הערים האלו היו אמורות להיות פנינות נדל"ן – אבל הפכו לערי רפאים

מחירי הדירות בישראל, וברחבי העולם, הולכים ומאמירים בשנים האחרונות באופן שמרחיק יותר ויותר אנשים מהסיכוי להיות אי פעם "בעלי בית", כפי שזה נקרא במקורותינו. אבל במקביל, קיימות בעולם לא מעט דוגמאות הפוכות, של פרויקטים ענקיים שבמסגרתם נבנו שכונות ואף ערים שלמות כדי להעלות את היצע הדירות – אלא שהם נשארו לבסוף ריקים, מעין "ערי רפאים". ביקשנו מ-Claude לספר לנו על כמה כאלה.

אחת הדוגמאות הבולטות לעיר רפאים היא קילמבה החדשה באנגולה. שכונת הענק המתוכננת הזו, ששטחה 30 קמ"ר, נבנתה בין השנים 2008-2012 על ידי מפתחים סינים, וכללה למעלה מ-750 מגדלי דירות בני 5-13 קומות לצד בתי ספר, בתי חולים ותשתיות אחרות. היא יועדה לאכלס עד חצי מיליון תושבים ממעמד הביניים ההולך וגדל במדינה, אך הפרויקט השאפתני, שעלותו נאמדה ב-3.5 מיליארד דולר, התבררה כיקרה מדי עבור קהל היעד, והותיר את הבניינים שנבנו על ידי קבוצת CITIC (החברה הסינית שמשרדיה נמצאים בבניין התשיעי בגובהו בעולם) נטושים.

בטורקיה אירע בעשור הקודם מקרה חריג למדי של עיר-רפאים. בורג' אל בּאבַּס, בניגוד לרוב הפרויקטים הכושלים בעולם, לא נועדה להיות שכונה עממית, אלא מעין שכונת יוקרה למעמד הבינוני-גבוה, עם מעל 700 יחידות דיור המעוצבות כגרסאות מוקטנות של טירות אירופיות. בנייתה החלה בשנת 2014, אך נתקעה עקב סכסוכים עסקיים, והותירה את הבתים היוקרתיים באזור הכפרי נטושים.

בסין, המדינה שהציגה בעשורים האחרונים את הפיתוח המהיר בעולם, קיימות לא מעט דוגמאות לפרויקטים ענקיים שהפכו לערי רפאים. אחד מהם הוא מחוז צ'נגגונג בקונמינג. 50 מיליארד דולר הושקעו לפי הערכות בפרויקט הזה, שאמור היה להפוך למטרופולין חדש עד 2030, עם דיור ל-10 מיליון (!) תושבים. עם זאת, מחסור בעסקים, מקומות עבודה ושירותים, בשילוב עם המשבר הכלכלי הכללי, הוביל לכך שהעיר נשארה כמעט ריקה לחלוטין.