בשעה 12:08 בצהריים נפתחת דלת בניין מגורים בעיר בלב השרון, וגבר צעיר יוצא החוצה, ממצמץ אל מול קרני השמש החזקות. שערו הכהה סתור, הוא לובש מכנסיים לבנים קצרים וחולצה שחורה, ונועל נעלי התעמלות שגדולות מרגליו לפחות במידה אחת. תנועותיו מהירות מאוד. הוא צועד במורד הרחוב, מתופף בעצבנות באצבעות ידו הימנית על בטנו, מדי פעם מציץ אל תוך חנויות ומעבר לכתפו.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
פתאום הוא עובר את הרחוב, חוצה ארבעה נתיבי תנועה, חומק בזריזות מרכב שכמעט פוגע בו, מגביר את מהירות הליכתו ונטמע בתוך ההמון.
ארבעה גברים חמושים דולקים אחריו, והוא לא יודע. אחד מהם צפה עליו מחצר הבית הסמוך לבניין מגוריו, השני המתין ליציאתו בחדר מדרגות של בניין אחר, השלישי שוחח עם אישה צעירה בגינה ציבורית, והרביעי המתין ברכב פרטי. עכשיו הם אחריו. בכל רגע גבר אחר מוביל את המעקב אחרי "המפוקח", כך הם קוראים לו.
הם מתחלפים ביניהם מדי כמה דקות, ותוך כדי תנועה משנים את חזותם החיצונית. מחליפים כובע בכיפה, משקפי שמש במשקפי ראייה, חולצה אפורה בחולצה כחולה. לכל אחד מהם אוזנייה קטנה, והם מדווחים זה לזה על התקדמותו המהירה, הכמעט מהירה מדי, של המפוקח. עד שהוא מפתיע ועוצר במרכז מסחרי קטן, והם מייד נפרסים בשטח במיומנות.
אחד מהם נכנס אל חנות אופטיקה, ומשקיף על המפוקח מעבר לחלון קטן, שני נכנס לקנות משקה קר במכולת ומתבונן עליו משם. שניים אחרים מסתתרים בחצרות בתים.
המפוקח משוחח בטלפון. צועד הלוך וחזור, חסר שקט, מביט לכל עבר. נראה שהוא מחשב את המשך פעולותיו. שוב הוא ממצמץ אל מול קרני השמש, ואז פותח בהליכה המהירה שלו, ושב במדויק על עקבותיו, עד שייעלם בחזרה בבניין מגוריו. באוזניות עולה התהייה האם המעקב נשרף.
המעקב לא נשרף
שעה אחת לפני. ארבעת הגברים יושבים בחדר משרדים ממוזג בכלא אשמורת, מתקן האימונים של שירות בתי הסוהר. זה המטה של יחידת "צור", יחידת פיקוח ומעקב אחר עברייני מין, שייעודה "הגנה על הציבור מפני עבירות מין שיבוצעו על ידי עבריינים שהורשעו בעבירות מין". במסגרת השבוע למניעת אלימות, ביוזמת המשרד לביטחון הפנים, מאפשרת היחידה הצצה נדירה אל פעילותה.
הבחור שהם יעקבו אחריו היום, בן 29, נכנס לפיקוח בינואר השנה לאחר שנשפט לחמישה חודשי מאסר על תנאי. הוא הורשע בביצוע עבירת מין בילדה בת 11 שהמתינה בתחנת אוטובוס, ולאחר מכן נמלט מהמקום.
כלאי י', ראש צוות הפיקוח, מפרט את פקודת המבצע: "אנחנו הולכים להתחקות אחריו, לאסוף עליו עוד מידע ולהצליב נתונים קיימים. גובהו מטר ושבעים, מבנה גוף רזה, שיער שחור, וסימן הזיהוי שלו הוא צלקת במרכז הפנים. הוא מתגורר עם הוריו ואחיו, לא עובד, ואין לו סדר יום קבוע. לא יציב נפשית, נוטל תרופות פסיכיאטריות, וביטחונו העצמי נמוך. מתפקד ברמה גבולית ולא משתף פעולה עם גורמים מטפלים. רמת המסוכנות שלו מוגדרת כבינונית.
