בארות יצחק: הקיבוץ שנהרס במלחמה

בשבוע הבא, יום חמישי 23 בינואר 2014, יתקיים בקיבוץ עלומים בנגב המערבי אירוע חנוכת מרכז המורשת "בארות בנגב", כהשלמה לתהליך שימור מגדל המים של קיבוץ בארות יצחק – השריד היחיד לקיבוץ שנהרס לחלוטין במלחמת העצמאות ולמרות זאת הקיבוץ קיים ופורח עד היום.

ספר יפה שכתב נחום ברוכי, חבר הקיבוץ, בהוצאת 'אריאל' מספר את סיפורו של הקיבוץ מראשיתו. הפעם אני רוצה להביא בפניכם כתבה מצולמת עם מבחר תצלומים לאורך השנים שמראים את תולדותיו.

חיי החלוצים בארץ ישראל בשנות ה-30 וה-40 היו קשים. על אחת כמה וכמה היו קשים חיי החלוצים ששמו על דגלם את התיישבות ושמירת ערכי התורה. זאת הייתה תנועת ההתיישבות של הקיבוץ הדתי, שיישוביהם פזורים ברחבי הארץ עד היום.

הם באו מאירופה, חלקם מגרמניה, צ'כיה וחלקם מפולין ורומניה. הם עלו לארץ והתיישבו בתחילה במחנות זמניים עד להתיישבות בנקודת הקבע. לפעמים הזמניות נמשכה גם 10 שנים. 

כשמלאו המחנות הזמניים ונמצאו אדמות להתיישבות יצאו קבוצות להקמת הישובים בגוש בית שאן ישובי גוש עציון וההתיישבות בנגב.

קיבוץ "רמת השומרון" היה בשנת  1935 במחנה ליד פרדס חנה. רק בשנת 1943 הם עולים להתיישבות על קרקע שנרכשה ליד עזה. ומקימים את הקיבוץ בארות יצחק. זמן לא רב נותר לחברי הקיבוץ להקים את יישובם עד לפרוץ מלחמת העצמאות. דלות, מחסור במים קשיים עם השכנים הערבים כל זה לא מנע את בנייתו ושגשוגו של הקיבוץ. ביולי 1948 הם ניצבו בחזית מול הצבא המצרי. את ילדי המשק הצליחו לפנות בטרם קרב. הקיבוץ עמד בפני תקיפות חייל רגלים, שריון ומטוסים מצריים ויכול להם. אבל הקיבוץ נהרס לחלוטין חברים נהרגו ונפצעו. לאחר הקרבות החליטה הקבוצה השכולה להקים את יישובם החדש ליד מושבה וילהלמה, אליה פונו גם חברי מושב עטרות שהיה ליד ירושלים מכאן שמה בני-עטרות. מעט צפונה לבני עטרות הוקם קיבוץ בארות יצחק.

1. בית הפועלים במחנה "רמת השומרון" בפרדס חנה בו התחיל הכול. לימים הקימו את קיבוץ בארות יצחק

 

2. 10 מתוך 13 החלוצים הראשונים

 

3. בנות החיל. בעלת המשקפיים מלי פרידמן היחידה שחיה בבארות יצחק לאורך ימים טובים

 

4. חברות הקבוצה בשיעור איתות בהליוגרף ודגלים

 

5. מחנה "רמת השומרון" ליד פרדס חנה, מראה כללי

 

6. על הכרכרה במחנה רמת השומרון  הבן היושב הוא אשר גרינברגר, בכור ילדי הקבוצה

 

7. בחורף 1943 החלו לעבור לנקודת ההתיישבות בנגב. כיוון שבמשך שנות השהייה במחנה ליד פרדס חנה צמחו משפחות ונולדו ילדים, היה המעבר מדורג. בתחילה עברו חברים וכלים לבנייה והכשרת הקרקע. בתצלום: טרקטור נפרק ממשאית בנקודת ההתיישבות בארות יצחק בנגב, כ"ב שבט תש"ג.

