"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
זה שאנחנו טיפשים - לא אומר שחן טל חכמה
תופעת הרשת תופסת את הכותרות - ומהסיבות הלא נכונות • מעין רודה תוקפת בטור נוקב על "חנטל" ועשרות אלפי העוקבים בפייסבוק ובאינסטגרם
צילום: מתוך עמוד הפייסבוק //

זה שאנחנו טיפשים - לא אומר שחן טל חכמה

תופעת הרשת תופסת את הכותרות - ומהסיבות הלא נכונות • מעין רודה תוקפת בטור נוקב על "חנטל" ועשרות אלפי העוקבים בפייסבוק ובאינסטגרם

,עודכן

לפמיניסטיות בישראל יש דמות מודל חדשה. "היא ניצחה את בר רפאלי", קורא מאמר בטיים אאוט, "היא פיצחה את השוק הכלכלי שמדכא נשים", "היא לוקחת את השליטה על המיניות של עצמה לטובתה", נזרקות הערות בפייסבוק. ואני חשבתי שחן טל היא סתם בחורה שמתפשטת ברשת, לשמחת ילדיכם בני התשחורת. האם היא באמת הרבה יותר מזה?

ומה דעתכם על תופעת "חנטל"? מחכים לטוקבקים שלכם בתחתית הכתבה

הסבר למתקשים: חן טל היא ההגדרה לתופעת רשת. עד הימים האחרונים בכלל לא שמעתם עליה, אתם לא מבינים למה להתלהב מיחצ"נית שבסך הכול קצת מראה מחשוף, קצת חושפת את החלק התחתון ולא הרבה יותר מזה. לא תראו שם פטמה, וגם שום דבר שלא הייתם יכולים לתפוס בטלוויזיה. אבל כמעט 80 אלף עוקבים בפייסבוק וכ-65 אלף עוקבים באינסטגרם זה מספר משוגע. אפשר להניח שהילד שלכם נמצא שם - וזה לא כבוד גדול בשבילכם ההורים, אבל זו לא תהיה מציאות מפתיעה.

כשנתקלים בה לראשונה מיד עולה השאלה: מי כאן הטיפש האמיתי? כל סיפור טוב צריך טיפש, ולעניין זה סיפורה של חן טל אינו שונה. באינסטינקט ראשוני, נראה שהיא הטיפשה. לא היינו מקבלים בהבנה שאחת מחברותינו הייתה מתחילה להתערטל ברשת, בטח שלא אם מדובר על הבת שלנו, או אחותנו הגדולה. אבל היא בכל זאת בנתה פה איזה מודל כלכלי שמתבסס בעיקר על הפנטזיות שלנו. אולי בכל זאת יש בה משהו?

אם כך, הטיפשים האמיתיים הם אותם 80,000, שמבין כל העירום שמתרוצץ ברשת, בחרו דווקא בזה הקרוב, הפתח תקוואי, של חן טל. נכון, היא נבדלת מאותן כוכבות פורנו ששורצות ברשת בעיקר בעובדה שהיא דוברת עברית, מגיבה, פעילה, ובעלת אישיות. מפוקפקת, אבל אישיות.

אפשר להסכים שאותם 80,000 הם טיפשים, אבל לא הייתי ממהרת לפאר את טל. בטח שלא לאמץ אותה לחיק המאבק הפמיניסטי. לא צריך להיות חכמה גדולה בשביל לדעת שסקס מוכר. נכון, צריך אומץ כדי להיות זו שעושה את זה, אבל אומץ וטיפשות הן לפעמים מילים נרדפות. למכור את הציצי שלך זו לא חוכמה פמיניסטית, זה לא מראה על קידום נשי, זה לא מעלה אותנו לשום מקום. להיפך, פמיניסטיות שמהללות אותה חוזרות לנקודה בה הדבר הכי טוב שיש לנו למכור זה מבט מפתה.

היום גועשת הרשת מסיפור באמת מרושע. אותה חן טל פרסמה את סיפור מחלתה בסרטן קורע הלב. הבעיה? היא גנבה את הסיפור הזה מחולת סרטן אחרת. האם יש מעשה נלוז יותר מזה? האם זו הגיבורה הפמיניסטית בעיניכן? זו שתקדש את כל האמצעים רק כדי להגיע למטרה?

אחד הוויכוחים העתיקים אצלנו הפמיניסטיות, סובב סביב השאלה לגבי חשפניות וזונות. האם זה פמיניסטי למכור את גופך עבור כסף? האם זה הניצחון הנשי על הממסד הגברי? לא כדאי לקדש את הסקס חסר הרגש, הבוטה, המתריס, רק בשם ערכים ליברליים. אפשר להיות פמיניסטית גם בלי להתפשט.

רוצים לקבל עדכוני חדשות שוטפים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו