תמנע: המדע החזיר ממלכה ליושנה

תצורות הסלע המרהיבות בפארק תמנע בנגב מעוררות בכל מבקר במקום את התחושה כי הן צופנות סודות רבים מההיסטוריה העשירה במקום. כעת אחד מסודות אלו, שהוסתרו בחולות המדבר, נחשף בזכות טכנולוגיה מתקדמת.

משלחת של אוניברסיטת תל אביב הפריכה קונצנזוס מדעי בן כמעט 50 שנה וקבעה על סמך בדיקת תיארוך באמצעות פחמן 14, כי הפעילות במכרות הנחושת בבקעת תמנע הגיעה לשיאה במאה ה־10 לפנה"ס, כלומר בימי ממלכת ישראל של דוד ושלמה. זאת בניגוד לסברה ביובל האחרון, ולפיה "מכרות המלך שלמה" שייכים למעשה לתקופת ממלכת מצרים.

"מי שמבקר היום בפארק תמנע מבקר בפארק מצרי, עם שני פסלים של מצרים קדמונים בכניסה", צוחק ד"ר ארז בן יוסף, ראש המשלחת, "אבל צריך לזכור שעד שנות ה־60 כל תמנע נקראה 'מכרות המלך שלמה', כפי שקבע הארכיאולוג המיתולוגי נלסון גליק עוד בשנות ה־30".

ד"ר בן יוסף מסביר כי התפיסה הזאת השתנתה באחת אחרי שהארכיאולוג בנו רותנברג חשף מקדש לאלה המצרית חתחור. רותנברג ייחס את כל שאר האתרים והפעילות בתמנע לימי הממלכה החדשה במצרים - מסוף המאה ה־14 ועד המחצית הראשונה של המאה ה־12 לפנה"ס. ד"ר בן יוסף מציין כי "רותנברג היה ארכיאולוג מצוין, אבל הטכנולוגיה של תיארוך בעזרת פחמן 14 לא עמדה לרשותו".

התוצאות החדשות מתבססות על תיארוך בפחמן 14 של 11 דוגמאות קצרות־חיים - 10 גלעיני תמרים וחרצן זית אחד - מבין מאות רבות של זרעים ועצמות שנחפרו באתר "גבעת העבדים". הגבעה, שנמצאת במרכז הבקעה וסמוך למקדש חתחור ול"עמודי שלמה", נסקרה לראשונה על ידי נלסון גליק.

"כמובן, אין כל עדות לכך שדוד או שלמה היו בעצמם באתר", מבהיר ד"ר בן יוסף, "גם לא מצאנו כלי חרס מירושלים באתר, וגם זה בסדר. הלוא גם אם מקבלים את הסיפור המקראי כלשונו, הישראלים לא הם שהפעילו את המכרות".

ד"ר בן יוסף מדגיש כי "במקרה הזה הסיפור המקראי עולה בקנה אחד עם הממצאים שנמצאו בגבעת העבדים, שמצביעים על חברה מקומית - ככל הנראה גרעין קדום של הממלכה האדומית - שהיתה כפופה לירושלים אחרי מסע הכיבושים של המלך דוד. אני מעריך שישב שם חיל משמר מטעם ירושלים, שפיקח, הגן וגבה מס מהאדומים".