 

8. 1946-7 העמסת שקי החיטה לאחר הקציר

 

9. 1943 פריקת ה"ליפט" ביום העלייה

10. 1943 מגדל הקידוח של הבאר המלוחה (הקידוח הראשון). ברקע נראית העלייה לנקודה עצמה

 

11. חודשים ראשונים היו מובילים בחביות מים שנקנו בעזה

 

12. 1946-7 קציר בנגב (אדמות סומרה)

 

13. 1947 גן הירק בנגב, תפוחי אדמה ועגבנית

 

14. זאב שלזינגר (שאלתיאל) קוצר סתוויון למספוא

 

15. 1945 יציקת מגדל המים. הבחורים שייכים לקבוצת עולים חדשים שהגיעה לאחרונה

 

16. 1947 ברקע, בצד שמאל אוהלי הפלמ"ח

 

17. 1947 גנן הנוי יצחק זקס (זכאי) משקה שיחים ליד ה"נוקטה" מחסן הנשק של הנוטרים

 

18. 1947 הכנת שתילי פרחים לגן נוי בנגב

 

19. 1948 בארות יצחק בשיא תפארתה

 

20. 1946 חדר האוכל, ענפי השירותים הרפת ובתי המלאכה (מוסך, מסגריה, נגריה, חשמל)

 

21. 1945 אוהלים, ליפטים, חדר אוכל ומגדל המים בבארות יצחק נגב

 

22. 1946-7 המטפלת בתיה ביקהרט, בנגב.

 

23. בשנת 1943 הגיעו לא"י ילדי טהרן שחולצו מאירופה. רבים מהם היו יתומים. מספר ילדים מקבוצה זו מצאו את ביתם החדש בבארות יצחק. בתצלום: ילדי הקיבוץ וילדי טהרן. המטפלות אורה אהרן וברוריה בורנפרוינד.

 

24. 1947 ילדי הקיבוץ עם ילדי טהרן בנגב

 

25. מלי קסטנבאום ובתה חנהל'ה בנטיעות ט"ו בשבט

 

26. 1946-7 זאב (וולפי) מילדי טהרן עם יעל (להמן) ומיכל (שפיר) בלנקנשטיין

 

27. 1947 ליד בית הילדים בנגב

 

28. 1947 הילדים עם המטפלת המיתולוגית רחל'שן בלנקנשטיין

 

29. תמר וילנר ובנות וינד רותי (לבל) ונורית (סוקולובסקי)

 

30. 1948 אהרן (הפלמ"חניק) ושרה הלוי עם בנם שלמה

 

31. בחודש דצמבר 1947 הייתה כבר מתיחות ביטחונית רבה. נסיונות חדירה לישוב וצליפה מכיוון רצועת עזה. לא היה ניתן לצאת לשדות. החברים והילדים עסקו בביצור היישוב

 

32. חברות הקיבוץ באימון שימוש בנשק

 

33. ב-14 במאי 1948 הייתה הפגזת תותחים ראשונה על בארות יצחק והוחלט לפנות את הילדים. בפעולה לילית הם פונו על רכב משוריין לקיבוץ דורות ומשם לתל אביב. בתצלום: הילדים המפונים בחוף תל אביב

 

34. אח"כ באו הפגזות רבות הפצצות של מטוסים מצריים ותקיפות מהקרקע של רגלים וטנקים. מגדל המים נפגע פגיעה ישירה מפצצת מטוס שחדרה לתוכו. המים שהיו במגדל הציפו תעלות קשר.

 

35. תצפית מערבה אחרי הקרב - מבעד פרצת הפצצה בקיר מגדל המים. עמדת "בית הלורדים"

 

36. מבנה הגנון ההרוס. כאן הצליחו המצרים להיאחז בפאתי הישוב ובלחימה עיקשת הונסו משם

 

37. מרכז החצר לאחר הקרב. בתי הילדים בשמאל. ביניהם נראה היטב בונקר המטה. 18 בני אדם נפלו בקרבות על בארות יצחק, בהם שתי חברות הקיבוץ, אנשי תגבורת של הפלמ"ח וישובי הסביבה שבאו לעזור וגם שלושה נערים ממקווה ישראל שבאו לתגבר את היישוב.

 

38-41. מראות קיבוץ בארות יצחק לאחר הקרבות

39.

40.

41. 

 

42. 1950 חג הסוכות בווילהלמה

 

43. 1950 מקהלת הקבוצה בניצוח קראל סלמון (היה תושב המקום) בטקס הנחת אבן הפינה לבארות יצחק החדשה.

 

44. משרד הנהלת חשבונות עדיין בווילהלמה

 

45. ילדי בארות יושבים על החבילות בווילהלמה לקראת המעבר לישוב החדש

 

46. 1950-1 החברים יוצאים מווילהלמה לבניין היישוב החדש

 

47. 1951 יציקת מגדל המים בבארות יצחק החדשה. נבנה בצלמו של המגדל בקיבוץ בנגב

 

48. כך עמד מגדל המים של בארות יצחק בנגב שנים רבות, סמל לישוב שעמד בגבורה במלחמת העצמאות ועתה יש לו עדנה

 

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו