"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
המין השלישי • על תופעת האינטרסקס בעקבות המתאגרפת אימאן חליף באולימפיאדת פריז
חליף, מתאגרפת אלג'יראית שלא התקבלה בעבר לאליפות העולם עקב אי עמידתה בקריטריונים הנדרשים להשתתפות בתחרויות נשים, כן התקבלה לאולימפיאדת פריז 2024. אך דיווחים כי היא אישה אינטרסקסית הציבו את נושא תופעת האינטרסקס בקדמת הזירה. מה זה בדיוק?
חליף וקאריני. יש מנצחת בקרב שגלש אל מחוץ לזירה?. צילום: אי.פי.אי

המין השלישי • על תופעת האינטרסקס בעקבות המתאגרפת אימאן חליף באולימפיאדת פריז

חליף, מתאגרפת אלג'יראית שלא התקבלה בעבר לאליפות העולם עקב אי עמידתה בקריטריונים הנדרשים להשתתפות בתחרויות נשים, כן התקבלה לאולימפיאדת פריז 2024. אך דיווחים כי היא אישה אינטרסקסית הציבו את נושא תופעת האינטרסקס בקדמת הזירה. מה זה בדיוק?

,עודכן
0השמעה
[object Object]

יום אחד לפני פתיחת אליפות העולם באגרוף לנשים במרץ 2023, הודיע איגוד האגרוף הבינלאומי (IBA) למתאגרפת האלג'יראית אימאן חליף על פסילתה עקב אי עמידתה בקריטריונים הנדרשים להשתתפות בתחרויות נשים. על פי דיווחים, מה שגרם לפסילתה היה הימצאותה כבעלת כרומוזום Y, הנושא גנים המובילים להתפתחות מינית זכרית, כולל הורמונים זכריים כמו טסטוסטרון. עם זאת, האיגוד לא חשף את הקריטריונים המדויקים או את שיטת הבדיקה, וציין שהנושא נשאר חסוי. ​

לעומת זאת, לאחר שהוועד האולימפי הבינלאומי (IOC) קבע כי היא עומדת בכל הקריטריונים הנדרשים, חליף כן התקבלה לאולימפיאדת פריז 2024. אך המחלוקות סביב השתתפותה התעוררו שוב בעקבות פרישתה של המתאגרפת האיטלקייה אנג'לה קאריני מהקרב מולה, פחות מדקה לאחר שהחל. התקרית עוררה דיונים נרחבים ברשתות החברתיות ותקשורת הספורט הבינלאומית.

If this is a biological female, I’m a biological aardvark.pic.twitter.com/8xZitdZ6Nz

— Piers Morgan (@piersmorgan)August 3, 2024

אימאן חליף נולדה, גדלה וחיה כאישה והיא אינה מזוהה כטרנסג'נדרית או אינטרסקס על פי הצהרותיה והצהרות ארגונים בינלאומיים. היא השתתפה בתחרויות רבות בקטגוריית הנשים, כולל באולימפיאדת טוקיו 2020 ובאליפות העולם באגרוף לנשים ב-2022. עם זאת, ישנם דיווחים כי חליף הינה אישה אינטרסקסית עם רמות גבוהות של הורמונים אנדרוגנים - הורמוני מין, בעיקר טסטוסטרון, האחראים להתפתחות תכונות גבריות כגון גדילה במסת שריר, עיבוי קול ושיער גוף זכריים.

חשוב לציין כי נושא זה מעלה דיונים ציבוריים נרחבים ולעיתים קרובות מצריך דקויות משפטיות ורפואיות מורכבות. קביעת קריטריונים לזכאות של ספורטאים להשתתף בתחרויות מבוססת על ניסיונות לשמור על תחרות הוגנת, תוך שמירה על כבוד זכויות האדם של כל המשתתפים.

מה מאפיין אנשים אינטרסקסיים? בדקנו בסיוע ChatGPT מה נאמר על כך באתרקליניקת קליבלנד, פורטל מידע רפואי מקיף המנוהל על ידי צוות אנשי מקצוע מתחומי רפואה שונים והמידע בו עובר בדיקות מחמירות כדי להבטיח את מהימנותו.

Imane Khelif sold scraps as a child in poverty to afford training. Now she's a boxing champion.

"You can achieve your dreams. Defy the odds, hold your head up with pride. Show your strength and determination, inspiring future generations. Be a hero."

pic.twitter.com/DR0ibjECdL

— Women Posting W's (@womenpostingws)August 3, 2024

אינטרסקס - מעבר לגבולות המגדר המוכר

תופעת האינטרסקס היא תופעה מורכבת המאתגרת את התפיסות המסורתיות שלנו לגבי מגדר ומין. היא כוללת מגוון רחב של מצבים ביולוגיים שבהם אנשים נולדים עם מאפיינים גופניים שלא תואמים לחלוטין להגדרות הקלאסיות של "זכר" או "נקבה". המצבים הללו יכולים לכלול וריאציות בכרומוזומים, בגונאדות (בלוטות המין), ברמות ההורמונים, ובמבנה האנטומי של איברי המין.

המגוון הביולוגי של אינטרסקס: אי-התאמה להגדרות המסורתיות

אנשים אינטרסקסיים מתאפיינים במגוון רחב של מאפיינים ביולוגיים. חלקם עשויים להיוולד עם כרומוזומים XY, שמזוהים לרוב עם המין הזכרי, אך עם איברי מין חיצוניים הנראים נשיים. אחרים עשויים להיות בעלי כרומוזומים XX, המזוהים עם המין הנקבי, אך עם תכונות גופניות זכריות בשל חוסר איזון הורמונלי. בנוסף, ישנם אנשים שנולדו עם איברי מין מעורבים או מבנים אנטומיים לא טיפוסיים. ההערכות מדברות על כך ש-1 מכל 1,500 עד 2,000 לידות הוא מקרה של אינטרסקס, אך בשל ההגדרות המשתנות והמגוון הרב, קשה לקבוע נתון מדויק.

הגישה הרפואית לאינטרסקס: מכפיית ניתוחים ועד כבוד לאוטונומיה האישית

בעבר, הגישה הרפואית לאינטרסקס התמקדה בהתערבות כירורגית ופרמקולוגית מוקדמת. מטרת ההתערבויות הייתה להתאים את גופם של ילדים אינטרסקסיים לאחד המגדרים, בהתאם לבחירת ההורים, מתוך הנחה שזה יקל על חייהם. התערבויות אלה כללו ניתוחים לשינוי מראה איברי המין או טיפולים הורמונליים. עם זאת, בשנים האחרונות חל שינוי מהותי בגישה. ישנה הבנה גוברת שעלינו לכבד את זכויות האדם, במיוחד את האוטונומיה על גופו. כיום, מומלץ להמתין עם ניתוחים בלתי הפיכים ולאפשר לאדם לבחור את זהותו המגדרית בהגיעו לבגרות. המלצות אלו נתמכות על ידי מומחים רפואיים רבים אשר דוגלים בזכותו של כל אדם להחליט על גופו ועל עתידו.

Imane Khelif wins again!!!! LET'S GO!!!pic.twitter.com/oiCaOzgzYL

— Alejandra Caraballo (@Esqueer_)August 3, 2024

השפעות חברתיות ותרבותיות: מרגעי אי-נוחות לקבלה והכלה

התמודדות עם זהות אינטרסקסית עשויה להיות מאתגרת בהקשר החברתי והתרבותי. בעבר, אנשים אינטרסקסיים חוו לעיתים קרובות סטיגמה, דחייה חברתית ואף לעג. המודעות הנמוכה והפחד מהלא נודע הביאו אנשים רבים להסתיר את זהותם האמיתית. עם זאת, בשנים האחרונות חלה עלייה במודעות הציבורית ובהבנה. מספר מדינות קידמו חקיקה שמטרתה להגן על זכויותיהם של אנשים אינטרסקסיים, כולל הזכות לבחור את זהותם המגדרית. ארגונים חברתיים וזכויות אדם פועלים רבות לקידום מודעות לנושא, ולהבטיח שאנשים אינטרסקסיים יתקבלו בחברה וירגישו חלק ממנה.

אימאן חליף במחנה אימונים לקראת אולימפיאדת פריז 2024 עם מאמניה

View this post on Instagram

A post shared by 𝐃𝐫. 𝐏𝐞𝐝𝐫𝐨 𝐃𝐢́𝐚𝐳 (@dr.pedrodiaz)

האתגרים הפסיכולוגיים של חיים כאדם אינטרסקס

החוויה של אדם אינטרסקסי כרוכה לעיתים קרובות במתח נפשי ובלבול. הפער בין הזהות הביולוגית לבין הזהות המגדרית יעול ליצור קונפליקטים ואתגרים בקבלה עצמית. המשפחה והסביבה החברתית יכולים לשחק תפקיד משמעותי בתמיכה ובהתמודדות עם הקשיים הללו. תמיכה משפחתית וסביבתית חיובית יכולה לחזק את הדימוי העצמי ואת תחושת השייכות. במקרים רבים, הצורך להסתיר את הזהות האמיתית בשל לחצים חברתיים יכול להוביל ללחץ נפשי. לכן, ישנה חשיבות עצומה ביצירת סביבה תומכת ומבינה עבור אנשים אינטרסקסיים.

לסיכום, תופעת האינטרסקס היא עדות מרתקת למגוון הביולוגי ולמורכבות הזהות האנושית. על החברה להכיר במגוון זה, לכבד את זכויות האדם של אנשים אינטרסקסיים, ולאפשר לכל אחד ואחת מהם לבחור את זהותם המגדרית באופן חופשי. עלינו לשאוף לעולם שבו אין מקום לסטיגמות, ושבו כל אדם יכול לחיות את חייו בצורה מלאה ומשמעותית, ללא חשש מביקורת חברתית. הכרה, הבנה ותמיכה הם המפתחות להבטחת זכויותיהם ורווחתם של אנשים אינטרסקסיים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו