אין תחליף לארה"ב בתפקיד השוטר

השר יובל שטייניץ, הנושא בתואר הארוך של השר לנושאי מודיעין, אסטרטגיה ויחסים בינלאומיים, יושב בלשכה במשרד ראש הממשלה. ייתכן שדברים שרואים מכאן, מהמשרד הזה, לא רואים ממקומות אחרים. ניסיון לאתגר אותו בשאלות על תפקידו הקודם כשר האוצר, או להסיט את עיסוקו בדיון המרכזי מבחינתו, האיום האיראני, לעיסוק בנושאים אחרים, לא מצליח. הוא ממוקד מטרה ונחוש לשכנע שישראל בסכנה ושהזמן הולך ואוזל.

בשבוע הבא ייצג שטייניץ את ישראל בפתיחת העצרת הכללית של האו"ם ואחר כך ייפגש עם המזכ"ל, באן קי־מון. שטייניץ חושף מה יאמר לו: "האיום הקיומי העיקרי שהולך ומתהווה היום כלפי מדינת ישראל הוא האיום האיראני", הוא מסביר. "זהו איום לא רק על ישראל, אלא גם על אירופה, על ארה"ב, על העולם כולו. זהו הנושא העיקרי שיקבע את עתיד העולם בחמש השנים הקרובות. זוהי משימה קדושה לבלום את ההתגרענות האיראנית. הנשיא האמריקני הבהיר כי יש לעצור את איראן מלהגיע ליכולת גרעינית, וחשוב להבין שזאת הצהרה של מנהיג העולם החופשי".

כיצד אפשר למנף את ההסדר שאליו הגיעו רוסיה וסוריה כדי לשנות את הקיים מול איראן?

"ההסכמה העקרונית ניתנה להסדר רק כשהאיום הממשי הצבאי ניתן. הסנקציות, הלחצים הבינלאומיים והאיומים על הדחה או הפנייה לבית הדין הבינלאומי בהאג לא שינו דבר אצל אסד, מלבד האיום לתקוף צבאית. צריך להסיק מכך לקח בנוגע לאיראן: הסנקציות חשובות, אבל הן לא מספיקות. האיום נגד איראן קיים, אבל הוא לא מוחשי ולא מהותי: במקרה של סוריה, עד שהאמריקנים לא שלחו משחתות ועד שלא הצהירו על כוונתם לתקוף - דבר לא זז. האיראנים היום לא תופסים את המשפט 'כל האופציות על השולחן' כאיום מוחשי. אני בטוח שלו היו שלוש נושאות מטוסים עם הכרזה אמריקנית שבמקרה שהאיראנים לא מכבדים את החלטות מועצת הביטחון, האמריקנים צפויים עד שנת 2013 לתקוף - הם היו נוהגים אחרת. היום האיראנים מביאים בחשבון שיש להם מרחב תמרון, וזה הדבר הכי מסוכן".

שטייניץ מסביר כי העובדה שהעולם עומד מנגד לנוכח הטבח שמבצע אסד בסוריה, צריכה לשמש נורת אזהרה למה שעלול להתרחש עם איראן. "בסוריה נהרגו עד כה 120 אלף בני אדם. רובם אזרחים. בטבח הזה אסד מפציץ ממטוסים אזרחיים. אחרי 3 מיליון פליטים סורים שעזבו את בתיהם, מה העולם עשה כדי להפסיק את הטבח הזה? מה הקהילה הבינלאומית עשתה כדי שההרג לא יימשך? כלום! אנחנו צריכים ללמוד מזה לקח חשוב - שמי ששוחטים אותו, איש לא בא לעזרתו. המסר הזה ברור היטב לראש הממשלה בנימין נתניהו, ולכן הוא שב ואומר 'אם אין אני לי מי לי'. באזור שלנו עדיף תמיד להיות הזאב ולא הכבש. אנחנו מדינה קטנה בלב האזור העוין הזה, וצריך להבין שאיש לא יבוא לעזרתנו אם חס וחלילה נאבד את היכולת להגן על עצמנו. לכן חובה עלינו לעשות הכל כדי למנוע מאיראן להגיע לנשק גרעיני".

עד מתי יש להמתין? יש עוד זמן למו"מ עם האיראנים?

"אין יותר זמן לניהול מו"מ. האיראנים מנהלים כבר ארבע שנים מו"מ. בשנה וחצי האחרונות חלה התקדמות בהטלת הסנקציות שמלחיצות את ההנהגה האיראנית. הפגיעה של הסנקציות בכלכלה האיראנית מוערכת ב־100 מיליארד דולר רק במהלך 18 החודשים האחרונים. מאחר שהיקף הכלכלה האיראנית הוא 450 מיליארד דולר, מדובר בפגיעה משמעותית. הכלכלה שלהם על סף קריסה, אך למרות זאת הם ממשיכים להתקדם בתוכנית הגרעין שלהם. רוחאני פתח במתקפת חיוכים למערב, אבל גם הוא מתכוון לחייך כל הדרך לפצצה. בו בזמן שהוא שולח מכתבים לאובאמה ומשגר שנה טובה לעם היהודי, הצנטריפוגות ממשיכות להסתובב. הפרויקט לא רק שלא עצר, הוא המשיך לדהור.

"אם האיראנים ימשיכו לרוץ, בעוד חצי שנה הם ביכולת לפצצה. הזמן עבר והמערב, בראשות ארה"ב, חייב להבהיר לאיראנים: יש לכם שתי ברירות - או להפסיק את הגרעין ולהציל את הכלכלה, או להמשיך עם הגרעין ולהסתכן בפעולה צבאית ממשית שתעצור את הגרעין ותשפיל אתכם; אין פתרון אמצע".

שטייניץ מציין שהפתרון עשוי לבוא דווקא מתוך העם האיראני, שמשווע לשיפור במצבו הכלכלי. "יש ויכוח פנימי בתוך איראן וצריך להעצים אותו. העם באיראן אמר את דברו: שאם צריך לבחור בין פצצה לבין להציל את הכלכלה, הוא בעד להציל את הכלכלה. עכשיו צריך להציב אולטימטום עם לוחות זמנים: אם לא תקיימו את ההחלטה של מועצת הביטחון עד תאריך נקוב - אנו נתקוף".

"הקו האדום כבר לא רלוונטי"

בחודשיים האחרונים נפגש שטייניץ עם שלושה שרי חוץ של מדינות מפתח באירופה: גרמניה, צרפת ובריטניה. "כל השיחות התמקדו בנושא האיראני", הוא מספר. "אם העולם לא ישמור על חזית אחידה וברורה מול האיראנים, הם ינסו לפורר את הסנקציות". השר מציין כי בשלב זה האיראנים עדיין לא חצו את הקו האדום של נתניהו, אך הם לא מפסיקים לנסות למסמס אותו. "הם הפכו את השאלה כמה חומר הם העשירו לרמה של 20% ללא רלוונטית. הם הוסיפו כל כך הרבה צנטריפוגות למערך שלהם והתקינו גם צנטריפוגות מדור שני ושלישי שיעילות פי כמה מהצנטריפוגות הישנות. אם פעם הם היו צריכים להעשיר חומר מ־3.5% ל־20%, וזה תהליך שלוקח זמן, ואז מ־20% ל־90%, היום הם יכולים לקפוץ ישירות מ־3.5% ל־90% - שזהו חומר בקיע לפצצה. לוח הזמנים היום קצר בהרבה".

ישראל יכולה לתקוף לבד באיראן?

"ישראל יכולה לקבל כל החלטה. אני לא רוצה לפתח את הנושא. ההבהרה של רה"מ, שגובתה על ידי הנשיא אובאמה, היא שישראל חייבת להיות מסוגלת להגן על עצמה, בכוחות עצמה, מפני כל איום אפשרי. זוהי נוסחה חזקה מאוד, שמבהירה כי ישראל ריבונית ומסוגלת להגן על עצמה".

אולי מדובר באיום ריק, שכן ישראל תלויה בארה"ב בכל נושא?

"ברגע שאובאמה אומר שישראל מסוגלת להגן על עצמה בכוחות עצמה מפני כל איום אפשרי, פירוש הדבר שארה"ב מבינה זאת ותומכת בכך ושהיא לא תפריע לה אם ייווצר צורך כזה".

אובאמה אמר שהוא לא רוצה להיות השוטר של העולם. זוהי עמדה שמחלישה את ישראל או מחזקת אותה?

"אני לא יודע מה זה אומר 'השוטר של העולם'. אני יודע שבמהלך 100 השנים האחרונות ארה"ב, לזכותה, הפכה למנהיגה של העולם החופשי ולמגנה העיקרית של ערכי הדמוקרטיה והחופש בעולם. אני מסתכל קדימה ולעבר כל עתיד הנראה לעין, ואני לא רואה תחליף לארה"ב בתפקיד הזה. אני לא חושב שאובאמה ניסה להימלט מתפקיד המנהיגות הזה, ואני לא חושב שארה"ב יכולה שלא למלא את התפקיד הזה. זהו אותו תפקיד שהיא מילאה בשתי מלחמות העולם. זאת אותה ארה"ב שעמדה והנהיגה את העולם החופשי והצילה אותו מול הצל המאיים של ברית המועצות הסובייטית עד התפוררותה, וזאת אותה ארה"ב שצריכה להנהיג את העולם גם במשימה למנוע מהאייתוללות - המשטר הדתי, הפנאטי והקיצוני - להשיג נשק גרעיני".

אבל כמומחה לארה"ב, אתה מכיר את העייפות של העם האמריקני ממלחמות רחוקות.

"כן, אבל אני גם מכיר היטב את ההיסטוריה של ארה"ב. זה מאפיין את מדיניות הביטחון הלאומי ואת מדיניות החוץ שלה כבר יותר מ־100 שנים. יש כל הזמן גלים בעד הסתגרות או בעד התערבות, זאת לא תופעה חדשה. גם במלחמות העולם לקח לארה"ב זמן להתערב, אבל בסוף היא התערבה".

החבר של האויב שלי

ההתרחשויות בגיזרה הסורית עומדות בסימן הישג מרשים לקרמלין אל מול ההתקפלות של הבית הלבן. שטייניץ סבור כי על אף העובדה שרוסיה מקורבת ומיודדת עם המרים שבאויבי ישראל, חלילה לנו להתעלם מהתפקיד החשוב שממלאים הרוסים בהתפתחויות במזרח התיכון הבוער.

מה טיב היחסים של ישראל עם רוסיה, ואיך אתה רואה את ההתערבות הרוסית אל מול האמריקנית?

"היחסים שלנו עם רוסיה טובים, למרות חילוקי דעות שיש לנו עימה גם בנושא אספקת נשק. למשל, בנושא טילי היאחונט לאסד וגם בנוגע לגיבוי שרוסיה נותנת לעיתים לאיראן. אבל רוסיה היא מעצמה חשובה וזו שטות להתעלם ממנה. יש לנו איתה יחסים דיפלומטיים וכלכליים ענפים. אנו מקפידים לשמור על רמה גבוהה של דיאלוג עם רוסיה, גם אם אנחנו לא תמיד מסכימים איתה בכל התחומים".

לא מתקיים כאן המשפט ש'החבר של האויב שלך - אויב שלך'?

"לא. רוסיה משתדלת לשמור על יחסים טובים עם ישראל. זה אינטרס חשוב של שני הצדדים. ההצעה הרוסית לגבי הנשק הכימי בסוריה הובילה לכך שרוסיה תצטרך להוכיח את היכולת שלה להביא תמורה לזירה הבינלאומית. בואו נסתכל על זה מהצד החיובי: זוהי הפעם הראשונה שרוסיה מתגייסת לסוגיה בינלאומית שמאיימת על שלום האזור, ובסופו של דבר על שלום העולם כולו. זוהי הפעם הראשונה שרוסיה מציגה את עצמה כחלק מהפתרון ולא כחלק מהבעיה. במקום רק לתת גיבוי למשטר מסוגו של אסד, היא אומרת - אנחנו נותנים לך גיבוי, אבל נשק כימי לא בבית ספרנו; תתפרק ממנו עכשיו".

