"החתונה והחיים עם הדר הם חלום שיישאר חלום"

"קיבלתי על עצמי את דיני האבלות, אפילו שלא נישאנו", אומרת עדנה סרוסי, ארוסתו של סגן הדר גולדין ז"ל, שנפל בקרב ביום שישי האחרון. בראיון ראשון היא מספרת על האהבה הגדולה, על ההכנות לחתונה ועל האבל העמוק. "החתונה והחיים עם הדר הם חלום, שיישאר חלום".

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

היא נוגעת בטבעת האירוסים שעל אצבעה. בעוד חודש וחצי היתה אמורה להצטרף אליה טבעת נישואים. שמלת הכלולות כמעט מוכנה. ההזמנות, שאוירו בידי הדר, היו אמורות להישלח. "לאהבה לא ממומשת יש כאב משלה, אני לא יודעת, אולי קשה יותר מלאבד בעל".

גולדין נחשב לחטוף עד שבמוצאי שבת הוכרע כי הוא חלל צה"ל. לדבריה, "כשדיברנו על איום החטיפות, הדר אמר לי שהוא יילחם עד הסוף, שלא ייתן שייקחו אותו חי בשבי. אני יודעת שהוא נלחם עד הדקה האחרונה. הוא נהרג על משהו שהוא מאמין בו, על הגנת המולדת".

על אותו לילה, שבו הוצגו הממצאים שהובילו לקביעת מותו, מספרת עדנה: "שאלתי אם הם בטוחים במאה אחוז במה שהם אומרים. התיאורים הגרפיים זיעזעו אותי, זה לא משהו שארוסה צריכה לשמוע, אבל הייתי צריכה לשמוע אותם כדי להבין שזה סופי".

לפני תשע שנים נעקרה משפחתה של עדנה מגוש קטיף, וקילומטרים ספורים מביתה נלקח ממנה אהובה. "תשעה באב יהיה אצלי תמיד חורבן בית שלישי. הראשון הוא בית המקדש, השני הוא הבית בגוש קטיף, השלישי הוא הבית שלא אקים עם הדר".

עדנה והדר יצאו במשך שנה וחצי, עד ההחלטה להתחתן. "מגיעות אלי לשבעה נשים שהארוס שלהן נהרג במלחמת יום הכיפורים. זה יפה שהן מרגישות צורך לבוא ולהזדהות, אבל אין בזה שום דבר מנחם. אני לא יודעת מה היה להן, איזה בן זוג היה להן, איזו אהבה, ואני כן יודעת מה היה לי. אחרי הפגישה הראשונה עם הדר התקשרתי לחברה ואמרתי לה: 'הוא מדהים, אבל אני לא בטוחה שאני ראויה לו'. הוא האדם הכי חי שהכרתי".