"למפוקח אסור ליצור קשר עם קטינים או קטינות, וחובה עליו לקבל מאיתנו אישור לכל עבודה, בין שבתשלום ובין שלא, בין שבקרבת קטינים ובין שלא. כיוון שלא קיבל מאיתנו אישור עבודה, גם אם הוא יעבוד כמנקה או כמחלק פלאיירים, בתשלום או אפילו בחינם, מדובר בהפרת צו הפיקוח שהוטל עליו.
"הזירה ההתחלתית לפעילות היום היא אזור מגוריו. על פי מידע שהוא מסר לקצין הפיקוח האחראי עליו, הוא אמור לצאת למרכז העיר. אין לו עוגנים קבועים, כך שכל העיר פרוסה בפנינו. נתחיל בתצפית ישירה על הבית, ומשם נמשיך בעיקוב רגלי סמוי, תוך כדי החלפת זהויות.
"אני מזכיר, המטרה הראשונה היא פיקוח ומעקב במטרה להגן על הציבור מפני ביצוע עבירות מין נוספות. שימו לב, בשעות האלה יש תנועה רבה של ילדים, ולכן הן השעות המועדות. אם נראה כי המפוקח עומד ליצור קשר או מתקרב אל קטין, יש לצמצם את המרחקים אליו, ובמידת הצורך לנתק אותו מסביבת הקטין. אין לאפשר לו בשום אופן ליצור קשר עם קטין".
המעקב לא נשרף באותו יום. הוא נמשך כשעתיים, שבמהלכן המפוקח שב ויצא מביתו, נושא בידיו מחשב. הוא ניגש לחנות מחשבים כדי לתקן את המחשב, המשיך להסתובב חסר מעש ברחבי העיר, וחזר הביתה. צוות המעקב הבין שחשוב ליצור איתו קשר, וקצין הפיקוח שלו יצא מפינת המסתור ליד ביתו וחבר אליו לשיחה. המפוקח סיפר לו שהוא מתוסכל, מלא חששות ומשועמם. תחושות שהן נורות אדומות מהבהבות, שכן הן עלולות להוביל בקלות לביצוע עבירת מין נוספת.
קצין הפיקוח האזין לו, הזכיר לו את התנאים והמגבלות שמוטלים עליו, הבהיר לו שהוא מודע לכל פעילויותיו באותו היום ועודד אותו למצוא לעצמו מסגרת תעסוקתית, שתאושר על ידי היחידה.
תופרים חליפת פיקוח
זו השנה השביעית לפעילותה של היחידה, שהוקמה ב־2007, בעקבות חקיקת החוק להגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין. החוק קבע כי כל אדם שהורשע בעבירת מין יעבור הערכת מסוכנוּת על ידי מעריכי מסוכנות במרכז לבריאות הנפש, וכל מי שרמת המסוכנות שלו תוגדר מעל לנמוכה יהיה מיועד לפיקוח, בתנאים שונים. מדובר באוכלוסייה של כשני שלישים מכלל עברייני המין המורשעים בישראל, ובסך הכל - קרוב לאלף איש.
אנשי המטה של היחידה, ובהם קרימינולוגית קלינית ויועצת משפטית, ממליצים לבית המשפט על תנאי הפיקוח שיוטלו על עבריין המין, בהתאם לרמת המסוכנות, והשופט קובע מה יכלול צו הפיקוח. הצו תקף לתקופה של עד חמש שנים, אבל אפשר להמשיך ולהאריכו עד עשרים שנה, בהתאם להערכות מסוכנות עדכניות.
לכל מפוקח מוצמד קצין פיקוח של היחידה, ונתפרת לו "חליפת פיקוח" שמותאמת לו במיוחד. להתאמה הזאת חשיבות רבה במניעה או בצמצום רצידיביזם (הישנות העבירות). עברייני המין מודעים לכל פרטי הפיקוח, כולל לעובדה שהם עשויים להיות נתונים למעקבים סמויים ולתצפיות.
במסגרת הפיקוח על עברייני מין אפשר להטיל עליהם שורה ארוכה של איסורים - על צריכת סמים ומשקאות משכרים, החזקת חומרים הגורמים לעוררות מינית, הימצאות מחוץ למקום המגורים בשעות מסוימות של היום או הלילה, קיום קשר עם עברייני מין אחרים, הימצאות בקרבת קטינים, שימוש באינטרנט, רכישה, אחזקה או נשיאה של חפצים מסוימים, עבודה במקומות מסוימים ולעיתים גם נהיגה.
על עבריין המין מוטלת חובה למלא אחר התנאים ולהיפגש עם קצין הפיקוח שמונה לו, במועדים ובתדירות שיקבע הקצין. אם לא יעמוד באלה, הוא מסתכן בתקופת מאסר של עד שנתיים בפועל.
"אופי הפיקוח נקבע על פי מאפייני העבירות והאישיות של העבריין", מסביר מפקד יחידת צור, סגן גונדר קובי אושרי (37). אושרי משרת ביחידה מימיה הראשונים; עד שמונה למפקדה, לפני שנה, שימש בעצמו קצין פיקוח.
)))))4.jpg)
יחידת צור בפעולה. קציני היחידה עוברים הכשרה שכוללת לימודי קרימינולוגיה, עיקוב ותשאול // צילום: זיו קורן
"היה לנו מקרה של נהג הסעות שביצע עבירות מין בילדה בת 8. אני זוכר שקראתי את המעשים שהוא עשה והיו לי דמעות בעיניים. הוא היה דואג שהילדה תישאר אחרונה בסבב ההסעות, מקרין לה סרטים פורנוגרפיים בטלוויזיה של הרכב, וכך, בהדרגה, החל לבצע בה עבירות מזעזעות. אחרי שהוא השתחרר ממאסר, הוטלו עליו מגבלות שכוללות איסור הסעת קטינים וגם החזקת חומרים פורנוגרפיים".
כדי למנוע החזקת חומרים פורנוגרפיים, קצין הפיקוח מורשה לחפש במחשב או בכל אמצעי אחר המאפשר גלישה באינטרנט, וכן בבית, ברכב או בכל מקום אחר שבו אפשר להחזיק חומרים כאלה. ככלל, לקצין הפיקוח סמכויות רבות, ובהן הסמכות לדרוש מידע מהמפוקח ומבני משפחתו, להיכנס למקום מגוריו בנוכחותו, לערוך חיפוש על גופו, בביתו או ברכבו, לחדור אל חומר מחשב הנמצא ברשותו ועוד.
"המפוקח הוא אדם שחזר אל החברה, ואין דבר שאנחנו רוצים יותר מאשר שהוא לא יבצע עוד עבירה בחיים שלו", אומר אושרי. "הכוונה שלנו היא לעזור לו ולוודא שלא יבצע עוד עבירה, אבל לא להערים עליו קשיים ולפגוע בו, כי זה יכול להוביל בדיוק למטרה הפוכה מזאת שהוגדרה לנו".
איך אתם לא חושפים בפני כולם שהוא עבריין מין הנמצא בפיקוח ומעקב?
"אנחנו בונים איתו ביחד סיפור כיסוי, שיגבה את ההגעה שלנו לבית או למקום העבודה שלו בכל כמה ימים, או אפילו בכל יום. איזושהי מעטפת שלא תגרום לגורמים בסביבה שלו לחשוד במשהו. הרבה עברייני מין לא חושפים בפני חברים לעבודה ומכרים את אופי העבירות שבגינן הם הורשעו. גם בקרב עבריינים, עבירות מין נמצאות בתחתית ההיררכיה.
"נוסף על הפעילות הגלויה שלנו יש פעילות סמויה, שהמטרה שלה היא לוודא שהמפוקח מוסר לנו מידע אמיתי ושהוא לא עובר על תנאי הפיקוח שלו. יש מפוקח שהיה פוגע בנערות צעירות שהיה אוסף בטרמפים, ועליו נאסר לנהוג במכונית, אלא בליווי בגיר שמודע לעבירה שהוא עשה. בפעילות הסמויה שלנו אנחנו מוודאים שזה באמת המצב.
"אנחנו גם עוזרים להם להגן על עצמם מעצמם. מפוקח שלי סיפר לי שהוא חובב קומיקס, ולכן הוא הולך לקנות חוברות בחנות מיוחדת. אבל על האיש הוטלה מגבלה שאסרה עליו לשהות בקרבת קטינים, ובחנות ההיא היו קטינים בשפע. אז ביקשנו ממנו לקנות חוברות קומיקס באינטרנט".
קציני השב"ס ביחידת צור עוברים הכשרה שנמשכת חודשיים, וכוללת את לימוד החוק, לימודי רקע בקרימינולוגיה, עיקוב ותשאול. "בשיחות עם המפוקח אתה מוכרח להבין את כל אורחות חייו", אומר אושרי. "לקבל כל פרט מידע שיבהיר לך בדיוק מיהו המפוקח שלך, כדי שהפיקוח יהיה יעיל ומלא. אני רוצה לדעת עם מי הוא מסתובב, איפה, מתי, איך הוא מבלה, מה הוא אוכל, איפה הוא ישן.
"אם מפוקח אומר לי, 'אני לא ממש אוכל ארוחת ערב. לפעמים אני עובר בפלאפל והמוכר נותן לי חצי מנה, אבל בדרך כלל אני הולך לישון רעב' - זה רע מאוד מבחינתי. כי אם הוא הולך לישון רעב, הוא גם קם באמצע הלילה ומתחיל להסתובב, לחפש אוכל. הוא מוטרד, עצבני, אולי אלים. ואין ברירה, אתה חייב להיכנס עם המפוקח לפרטי פרטים של אופי ההתנהגות המינית שלו, כדי לזהות מוקשים. להבין מראש איך הוא עלול למעוד".
במהלך הראיון מתקשר אליו אחד מעשרות קציני הפיקוח שבפיקודו ומדווח לו שמפוקח מצפון הארץ סיפר שהוא מוצף בדחפים ומתקשה לשלוט בהם. "תחזק אותו ותגיד לו כל הכבוד שהוא משתף אותך", מנחה אושרי. "תגיד לו שמחר, כשהוא נוסע לבקר את המשפחה שלו במרכז, יתקשר אליך לפני, במהלך ואחרי הנסיעה, כדי לדווח לך מה מצבו. תעדכן את הצוות שישימו עליו עיקוב בזמן הנסיעה באוטובוס ובזמן הביקור".
על פי נתוני שב"ס, 73 אחוזים מעברייני המין המפוקחים פגעו בקטינים בני פחות מ־12. זאת למרות שרק כשליש מהמפוקחים מוגדרים פדופילים. הסיבה היא שקטינים הם אוכלוסייה פגיעה וחלשה יותר, שברבים מהמקרים מתקשה להגן על עצמה, לא תמיד מודעת לחומרת העבירות, וגם לא ממהרת להתלונן עליהן. במילים אחרות, יחידת צור מיועדת בעיקר להגנה על ילדים ובני נוער.
יותר ממחצית מהקורבנות הכירו את האדם שפגע בהם; ברבע מהמקרים, הפוגע הוא קרוב משפחה. בנות הן כ־75 אחוזים מהנפגעים.
"הנוכחות שלו זה הרתעה"
גדי (שם בדוי) מפוקח זה שש שנים. הוא בן 50, הומוסקסואל, בעל עבר פלילי עשיר בעבירות מין בנערים, וריצה שבעה מאסרים במהלך שלושים השנים האחרונות. מסוכנותו המינית מוגדרת כגבוהה, וצו הפיקוח שלו כולל איסור התחברות עם קטינים, איסור גורף על הכנסת קטינים אל ביתו, התרחקות ממקומות כינוס ייחודיים לקטינים וקבלת אישור קצין פיקוח למקום עבודה.
"המגבלה שהטילו עלי לא להגיע לסאונה של גייז היא חארטה", הוא מוחה בפגישה עם כלאי ש', קצין הפיקוח שלו, שנערכת במרפסת הדירה שהוא חולק עם אמו הקשישה במרכז הארץ. "אני אומר לך, לא נכנסים לשם קטינים, המשטרה מגיעה לביקורים ואני הייתי ממקימי המקום הזה". כבר שנים הוא מתלונן על התנאי הזה, אבל לא מפר אותו.
הפיקוח הוא שמונע ממנו לבצע את העבירה הבאה, "כי אני בעיקר מתבייש ממנו", הוא אומר ומביט על ש'. "היו הרבה פיתויים בתקופה שהוא מפקח עלי. חוף הים, הרבה נערים, גולשים, בגדי ים. ושיהיה ברור, אני לא רוצה לבצע עבירה, זה לא משהו שאני רוצה לעשות. אבל כשאני עובר ליד נערים, יש לי דחף. אין תרופת פלא, זה לא עובר. זה לא בשליטה אצלי. והיום הכל מבלבל.
"העבירה עצמה מפחידה אותי, לא הכלא. היה לי לא רע בכלל בכלא. אבל אני לא רוצה לעשות עבירה, זה מרתיע אותי. בכל מת יש משהו חי, גם אצל מישהו גוסס יש תולעת חיה. אני בכל זאת בן אדם.
"ש' הוא איש חוק, אבל הוא בא בגובה העיניים. אני יודע שהוא בא לשמור על אנשים, זאת העבודה שלו. אז הוא מתקשר, מפתיע אותי בבית או בחוף. אני מסתובב במרכז העיר ופתאום רואה אותו. הנוכחות שלו זאת הרתעה. ולפחות מישהו דואג לי. אם אני אפול חולה מת, הוא ימצא אותי.
"קשה לי מאוד להיות לבד, זה מעורר בי חרדות. את יודעת כמה פעמים אני אוסף הומלסים מתל אביב שרק יבואו ויישבו איתי, יקשיבו לי או ידברו איתי? אני נותן להם בגדים שאני אוסף מהרחוב, ובעיר שלי אנשים זורקים מותגים לזבל. אני מחלק להם סיגריות, רק שיהיו איתי. בכלל לא בקטע מיני. חברה זה חשוב מאוד. הבדידות גורמת לך לקחת את הדמיונות ולהפוך אותם למעשים.
"אז אני יודע שיש מישהו שאני אצלו בראש, ואני מעריך את העבודה שהוא עושה. אם אני מרגיש איזה דחף שקשה לי איתו, אני מתקשר אליו, לא מתבייש. ואנחנו מדברים. זה לא דחף כזה שאני רץ ותופס את הראשון שאני רואה ברחוב. זה לא הולך ככה. זה בא ממצוקה נפשית, מבלבול".
הוא מכיר המון אנשים בפיקוח. "יש תקשורת בין עברייני מין. אנחנו מכירים, אנחנו מעבירים מידע. הרבה מהם מדברים שלילי על המפקחים, כי הם לא כמוני, הם כן מפחדים מהפיקוח. אני אומר להם, אתם מטומטמים. אתם לא יודעים כמה זה יכול להציל אתכם".
ש' (48), אב לשלושה וסב לנכד בן עשרה חודשים, משרת בשב"ס כבר 20 שנה. "עברתי את כל התפקידים, מסוהר ועד קצין מודיעין", הוא אומר, "עבדתי עם נוער, עם מחבלים, עם רוצחים, עם אסירות. התפקיד הזה הכי מספק ומאתגר, כי פה אני מרגיש שאני באמת עושה משהו שמשפיע ישירות על החברה. אני איש מאמין, ואני מרגיש שאצל כל מי שאני מפקח עליו מתחולל שינוי. אני מרגיש שאני גם מפקח עליהם וגם עוזר להם.
"יש אנשים שאין להם נפש חיה בעולם, ואני האדם היחיד שרואה אותם. אני לא איש טיפול, ואין לי הכשרה טיפולית. התפקידים שלי היו תמיד ביטחוניים. אבל הניסיון שלי והאמונה שלי בחשיבות של התפקיד הזה הם בעיניי הכלים הכי משמעותיים".
דרושות תוכניות טיפוליות
שוב שעת צהריים בעיר במרכז, ושוב אנחנו במעקב סמוי אחרי עבריין מין, שסובל מסטייה פדופילית והורשע בביצוע עבירות מין בשתי נערות שונות. לאחר כשעה של מעקב על ידי חמישה קציני פיקוח, שבחלקו המפוקח היה רכוב על אופניים, הם עכשיו פרוסים סביב סניף של קופת חולים. המפוקח נכנס לשם לפני כחמש דקות. שני מפקחים נכנסו אחריו, ושניים אחרים הקיפו את המבנה כדי לוודא שהמפוקח לא מנסה לחמוק מהם.
אושרי יושב על ספסל בתחנת אוטובוס הצופה אל קופת החולים, אחרי שהחליט להצטרף לצוות. "בלי לבדוק אני יודע שהמפקחים בודקים עכשיו את תאי השירותים. אם את ילדה בת עשר, שחוזרת מבית ספר וצריכה ללכת לשירותים, לא תיכנסי לקופת חולים? אם את אימא שמחכה במשך שעה עם הבן שלה לצילום רנטגן, לא תיתני לו ללכת לבד לרגע לשירותים, אפילו אם הם בקומה אחרת? לביצוע עבירת מין לא נדרשות יותר מ־30 או 40 שניות, שיכולות להפוך לכולם את החיים".
פיקוח על עברייני מין החל לראשונה במדינת וושינגטון בארה"ב, בתחילת שנות ה־90, וממנה התפרס למדינות נוספות בארה"ב והפך במקרים מסוימים למחמיר מאוד. במינסוטה, למשל, יש עברייני מין ברמת מסוכנות גבוהה ביותר, המפוקחים לאורך 24 שעות ביממה במשך שנה לפחות. בחלק מהמדינות רישום עברייני המין גלוי לכל, תמונותיהם מפורסמות, ויש אפילו אפליקציות שמאפשרות מיפוי של מיקומם הגיאוגרפי.
למרות שבישראל משקיעים מחשבה במיתון מידת הפיקוח, הוא עדיין מעורר ביקורת. לדעתה של ד"ר חגית לרנאו, המשנה לסניגור הציבורי הארצי, יש לפקח על אוכלוסייה צרה הרבה יותר. "לא על כל מי שרמת המסוכנות שלו היא מעל לנמוכה, אלא רק על מי שרמת מסוכנותו בינונית ומעלה. רוב עברייני המין לא חוזרים לבצע עבירות מין, בוודאי לא אלה שרמת המסוכנות שלהם אינה גבוהה.
"לעודף פיקוח יש מחיר, גם מבחינת המשאבים הציבוריים, וגם מבחינת הפגיעה בזכויות הפרט. נוצר אקלים של 'ליתר ביטחון'. עודף פיקוח יכול גם לפגוע ביכולת של עברייני המין להשתקם ולהשתלב בחברה. והחשש הכי גדול הוא - מה הלאה? למה לא מפקחים על עברייני אלימות? עברייני תנועה? עבירות על רקע של התמכרות לסמים מסוכנים? אין באמת סיבה לפקח רק על עברייני מין, למעט הלובי החזק מאוד שיש במדינה נגד עבירות מין.
"אם מאמצים את הגישה הזאת של הפיקוח לתחומים אחרים, אפשר להגיע למצב של עשרות אלפי אנשים מפוקחים, כשלמדינה סמכויות לחדור לעומק הפרטיות והזכויות של האזרח".
במדינות רבות בארה"ב משתתפים עברייני המין, לצד הפיקוח, בתוכניות טיפוליות. בישראל רק כחמישית מהמפוקחים השתתפו בתוכנית טיפולית כלשהי בתקופת המאסר. גם בתקופת הפיקוח, אפשרויות השיקום והטיפול - בייחוד למפוקחים ברמות מסוכנות גבוהות - מוגבלות מאוד.