לצד הצעד המעודד שמטרתו לפרק את סוריה מהנשק הכימי, שטייניץ מתייחס ליוזמה בזהירות, ומבין שבאמתחתו של אסד שלל תרגילים שטרם השתמש בהם. "לאסד הרבה אפשרויות להסתיר חלק מהנשק הכימי. הוא יכול לעורר פרובוקציות ואולי לאפשר לאופוזיציה לשים את ידה על חלק מהנשק, לתקוף איתו, ואז לומר שבעקבות שימוש האופוזיציה בו, הוא משעה את ההסכם. מצד שני, אם המצב הזה יעבוד, אז רוסיה תרמה כאן בפתרון לבעיה שמאיימת גם עלינו וגם על השכנים האחרים. מי שמשתמש בנשק כימי נגד אזרחיו, יכול יום אחד להשתמש בו בשעת מצוקה או בהלה גם נגד שכניו".

הקו האדום שקבעה ישראל, שאם יעבור נשק מסוכן לידי ארגוני טרור - היא תפעל, עדיין קיים למרות ההסדר המתגבש בין רוסיה לארה"ב?

"יש לנו קווים אדומים מאוד ברורים. אנו נפעל למנוע העברות נשק. ההסכם הזה לא יעצור החלטות של מדינת ישראל".

מבחינה מוסרית, הסיכום עם סוריה מקובל?

"העובדה שאסד מוסר את הנשק, לא מנקה אותו מאשמת הרצח ומהשימוש בנשק הכימי. רוצח שמוסר את אקדחו, לא מלבין את פשעו. חייבים לפעול ולומר: מי שהשתמש בנשק כימי נגד אזרחיו שלו ובכוונה - לא ייתכן שייצא פטור מעונש. צריך לקחת את אסד לבית הדין של האג. שום לגיטימציה לא יכולה לאפשר לו להישאר בשלטון. יש כאן גם צביעות של העולם וגם חוסר אפקטיביות של הקהילה הבינלאומית. וזה שוב קושר אותי לכך שאמרתי שהעולם אינו רוצה לשלם מחירים. יש לו צרות ובעיות אחרות, ובשעת צרה לא יצאו להגנתנו".

אבל עיקר השינוי הדרמטי בעולם הוא סביבנו?

"אנו עדים לתהליך של חיסול המזרח התיכון הישן. הסדר התערער כולו, המזרח התיכון הישן מת, המזרח התיכון החדש עדיין לא איתנו. אי היציבות הקיצונית הזו עלולה להימשך עוד שנה, או עוד כמה שנים, ואנו לא יודעים מה יהיה דמותו של הסדר המזרח־תיכוני החדש שיעלה מתוך מהומות הדם ותמרות העשן. לכן עלינו להמשיך לנהוג בשיקול דעת. לרה"מ מגיע ציון טוב על כך שבמשך שנתיים וחצי הנהיג מדיניות שקולה ואחראית, שבאמצעותה הצלחנו להרחיק את עצמנו ולא לערב את ישראל באיומים שבאמצעותם ניסו להתגרות בנו. הצלחנו להישאר מחוץ למהומה הזאת שהיא מהומה פנים־ערבית ואינה שלנו".

ומה בנוגע למצרים?

"הצבא המצרי הוא עדיין הצבא הגדול והחזק ביותר מבין הצבאות של מדינות ערב, לכן חשוב גם לשמור על הסכם השלום עם מצרים. הדבר החשוב ביותר עכשיו הוא לא להפריע למצרים ולסייע לה להגיע להתייצבות מדינית, פוליטית וכלכלית. לנו יש אינטרס במצרים יציבה ובהשלטת הסדר בסיני, כדי למנוע מהאזור להפוך ל'פת"ח לנד' כפי שהיה בזמנו בלבנון. לכן אנו נמצאים במצב ייחודי שבו אנחנו מסבירים לאמריקנים ולאירופאים שזה לא הזמן לפגוע במצרים או להפעיל עליה לחצים, אלא צריך לגלות הבנה למה שקורה שם. היה חשש במצרים שהמדינה עלולה להיכנס למסלול איסלאמיסטי עד כדי הפיכתה לאיראן 2. אף אחד לא מעוניין בזה, ולכן אני מקווה שמצרים נמצאת עכשיו במסלול של התייצבות".