש מדביר מקצועי יכולה להיות גבוהה פי 7 ויותר מהחשיפה לחומר פעיל בשימוש ביתי על פי ההוראות שעל התווית. בנוסף, מחירם של מוצרי סנו הוא פחות מעשירית ממחיר ההדברה המקצועית, ומכאן שהם מספקים פתרון אפקטיבי בטוח וחסכוני לצרכן.

"סנו תמשיך לפעול בתחום זה תוך שמירה על ביטחונם של הצרכנים, בהתאם להנחיות המשרד להגנת הסביבה ותוך הקפדה מלאה על החוק".

מחברת "סאסאטק" נמסר: "חברת סאסאטק מקפידה לפעול על פי ההנחיות והנהלים של המשרד להגנת הסביבה, האגף לביקורת חומרי הדברה ומזיקים. כל מוצרי ההדברה המשווקים על ידנו מאושרים על ידי המשרד להגנת הסביבה, בכלל זה כל הטקסט, האזהרות והמידע שמופיעים על גבי האריזות".

מחברת "אורגני שלי" נמסר: "טרם קיבלנו כל מסמך מנחה מהמשרד להגנת הסביבה".

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "המשרד שמע חוות דעת מקצועית על יעילות הפרופוקסור משורה של חברות וגופים, על הסכנות בשימוש בו ועל ההשלכות הכלכליות בהוצאת החומר מתכשירים קיימים. לאחר שקלול כלל הגורמים, הגענו למסקנה כי יש לפעול בהדרגה להוצאת החומר משימוש ביתי, כדי לאפשר פיתוח של תכשירים חלופיים המתאימים לאקלים הישראלי ויעילים נגד המזיקים בישראל. כל עוד השימוש בתכשירים נעשה בהתאם להוראות התווית שעל התכשיר, אין כל סכנה לבריאות, ולכן אין צורך להזהיר את הציבור.

"אם היה מידע ודאי שהחומר עלול לגרום לסרטן או להרעלה בשימוש בהתאם להוראות, הוא היה יוצא משימוש באופן מיידי, ומזמן. מכיוון שאין מידע כזה, בחרנו לפעול מתוך עקרון הזהירות המונעת, ולהוציא את החומר משימוש ביתי בהדרגה. זאת, על מנת לאפשר פיתוח חלופות יעילות ופחות רעילות וכדי ליישר קו עם מדינות אירופה המתקדמות ביותר בתחום. לאור יעילותו, החומר ימשיך לשמש מדבירים מוסמכים.

"באשר לקולרים - לא ניתן להשוות בין קולרים הנמצאים 24 שעות על בעל חיים, שילדים באים איתו במגע ישיר באופן תכוף ואף ישנים איתו, לבין ריסוס נקודתי הנעשה בהתאם להוראות. בעניין זה מידת החשיפה היא שונה לגמרי, ולכן לא ניתן להשוות בין השימושים. יצוין כי חצי מחברי ועדת אישור חומרי הדברה הם נציגי משרד הבריאות, והתיאום בין המשרדים מלא.

"בעת פנייה למוקד המידע, כל מקרה נדון לגופו בהתאם למזיק ולמצב במקום. אין כל הנחיה שלא להשתמש בתכשיר המכיל פרופוקסור, כל עוד השימוש הוא בהתאם להוראות. המשרד מפנה את הציבור למידע הרב על תכשירים, המופיע במערכת חיפוש תכשירי הדברה באתר המשרד".

ממשרד הבריאות נמסר: "גם במדינות אחרות, כשיש החלטה לבטל שימוש בחומר הדברה, מדובר בתהליך הדרגתי. ההחלטה על הוצאת תכשיר משימוש נותנת לחברות המשווקות זמן להיערך לשינוי ולפתח תחליפים יעילים לתכשיר. יש לציין כי מזיקים כגון פרעושים וקרציות גורמים למטרד משמעותי ועלולים להעביר מחלות, ולכן לא ניתן לבטל תכשירים יעילים באופן מיידי. 

באופן כללי, יש להעדיף שיטות למניעת הגעה של מזיקים לבית – למשל, שמירה על ניקיון בבית, סתימת רווחים מתחת לדלתות והתקנת רשתות בחלונות. אם יש צורך בתכשירי הדברה ביתיים, יש להשתמש בפיתיונות או בג'ל במקום ריסוס, כדי להפחית את החשיפה והסיכון של בני הבית. 

"לגבי קולרים לחיות מחמד, ההתייחסות שונה, בגלל הריכוז הגבוה של חומר פעיל (כ־10 אחוזים) ופוטנציאל החשיפה הגבוה בקבוצות רגישות (כמו ילדים קטנים). הוועדה הבין-משרדית לרישום תכשירים וטרינריים המליצה ב־2012 להוסיף על האריזה של קולרים המכילים פרופוקסור את האזהרה: 'מכיל חומר מסרטן'. לאור התפתחויות רגולטוריות במדינות אחרות, במארס 2014 המליצה הוועדה על ביטול השימוש בפרופוקסור בקולרים לחיות מחמד.

"בכל שימוש בתכשיר הדברה יש לקרוא את התווית, להקפיד על שימוש על פי הוראות השימוש בתכשיר ולנקוט את כל אמצעי הבטיחות המופיעים בתווית. למשל, בעת השימוש בקולרים יש למנוע מגע של ילדים עם הקולר. בנוסף, יש למנוע מגע בין חיית המחמד וילדים קטנים במשך יום לאחר ששמים את הקולר על הכלב או החתול".

 

shishabat@israelhayom.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו