לפמיניסטיות בישראל יש דמות מודל חדשה. "היא ניצחה את בר רפאלי", קורא מאמר בטיים אאוט, "היא פיצחה את השוק הכלכלי שמדכא נשים", "היא לוקחת את השליטה על המיניות של עצמה לטובתה", נזרקות הערות בפייסבוק. ואני חשבתי שחן טל היא סתם בחורה שמתפשטת ברשת, לשמחת ילדיכם בני התשחורת. האם היא באמת הרבה יותר מזה?
ומה דעתכם על תופעת "חנטל"? מחכים לטוקבקים שלכם בתחתית הכתבה
הסבר למתקשים: חן טל היא ההגדרה לתופעת רשת. עד הימים האחרונים בכלל לא שמעתם עליה, אתם לא מבינים למה להתלהב מיחצ"נית שבסך הכול קצת מראה מחשוף, קצת חושפת את החלק התחתון ולא הרבה יותר מזה. לא תראו שם פטמה, וגם שום דבר שלא הייתם יכולים לתפוס בטלוויזיה. אבל כמעט 80 אלף עוקבים בפייסבוק וכ-65 אלף עוקבים באינסטגרם זה מספר משוגע. אפשר להניח שהילד שלכם נמצא שם - וזה לא כבוד גדול בשבילכם ההורים, אבל זו לא תהיה מציאות מפתיעה.
כשנתקלים בה לראשונה מיד עולה השאלה: מי כאן הטיפש האמיתי? כל סיפור טוב צריך טיפש, ולעניין זה סיפורה של חן טל אינו שונה. באינסטינקט ראשוני, נראה שהיא הטיפשה. לא היינו מקבלים בהבנה שאחת מחברותינו הייתה מתחילה להתערטל ברשת, בטח שלא אם מדובר על הבת שלנו, או אחותנו הגדולה. אבל היא בכל זאת בנתה פה איזה מודל כלכלי שמתבסס בעיקר על הפנטזיות שלנו. אולי בכל זאת יש בה משהו?
אם כך, הטיפשים האמיתיים הם אותם 80,000, שמבין כל העירום שמתרוצץ ברשת, בחרו דווקא בזה הקרוב, הפתח תקוואי, של חן טל. נכון, היא נבדלת מאותן כוכבות פורנו ששורצות ברשת בעיקר בעובדה שהיא דוברת עברית, מגיבה, פעילה, ובעלת אישיות. מפוקפקת, אבל אישיות.
אפשר להסכים שאותם 80,000 הם טיפשים, אבל לא הייתי ממהרת לפאר את טל. בטח שלא לאמץ אותה לחיק המאבק הפמיניסטי. לא צריך להיות חכמה גדולה בשביל לדעת שסקס מוכר. נכון, צריך אומץ כדי להיות זו שעושה את זה, אבל אומץ וטיפשות הן לפעמים מילים נרדפות. למכור את הציצי שלך זו לא חוכמה פמיניסטית, זה לא מראה על קידום נשי, זה לא מעלה אותנו לשום מקום. להיפך, פמיניסטיות שמהללות אותה חוזרות לנקודה בה הדבר הכי טוב שיש לנו למכור זה מבט מפתה.
היום גועשת הרשת מסיפור באמת מרושע. אותה חן טל פרסמה את סיפור מחלתה בסרטן קורע הלב. הבעיה? היא גנבה את הסיפור הזה מחולת סרטן אחרת. האם יש מעשה נלוז יותר מזה? האם זו הגיבורה הפמיניסטית בעיניכן? זו שתקדש את כל האמצעים רק כדי להגיע למטרה?
אחד הוויכוחים העתיקים אצלנו הפמיניסטיות, סובב סביב השאלה לגבי חשפניות וזונות. האם זה פמיניסטי למכור את גופך עבור כסף? האם זה הניצחון הנשי על הממסד הגברי? לא כדאי לקדש את הסקס חסר הרגש, הבוטה, המתריס, רק בשם ערכים ליברליים. אפשר להיות פמיניסטית גם בלי להתפשט.