"אומרים שהם מסוכנים, מטילים עליהם פיקוח חמור, אבל לא באמת מעניקים להם חבל הצלה לצאת מהמצב שלהם", אומרת עו"ד שלומציון גבאי מנדלמן, המייצגת עברייני מין. "הפיקוח רחוק מלתת מענה מלא. אם אתה אדם חולה או סוטה, הידיעה שעשויים לעקוב אחריך כל הזמן לא מספיקה, ואפילו חסרת ערך ללא טיפול. כך שברמות המסוכנות הגבוהות, אין טיפול מקיף ורציני, אם בכלל, וברמות המסוכנות הנמוכות יותר יש עודף פיקוח, ואוכלוסיות שלמות שראוי להרפות מהן.
"אלה לא אנשים שמגיע להם להדליק משואה ביום העצמאות, על זה אין ויכוח. אבל כדאי לעזור להם להשתקם. בזה שלא משחררים אותם מפיקוח, פוגעים להם בתקווה ובתחושה שיש תמורה לכך שהם עושים מאמץ לחזור למוטב ולא לבצע עבירות".
חוק ההגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין הטיל על משרד הרווחה להקים מסגרות לשיקום מונע. אלו היו אמורות להתחיל לפעול בקיץ שעבר, אבל עד היום פורסם מכרז אחד בלבד, שאף גורם לא נענה לו. במשרד הרווחה אומרים כי "בשל מחלוקת שהיתה במשרד הבריאות לגבי תקנות המטפל הייעודי, התקנות עברו את אישור הכנסת ופורסמו ברשומות רק בסוף ינואר השנה.
"מייד לאחר מכן פירסם המשרד מכרז להפעלת מרכז לשיקום מונע, הכולל הוסטל, מרכז יום וקבוצות בקהילה, והוא אמור לתת מענה לכ־100 מטופלים בו בזמן. למכרז זה לא הוגשה שום הצעה. המשרד יפרסם מכרז נוסף בימים הקרובים. כמו כן, יפורסמו מכרזים נוספים למציאת מענה עבור עברייני מין בעלי מאפיינים ייחודיים וברמות אינטנסיביות שונות של טיפול. חשוב להדגיש כי כבר היום מפעיל משרד הרווחה קבוצות טיפוליות לעברייני מין ומרכז יום הערוך לתת מענה לכ־40 מטופלים".
אירית משולם בסטר, קרימינולוגית קלינית, המלווה את יחידת צור מאז הקמתה, מסבירה ש"לא כל עברייני המין מעוניינים בשיקום, מסוגלים לשיקום או מתאימים לשיקום. טיפול הוא גם לא דבר שאפשר לכפות. עם זאת, אנחנו ממתינים בציפייה שיתחיל החלק שכולל את השיקום המונע, ומאמינים בחשיבות שלו".
בחמש השנים הראשונות לקיומה של יחידת צור, רק כארבעה אחוזים מקרב עברייני המין המפוקחים הורשעו שוב בביצוע עבירת מין נוספת. מבחינת היחידה, מדובר בנתונים מעודדים, בדומה למחקרים דומים בעולם, שבחנו מסגרות פיקוח על עברייני מין. לשם השוואה, מחקר שנערך בקרב עברייני מין לא מפוקחים בישראל גילה כי 19 אחוזים מהם חזרו לבצע עבירות מין בתוך חמש שנים מיום שחרורם.
"כשמפוקח מבצע שוב עבירת מין אתה מתרסק", אומר אושרי. "אתה גמור מזה. בכל פעם שאני שומע שנעצר אדם על ביצוע עבירת מין, אני מייד מברר אם זה אחד המפוקחים שלנו. נכון, אנחנו לא תעודת ביטוח, אבל אנחנו כאן כדי לבצע עבודה מסוימת מאוד, ורוצים שהיא תצליח.
"גם כשאנחנו מצליחים למנוע את העבירה ברגע האחרון, זה לא אומר שלא נגרם נזק. יש מקרה שהתרחש בירושלים, ולא יוצא לי מהראש. ילד בן 9 נתלש מהאופניים שלו, ממש נתלש על ידי אחד המפוקחים, שלקח אותו לאיזו סמטה וניסה להוריד לו את המכנסיים. קציני הפיקוח עצרו אותו מייד. אז נכון, מנענו מקרה חמור, אבל לילד הזה קרתה טראומה שהוא לא ישכח בחיים".
naamal@israelhayom.co.il