מאיר הר־ציון - אגדה בחייו, ובמותו

מאיר הר־ציון, האיש שמשה דיין הגדיר "הלוחם הטוב ביותר שקם לצה"ל", הלך לעולמו בגיל 79 • היה מגיבורי יחידה 101 ומפקדה הראשון של סיירת הצנחנים

הר־ציון (משמאל) מוביל את לוחמי 101 צילום: ארכיון צה"ל ומשרד הביטחון // הר־ציון (משמאל) מוביל את לוחמי 101

צילום: דני ברנר

מאיר הר־ציון, הלוחם האגדי, מלוחמי יחידה 101 המיתולוגית, הלך ביום שישי לעולמו והוא בן 79. מאיר הר־ציון, שנולד בהרצליה בשנת 1934, היה מגיבורי פעולות התגמול בשנות החמישים של המאה הקודמת, זכה לעיטור העוז, והיה ממקימי סיירת הצנחנים ומפקדה הראשון.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

חייו הסוערים של מאיר הר־ציון הסתיימו ביום שישי בבוקר במיתת נשיקה באחוזת שושנה שבכוכב הירדן. חצי שעה לפני מותו הוא עוד שוחח עם בני משפחתו, הלך לנוח בחדרו ולא התעורר יותר. הלווייתו תיערך היום בשעה 15:00 באחוזה שם התגורר.

גולת הכותרת של פעילותו הצבאית של הר־ציון, שחרתה את דמותו באתוס הישראלי, היתה תקופת שירותו ביחידה המהוללת 101. היחידה הוקמה על ידי אריאל שרון, שהכיר את מאיר הר־ציון כסייר מצטיין בנח"ל והציע לו להצטרף. היחידה ביצעה את פעולות התגמול ופעלה מעבר לקווי האויב. בהמלצת הרמטכ"ל דאז משה דיין, הוענקה להר־ציון דרגת קצונה והוא הפך לקצין בדרגת סרן הצעיר בצה"ל אי פעם כשהיה רק בן 21, וזכה לפקד על פלוגה בגדוד הצנחנים שהפכה לסיירת צנחנים. משה דיין ז"ל כתב עליו בספרו "אבני דרך": "הר־ציון הוא החייל הטוב ביותר שקם לצה"ל".

הר־ציון עורר השראה בקרב בני נוער כשיצא עם חברתו רחל סבוראי אל "הסלע האדום" בפטרה. ‏

נפצע וחזר להילחם

בחודש דצמבר 1953 פיקד הר־ציון על מבצע "כפפות משי" בלב חברון, שמטרתו היתה לפגוע במחבלים כפעולת תגמול. הכוח בפיקודו צעד 42 קילומטרים בלילה מושלג, והשלים את המשימה בהצלחה. 

בסוף שנת 1954 נרצחו אחותו של הר־ציון שושנה וחברה עודד וגמייסטר במהלך טיול במדבר יהודה. הרוצחים, בני השבט הבדואי ראשידייה, נמלטו. בתגובה יצא מאיר הר־ציון לאזור עם חבריו ליחידה 101 ורצח כנקמת דם ארבעה מבני השבט. הוא נעצר והיו מי שחשבו שיש להעמידו לדין ואולם בהתערבות משה דיין ודוד בן־גוריון הוא שוחרר. 

הוא זכה בצל"ש, שהומר ב־1973 בעיטור העוז, על חלקו במבצע כנרת ב־1955, שבו פיקד על כוח סיירת הצנחנים. שנה מאוחר יותר, בספטמבר 1956, במהלך פעולת התגמול על משטרת א־רהווה, נפצע הר־ציון בצווארו. בסוף שנות ה־50, לאחר שהתאושש, נמנה הר־ציון עם צוות מקימי סיירת מטכ"ל. למרות הפציעה הוא השתתף גם במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים.

במהלך השנים עסק הר־ציון בגידול בקר לבשר והפך לאחד מבעלי המקצוע החשובים והמובילים בישראל בתחום זה. ב־1969 יצא לאור ספרו "פרקי יומן", בעריכת נעמי פרנקל, שבו תיאר את מסעותיו כנער וחוויותיו כלוחם ומפקד בצנחנים.

"הוא שימש דוגמה"

ישי צימרמן (80), חבר קיבוץ עין חרוד איחוד, חברו לכיתה של הר־ציון ומי שלחם לצידו ביחידה 101, סיפר אתמול: "הוא היה לוחם יוצא דופן. הוא היה חיית שטח, ממש כמו חיית בר. היה לו ביטחון, ואת הביטחון שלו הוא הישרה עלינו. תמיד ידענו שאפשר לסמוך עליו. מאיר לא נתן הוראות, הוא שימש דוגמה".

את ביתו הקים מאיר הר־ציון על גבעה ברמות יששכר המשקיפה אל הנופים של עמק הירדן ועמק בית שאן ושם נולדו ארבעת ילדיו: שגית, איילה, סלע ומשה. אל"מ (מיל') שמעון (קצ'ה) כהנר שלחם לצידו, אמר: "אצל מאיר התרכזו כל התכונות כולן: אומץ לב, כושר פיזי, קריאת קרב, נחישות ודבקות במשימה. אני כבר מתגעגע אליו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר